פנינה רוזנבלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנינה רוזנבלום
פנינה רוזנבלום
תאריך לידה 30 בדצמבר 1954 (בת 59)
כנסות 16
סיעה הליכוד
עיסוק קודם דוגמנית
עיסוק נוסף אשת עסקים
פנינה רוזנבלום מדגמנת מעיל פרווה סינתטי של חברת טדמור במהלך שבוע האופנה של ישראל, 2 באוקטובר 1973

פנינה רוזנבלום (נולדה ב-30 בדצמבר 1954) היא אשת עסקים בתחום מוצרי הקוסמטיקה, דוגמנית צמרת בעברה, וחברת כנסת בכנסת ה-16 למשך כארבעה חודשים (דצמבר 2005 - אפריל 2006).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בפתח תקווה לתקווה (ממוצא עיראקי) וצבי רוזנבלום (ממוצא גרמני). ילדותה עברה עליה בדוחק בשכונה ליד השוק בפתח תקווה. בצעירותה נטש האב את הבית וניתק קשר עם המשפחה.

קריירת הדוגמנות שלה החלה ב-1970 בגיל 16, עת נבחרה להיות "מלכת המים". בשנת 1971 כיכבה רוזנבלום בסרטון לשירו של עקיבא נוף "איזבל". באותה שנה הקליט צביקה פיק את השיר "רינה טיל", שכתבו אהוד מנור ופיק; השיר מספר על רוזנבלום ועל הניסיון לגייס אותה לצה"ל. ב-1974 הופיעה כאורחת בסדרה "ניקוי ראש". רוזנבלום המשיכה את קריירת הדוגמנות שלה והייתה דוגמנית מובילה בישראל ובארצות הברית (שם התגוררה מספר שנים תחת השם "פנינה גולן",‏[1] שם שביטלה כששבה לישראל). בנוסף השתתפה כשחקנית בסרטים "מלכת הכביש", "לא לשידור", "כאסח" וב"עם ישראל חי" בתפקיד עצמה. עסקה באותה תקופה בפעילות ציבורית, ביחסי ציבור ובעיתונות. כתבה טורים למגזינים "זמנים מודרניים", "ראש אחד", "מוניטין" ו"לאשה".

בשנות השמונים ניסתה רוזנבלום את כוחה כזמרת. היא השתתפה בתחרות ה"קדם אירוויזיון" של שנת 1983 עם השיר "תמיד אישה" (הקרדיט למילים וללחן היה שלה מאחר שדני רובס, ביקש שלא לציין את שמו), שהגיע למקום האחרון. השיר שוחזר באמצע שנות התשעים כשביצעה אותו גם עם חברי "הקומדי סטור" בתוכנית בערוץ 2. בשנת 1984 הוציאה לרדיו מספר סינגלים: "עם ישראל חי בקושי" שבוצע בדואט עם צביקה פיק, "וידוי אישי", "קיץ של אהבה", בדואט עם אילן בן שחר וגרסת דיסקו לשירה של מרילין מונרו "My Heart Belongs To Daddy".

ב-2005 היא הנחתה את סדרת המציאות בכיכובה בשם "החיים על פי פנינה" שודרה בערוץ !E ובערוץ 2.

ב-1986, לאחר שאיתרה את אביה צבי בגרמניה, גילתה רוזנבלום שיש לה עוד שני אחים למחצה ממנו, פרידה מנשה, והייקו.‏[2][3]

בשנת 1989 הקים איציק אבנרי את חברת הקוסמטיקה על שמה - "פנינה רוזנבלום בע"מ". רוזנבלום מנהלת אותה עד היום, עם מחזור שנתי של כ-30 מיליון שקלים לשנה (נכון ל-2012).‏[4]

רוזנבלום התמודדה יחד עם אבי בלשניקוב ברשימה עצמאית בשם "פנינה רוזנבלום" בבחירות לכנסת ה-15 בשנת 1999,‏[5] אך כשלה ולא עברה את אחוז החסימה (חסרו לה כ-3,000 קולות). לאחר מכן, היא הצטרפה למפלגת הליכוד וניסתה להיבחר מטעמה לכנסת. בבחירות המקדימות במרכז הליכוד, הגיעה רוזנבלום למקום ה-39. מפלגת הליכוד זכתה באותן בחירות ב-38 מנדטים, ורוזנבלום לא נבחרה לכנסת. ב-14 בדצמבר 2005, לאחר שכבר הוחלט על פיזור הכנסת, הושבעה רוזנבלום לכנסת ה-16 מטעם סיעת הליכוד, לאחר שצחי הנגבי התפטר מהכנסת על רקע הצטרפותו למפלגת קדימה. היא כיהנה בכנסת עד אפריל 2006. בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-17, נבחרה למקום בלתי ריאלי.

בשנת 2006 חויבה, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לשלם פיצויים לעובדים זרים שהעסיקה בביתה באופן לא חוקי‏‏.‏[6]

פנינה רוזנבלום עם משה חיים ובייגה אברהם שוחט

בבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום ה-46 ברשימת הליכוד לכנסת, אך לא נכנסה לכנסת.

בשנת 2009 התחרתה בתוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים", והייתה למודחת הראשונה.

בשנת 2011 יצאה בקמפיין להפחתת העמלות והריביות בבנקים. היא ביקשה את תמיכתם של חברי כנסת ואנשי עסקים במסע שתועד בראיון‏[7] שהעניקה לנדב בורנשטיין. בהמשך חברה לח"כ דני דנון לניסוח הצעת חוק שתפחית מיידית את העמלות והריביות.

רוזנבלום פרסמה שני ספרים אוטוביוגרפיים: "רגעים מתוקים" (1983, הוצאת דליה פלד) ו"הדרך אל החלום" (2000, הוצאת ידיעות אחרונות).

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 נישאה למשה חיים, והשניים אימצו בת ובן: חן (ילידת 1993) וגל (יליד 1995). הם התגרשו, נישאו בשנית לאחר זמן קצר והתגרשו בשנית. ב-2004 היא נישאה לאיש העסקים רוני סימנוביץ' גרוש ואב לשלושה ילדים.

מתגוררת כיום בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנינה רוזנבלום, הדרך אל החלום, עמוד 91.
  2. ^ "פרידה היא אחותה של פנינה רוזנבלום", מעריב, 27 במאי 1986
  3. ^ כתבה, מעריב, 28 במאי 1986
  4. ^ ‫ערן נבון, בת־חן אפשטיין אליאס, ‏איפה פנינה רוזנבלום?, באתר ישראל היום, 14 בדצמבר 2012‬
  5. ^ הרשימה של פנינה רוזנבלום, באתר הכנסת
  6. ^ עב 4814/05 ארנל מרקו ואימלדה לאניו נגד פנינה רוזנבלום, ניתן ב-21.2.2006‏
  7. ^ ‫נדב בורנשטיין, פנינה נגד עמלות הבנקים – מהפכה או קרב אבוד מראש?, באתר nana10‏, 25 באפריל 2011‬