פנינה להב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרופסור פנינה להב, כיום חברת סגל הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוסטון, הינה מהבולטות שבחוקרי ההיסטוריה של המשפט הישראלי. הידוע שבספריה הינו הביוגרפיה "ישראל במשפט - שמעון אגרנט והמאה הציונית", על שמעון אגרנט, לשעבר נשיא בית המשפט העליון. לאורך השנים פרסמה עשרות רבות של מחקרים, בעברית ובאנגלית, רבים מהם על שנותיו הראשונות של בית-המשפט העליון.

פרופ' להב סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל. באמצע שנות ה-70, כחברת סגל צעירה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, פרסמה מחקרים חלוציים על אפליית נשים במשפט הישראלי. בשנת 1998 זכתה בפרס צלטנר היוקרתי לחקר המשפט, המוענק מדי שנה על ידי תנועת רוטרי והפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת תל אביב.

לצד פעילותה האקדמית, נמנתה פרופ' להב על פעיליה הראשונים של האגודה לזכויות האזרח.

[עריכה] מאמרים נבחרים

העוז והמשרה: בית-המשפט העליון בעשור הראשון לקיומו עיוני משפט, י"ד, תשמ"ט, ע’ 479-501.
חופש הביטוי בפסיקת בית המשפט העליון משפטים ז', תשל"ז, ע' 422-375
עושים היסטוריה, אל תשאלו, זמנים (2007) 98 (על פסק-דינו של בית-המשפט העליון, שאישר את החלטת הממשלה המקורית לאסור על פרסומו של ספרו של ראש המוסד איסר הראל על חטיפת אייכמן).