פנרים

פֿנרים או יוונים פֿנרים (ביוונית: Φαναριώτες (פֿאנאריוטס), ברומנית: Fanarioţi, בסרבית: Фанариоти, Fanarioti) היו בני משפחות יווניות חשובות שהתגוררו בפֿנר (Fener, Φανάρι של ימינו)(אנ'), הרובע היווני העיקרי של קונסטנטינופול (איסטנבול), מקום מושבו של הפטריארך האקומני.

הפֿנרים שלטו במנהל של הפטריארכט, ולעיתים תכופות התערבו בבחירת הכמרים הבכירים ובכלל זה בבחירת הפטריארך האקומני עצמו, שהיה "ראשון בין שווים" בין בישופי הכנסייה האורתודוקסית המזרחית. אחדים מבני משפחות אלה, שקנו להן עושר והשפעה רבים, מילאו במאה ה-17 תפקידים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים רמי-דרג באימפריה העות'מאנית. מ-1699 עד 1821 שרתו פנרים כדרגומנים בשירות הממשל העות'מאני ("השער הנשגב") ושגרירים זרים. יחד עם ראשי הכנסייה והנכבדים המקומיים מן הפרובינציות ייצגו פנרים את המעמד היווני השליט בתקופת השלטון העות'מאני ביוון עד ראשיתה של מלחמת העצמאות. פנרים מילאו תפקיד מכריע במהלך המלחמה הזאת והשפיעו על החלטות האספה הלאומית, הגוף הייצוגי של המהפכנים היוונים, שהתכנס שש פעמים בין השנים 1821 ו-1829.

בין השנים 1711 ל-1821 מונו פנרים אחדים לגוספודרים או "דוֹמְנים" (Domni) - שליטים - של נסיכויות הדנובה (נסיכות מולדובה וולאכיה), בדרך כלל לאחר שקודמו ממשרות דרגטורי; תקופה זו נקראת בהיסטוריה הרומנית בשם "התקופה הפנרית". גם בהיסטוריה של סרביה תחת השלטון העות'מאני הישיר קיימת תקופה הנקראת כך. אחרי ביטול הפטריארכיה הסרבית של פץ' בשנת 1766 מונו בארץ זאת בישופים יוונים, שנקראו אף הם "פנרים", והם היו רחוקים מעולמם הרוחני של צאן מרעיתם המקומי.