פסבדו-מדע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: רוב הערך הוא רשימת דוגמאות שהקריטריונים להכללת נושאים בה לא מובן. . אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המונח פסבדו-מדע או פסאודו-מדע (Pseudoscience) מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מדעיים או להיתמך על–ידי המדע, אך על–פי דעת עיקר הקהילה המדעית אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית. האפשרות של הבחנה בין שיטה "מדעית" ו"לא-מדעית" על בסיס הבחנות מתודולוגיות שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בפילוסופיה של המדע והיסטוריה של המדע.

ישנם מבקרים של פסבדו-מדע הרואים בחלק או כל צורותיו בידור בלתי–מזיק. אחרים, כמו ריצ'רד דוקינס וקרל סייגן רואים את כל צורות הפסבדו-מדע כמזיקות, בין אם הן גורמות נזק מיידי להולכים בעקבותיהן אם לאו. בהתאם, מבקרים אלו רואים את הדבקות בפסבדו-מדע כנובעת ממגוון סיבות, החל בתמימות פשוטה ביחס לאופיו של המדע והמתודה המדעית, דרך אשליה עצמית, ועד הונאה מכוונת לטובת יעדים פוליטיים או כספיים.

תוכן עניינים

[עריכה] סיווג פסבדו-מדע

כאמור תורה נחשבת כפסבדו מדע, כאשר מציגיה מחשיבים אותה ככזאת, ולעומת זאת הקהילה המדעית שוללת אותה לחלוטין. הסיבות העיקריות לשלילת תאוריות, וסיווגם כפסבדו-מדע הינם:

  • טענה או תאוריה שלא אומתה תחילה בניסויים.
  • טענה או תאוריה שלא ניתן לאמתה או להפריכה (עקרון שפיתח קארל פופר).
  • טענה שאינה נתמכת בממצאים ניסויים.
  • טענה הסותרת תוצאות ניסויים מוכרות.
  • טענה לתוצאות שלא ניתן לחזור עליהן או לשחזרן בניסוי.
  • תוצאות שאינן נמסרות לביקורת עמיתים לפני פרסומן (מה שמכונה "מדע של מסיבת עיתונאים").
  • טענה שתאוריה מנבאת דבר שאינה מנבאת.
  • טענה שתאוריה מנבאת משהו שהוּראה כי אינה מנבאת.
  • הפרת כלל תערו של אוקאם, העיקרון ההיוריסטי של בחירת ההסבר הדורש את המספר הקטן ביותר של הנחות נוספות כאשר ישנו מספר רב של הסברים אפשריים (וככל שההפרה מופרזת יותר, כך גדלה הסבירות שמדובר בפסבדו-מדע).
  • העדר התקדמות והבאת ממצאים נוספים לחיזוק הטענות.

יש להבחין בין פסבדו-מדע להתגלות, תאולוגיה או רוחניות, משום הראשון, בניגוד לאחרונים טוען שהוא מציע תובנות ביחס לעולם הפיזי באמצעים מדעיים. אופני חשיבה המסתמכים על ה"על-טבעי" או מה שבא באמצעות "התגלות" אינם נחשבים לפסבדו-מדע, משום שהם אינם טוענים לכתר מדעיות וגם אינם ניצבים בסתירה לחשיבה המדעית המקובלת. גם ידע מקובל מעשי אחר שאינו נחשב מדעי לא ייחשב לפסבדו-מדע.

יש להבחין במטבע דומה גם בין פסבדו-מדע והכרזות מטעות במדע פופולרי, שבו אמונות נפוצות נחשבות למדעיות, אף שאינן כאלו. הנושא שנוי במחלוקת, עם זאת, משום שרבים סבורים כי מדע פופולרי מטשטש את הקו התוחם בין מדע לפסבדו-מדע אצל הציבור בכללו.

