פנצ'טנטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פנצ'טנטרה (ידוע גם ככלילה ודמנה או משלי בידבה) הוא חיבור הודי עתיק שנכתב בסנסקריט ובו משלי חיות. הספר נכתב על ידי פילוסוף הודי בשם בידבה, במטרה להנחות נסיכים ושליטים בענייני שלטון וללמד אותם איך לנהל בצורה נבונה את המדינה ואת אורח חיי האדם.

החיבור נקרא לעתים "כלילה ודמנה", צירוף שמותיהם של שני תנים - כלילה ודימנה. על פי המשל המופיע בספר, כלילה ודימנה היו יועציו של האריה, מלך החיות. יום אחד שמע האריה בעל חיים בוכה, התנים בדקו זאת ומצאו שבעל החיים שבוכה הוא שור. הם החליטו לשדך בין האריה לשור, וכך היה אלא שעקב החברות של האריה עם השור כלילה ודימנה קינאו בחברות שלהם והחליטו לסכסך ביניהם. עומק הסכסוך היה כזה שהאריה והשור נלחמו זה נגד זה מתוך מחשבה שהאחד רוצה להרוג את השני.

מלך פרס שלח אנשים שיעתיקו את הספר לפרסית, ומהפרסית העתיקה תרגם אותו אבן אאל-מקפע לערבית. ספר זה שימש את האחים הטהורים כדי לתת כדוגמאות לאחריות מוסרית הדדית. במאה ה-8 הגיע הספר לאירופה.

הספר תורגם לעברית לראשונה בימי הביניים על ידי "רבי יואל" (שרידים מתרגום זה נדפסו על ידי יוסף דרנבורג בפריז בשנת 1881), ולאחר מכן תורגם מחדש בהוצאת דביר בשנת ה'תש"י.

הקדמות של פנצ'טנטרה:

לספר חוברו 4 הקדמות:

1. ההקדמה הראשונה: והיא נקראת : "באב בורזוויה", והיא ההקדמה הצמודה לספר עצמו, וחוברה במאה השישית ומי שחיבר אותה היה איש בשם "בורזווויה", שהוא הרופא המלכותי של "אנושרוואן" מלך פרס, והוא תרגם את הספר מהודית-סנסקרית, לפהלווית-פרסית, והוסיף לספר המתורגם הקדמה שבה בורזוויה מדבר על עצמו: כיצד נסע להודו, מה הבעיות שנתקל בהן בדרך ובהודו, ומה הוא עשה ע"מ להשיג את הספר "פנצ'טנטרה". ההקדמה הזו הינה אורגינאלית כי היא מצויה בתרגום לאראמית, שהיה לפני התרגום לערבית. יש הטוענים, שמי שחיבר את ההקדמה הזו היה "בוזורג'מהר" סופר פרסי, כי הוא חתום עליה.

2. ההקדמה השנייה: נכתבה במאה השמינית, על ידי "אבן אלמוקאפאע", סופר פרסי שידוע כסופר בשפה ערבית, והוא תרגם את הספר מפרסית לערבית והוא תרגם בנוסף לספר את ההקדמה של "ברזוויה", והוסיף עוד הקדמה משלו, שנקראת: "באב ערד אלקיתאב" (כלומר: הפרק שמציג את הספר), או "באב ע'רד אלקיתאב" (כלומר: הפרק שמתאר את מטרת הספר), ובהקדמה זו אבן אלמוקאפאע דיבר על תוכן הספר הזה, ועל הרובד הגלוי והרובד הסמוי, והוא הדגיש את שכוונת הספר היא לא רק הצגת משלי בעלי חיים, שזהו הרובד הגלוי, אלא הוא מתכוון ללמד לקחים ומוסר השכל ממה שנאמר מפיהם של אותם בעלי חיים, וזהו הרובד הסמוי, החשוב ביותר.

בהקדמה זו מדובר בדלמות המיוצגות על ידי בעלי חיים ושאילות בענייני החצר המלכותי, ואיך אפשר להתקדם שם מבחינה פוליטית. ישנם מלא משלים שאפשר ללמוד מהם על ידי התעמקות במשמעויות, כך שאם האדם לא מתעמק באמת הוא לא יבין כלום.

3. ההקדמה השלישית: נקראת "באב בעת'ת ברזוויה אלא בילאד אלהינד" (כלומר הפרק על שליחתו של ברזוויה להודו), סביר להניח שהקדמה זו הצטרפה לספר, לכל המאוחר במאה ה- 12. מי שכתב אותה ידע על קיום ההקדמה הראשונה, כי היו בה דברים שחוברו לכבוד "ברזוויה" עקב ההקדמה הראשונה. ההקדמה הזו מפרטת את נסיבות הבאת הספר מהודו לפרס, כי זה עניין שסקרן את האנשים במאה ה- 8, אחרי שתורגם הספר לערבית, וכן בהקדמה הראשונה "ברזוויה" לא התייחס כל כך לתיאור הנסיבות שגרמו להסתכן בהבאת הספר.

בהקדמה הזו תואר איך המלך הססאני "אנושרוואן" התעניין להשתלם בידע ההודי הטמון בתוך הספר הזה, והוא שלח את ברזוויה לשם הבאת הספר.

לגבי ההקדמה השלישית, כיצד יודעים מתי היא חוברה בדיוק? ואם היא באמת חוברה במאה ה- 12?

א. חוזרים לתרגום האראמי שהיה כמעט באותה תקופה של התרגום הפרסי, ומוצאים שאינה קיימת שם.

ב. בתרגום של "אבן אלמוקאפאע" ההקדמה הזו הופיעה רק במאה ה- 13 ולא באותה תקופה בה נכתבה ההקדמה של "אבן אלמוקאפאע".

ג. פונים לתרגום של "רבי יואל" שהיה במאה ה- 12, ומוצאים שהוא לא שרד כולו וחסרים בו חלקים.

ד. פונים לתרגום של "יוהאן מקאפואה" (סופר יהודי שהתנצר), שתרגם את התרגום של רבי יואל מעברית ללטינית ואז שם מוצאים את ההקדמה השלישית חבורה לספר של יוהאן מקאפואה, וזה מעיד על כך שהקדמה זו הייתה כבר אצל רבי יואל, כי היא נמצאת בתרגום ללטינית שתורגם מהגרסה העברית של הספר.

4. ההקדמה הרביעית: היא נקראת "באב מוקאדימאת אלקיתאב" (כלומר: פרק השער של הספר). בהקדמה הזו נותנים הסבר על סיפור המסגרת של הספר, כך שמגדירים את "דבשלים" ואת "ביידבא" ואיך שביידבא חיבר את הספר אחרי שדבשלים המלך רצה להוציא אותו להורג ובסוף הוא התחרט, מרוב הדברים ששמע על חוכמתו של "ביידבא".

ההקדמה הזו נכתבה עקב הסקרנות שעלתה אצל הקוראים על הסיבה לכתיבת הספר המקורי "פנצ'טנטרה".