[עריכה] פסבדו-מדע מול פרוטו-מדע

חשוב להבחין גם בין פסבדו-מדע לפרוטו-מדע. פרוטו-מדע הוא מונח המשמש לעתים לתיאור היפותזה שלא נבחנה באופן מספיק בשיטה מדעית, אך עולה במובנים אחרים בקנה אחד עם תחומי מדע קיימים או שהיא מציעה הסבר סביר לתוצאות שאינן עולות בקנה אחד עמם.

פסבדו-מדע, לעומת זאת, חסר באופן כללי ניסויים בכמות מספקת או שאינו ניתן לבדיקה ניסויית כלל, ותומכיו עיקשים בדעתם כי התוצאות המדעיות הקיימות, שאינן מחזקות את טענותיהם, שגויות כולן. פסבדו-מדע אינו מותאם בדרך כלל להליכים מדעיים רגילים כמו ביקורת עמיתים או פרסום בכתבי–עת מקובלים. במקרים מסוימים, שימוש במתודה מדעית לא יוכל להפריך היפותזה פסבדו-מדעית וכשלון כזה בהפרכת תאוריה שלא ניתן להפריכה יצוטט לעתים קרובות כהוכחה לנכונותו של פסבדו-מדע מסוים.

עבור רוב אלו שאינם בקיאים בתחום, פרוטו-מדע ומדע "אמיתי" נראים דומים עד להטעות לפסבדו-מדע. ההבחנה הבסיסית והחשובה ביותר היא ניתנות לבדיקה. השערה כלשהי, מדהימה או לא קבילה ככל שתשמע, עשויה להיות מדע אם היא ניתנת לבדיקה. אם בדיקה כזו אינה אפשרית בתנאים סבירים, סביר להניח שמדובר בפסבדו-מדע.

כמובן שייתכנו מקרים בהם מושמעות טענות הפוכות, כאשר כל צד מציג בדיקות מדעיות (או "מדעיות"-לכאורה) לתמיכה בעמדתו. במקרה כזה, ההכרעה הופכת קשה עד למאוד. לדוגמה, גם מתנגדיו וגם תומכיו של פרוטוקול קיוטו על התחממות גלובלית מסתמכים על חוות דעת של מדענים הטוענות שהתחממות גלובלית קיימת או לא קיימת. שימוש כזה במדע לתועלת עמדות פוליטיות מכונה לעתים "מדע זבל".

מקרים אחרים בהם מושמעות טענות שלדעת גורמים אחדים הן פסבדו-מדע הם, לדוגמה, מחקרים העוסקים בחיפוש או תקשורת עם חוצנים כמו פרויקט סט"י (SETI) לחיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית, ופרויקט CETI לתקשורת עם אינטליגנציה חוצנית. מה שהופך את שני הפרויקטים למדע בעיני רוב המומחים הוא העובדה שפרויקטים מסוג זה אינם מתיימרים לידיעה כלשהי (במקרה זה, ידיעה שחוצנים קיימים או שתקשורת עמם אפשרית) אלא טוענים שישנה סבירות מסוימת, נמוכה ככל שתהיה, לקיומם. אמונה או סברה זו נבחנת לאור נתונים קיימים ועשויה להשתנות בהתאם להשתנות הנתונים העומדים לרשותנו או באמצעות ניסוי.

דוגמה לתחום חקר שהיה יכול להחשב פרוטו-מדע אך התברר כפסבדו-מדע הוא הדיקור הסיני, האקופונקטורה. הדיקור הסיני אינו פסבדו-מדע ממהותו, משום שטענותיו ניתנות לבדיקה מדעית. במהלך השנים, עם זאת, לא הצליחו הבדיקות המדעיות לאשר את רוב הטענות של העוסקים בדיקור. המשך התעקשותם של אלו על כך שישנה תמיכה מדעית בדיקור סיני מעידה ככל הנראה על–כך שמדובר בפסבדו-מדע. בשנת 2005 פורסמו מחקרים המפריכים את הטענות לתועלת רפואית של ההומיאופתיה.

[עריכה] בעיית התיחום

בעיית התיחום שבין מדע לפסבדו-מדע עומדת כאחד הנושאים המטרידים ביותר בפילוסופיה של המדע. הפוזיטיביזם הלוגי גורס כי רק קביעות המבוססות על תצפית אמפירית הן בעלות משמעות, ובמשתמע גורס כי כל קביעה המבוססת על אופן אחר של היקש או היסק, כולל קביעות מטאפיזיות הוא חסר משמעות.

קרל פופר דחה עקרון זה של הפוזיטיביזם הלוגי והציע במקומו את עקרון הניתנות להפרכה. עקרון זה זכה לביקורת מאנשים כמו תומאס קון, שטען כי ניתנות להפרכה לא שחקה תפקיד סיבתי משמעותי במעבר בין תאוריות מדעיות. אימרה לָקָטוֹש שהיה מתלמידיו של פופר הציע קריטריון נוסף על עקרון ההפרכה שמבחין בין תוכניות חקר פרוגרסיביות ודגנרטיביות.

טענה אחרת, הנפוצה בין תומכי פסבדו-מדע, מפקפקת אם בכלל ניתן להתוות קו ברור בין מדע לפסבדו-מדע באמצעות הצבעה על מקרים רבים בהם דיסציפלינות הנחשבות היום "מדע" הפגינו או מפגינות מגמות הנחשבות בעיני רבים לפסבדו-מדע כמו היעדר אפשרות לשחזור ניסויים (בגלל הכרח בכלים יקרים או לא יישימים) או היעדר יכולת להפריך תוצאות ניסוי. תומכי פסבדו מדע מוסיפים ומצביעים על מקרים רבים (כגון גלילאו גלילאי) לאורך ההיסטוריה שבהם מדענים הוקעו מהקהילה המדעית ואפילו נזרקו לכלא בגלל דעות שהיום הם הקונצנזוס.

[עריכה] דוגמאות של פסבדו-מדע

[עריכה] בתחום הביולוגיה

  • אנטומיה שטחית חוקרת צורות ויחסי גודל בגוף האדם וטוענת כי פני השטח מעידים על מבנים עמוקים יותר הנסתרים מן העין.
  • ביופוטונים הנחה שישנו מנגנון תקשורת בין תאים באמצעות אור. לעתים נטען כי זהו המצע המדעי לצ'י.
  • בריאתנות: אמונה דתית שמקור כל הקיים ביקום הוא תוצר של סיבה ראשונית שהיא אלוהים. הבריאתנות אוחזת בדרך כלל בתפישה קוסמולוגית המנוגדת לתורת האבולוציה.
    • תכנון תבוני: תפישה הטוענת כי החיים והיצורים החיים מצביעים על–כך שתוכננו. טיעונה העיקרי הוא שהחיים מורכבים מכדי שפשוט "התרחשו". 'תורה' זאת מנסה לתת בסיס מדעי כביכול לבריאתנות, ומכיוון שהיא איננה מציינת במפורש שאלוהים הוא המתכנן המקורי, ישנם ניסיונות רבים בארצות הברית לשלב את לימודי התורה בשיעורי ביולוגיה בבי"ס, תוך עקיפה של החוק המחייב הפרדה של הדת מהחינוך.
    • מורכבות רבה מדי: אחד הטיעונים המרכזיים של הדוגלים בתכנון תבוני ובריאתנות, היא ניסיון להוכיח 'דוגאות נגד' לאבולוציה. כלומר למצוא מקרים של בע"ח מורכבים מידי, שלא ניתן להסביר את תכונותיהם בעזרת אבולוציה (ראה דג בבל).
  • ויטליזם תאוריות הגורסות כי יש להבין ולהתייחס לחומר חי באופן שונה לחלוטין מחומר שאיננו חי. לדוגמה, חקלאות ביודינמית.
  • שדות מורפוגנטיים טענה כי שדות מורפוגנטיים גורמים לדברים חיים לגדול או להתנהג בדפוסים שנקבעו על ידי יצורים שחיו קודם לכן.
  • טרנסמוטציות ביולוגיות היא השערתו של קורנטין לואיס קרברן כי יצורים יכולים להמיר אלמנטים כימיים, לדוגמה, נחושת לברזל.
  • דארויניזם חברתי: תורה הטוענת להיררכיה בין גזעים שונים בקרב האדם.

[עריכה] בתחום הדיבינציה

  • אסטרולוגיה: מערכת השערות, אמונות, טענות וידע המפרשים את המציאות ובמיוחד אירועים הקשורים בבני–אדם בהתבסס על המיקום והתנועות של גופים שמימיים אמיתיים ומומצאים.
  • גאומנסיה: שיטת דיבינציה המבוססת על פירוש סימנים על האדמה או דפוסים של בוץ או אבנים המפוזרים בשטח. מתייחס גם לערכה של תאוריות ונהגים המבוססים על זיהוי או שינוי של אנרגיות הקשורות לאדמה, כולל הזרמה, פנג שווי, וקווי דרקון (קווי ליי).
  • הזרמה (Dausing): שיטת דיבינציה שבה המזרימים טוענים כי הם מסוגלים למצוא מים, מתכות וחפצים נעלמים באמצעות צפייה בשינויים בתנועתו של מקל.
  • כוח הפירמידה: תאוריה הטוענת כי לפירמידות יש כוח מרפא ואנרגיה רוחנית.
  • כירומנטיקה: התיימרות להעריך את אופיו או עתידו של אדם באמצעות 'קריאה' בכף ידו.
  • נומרולוגיה: הוא תחום חקר הטוען לקשר מיסטי בין מספרים ואופיים או פעולתם של עצמים פיזיים ובני אדם.
  • ניבוי עתידות: שיטה שבה אדם מנבא מה יתרחש בעתיד, בדרך כלל של אדם בודד, באמצעות שיטות על-טבעיות או מיסטיות.
  • צפייה בכדור בדולח: שיטה עתיקה שבה צופים בעצם—פעמים רבות כדור בדולח—במטרה לראות את הנסתר.
  • קרטומנסיה: סוג של ניבוי-עתידות באמצעות חפיסת קלפים.
  • ראייה מרחוק: צורה של ראיית נסתר שבאמצעותה יכול הרואה, כביכול, לראות עצמים או אירועים המרוחקים ממנו בזמן ובמקום.
  • תיקשור: טענה ליכולת מיוחדת כביכול של אדם לקבל מידע ממקורות לא–ידועים.

[עריכה] בתחום הגאולוגיה

  • כדור הארץ החלול היא תאוריה הגורסת שכדור הארץ חלול ושתוכו מאוכלס בגזע של יצורי-על אנושיים או חוצנים וייתכן שגם בדינוזאורים.
  • כדור הארץ שטוח היא תאוריה הטוענת כי כדור הארץ שטוח, בניגוד לטענה המקובלת שכדור הארץ עגול.
  • קווי ליי היא תאוריה המגלה קירבה בין מקומות בעלי עניין גאוגרפי כמו מגליטים עתיקים.
  • תורת הקטסטרופות היא תאוריה הגורסת שכדור הארץ הושפע מאירועים פתאומיים, קצרים ואלימים שהיו לעתים בעלי השפעה גלובלית. התאוריות של עמנואל וליקובסקי שייכות לקטגוריה זו. סוג אחד של תורת קטסטרופות מקובל היום—התאוריה שכדור הארץ חווה לעתים התנגשויות עם עצמים חלליים כמו אסטרואידים וכוכבי שביט שהיו גדולים דיים כדי להשפיע לזמן מה על האקלים בכדור הארץ ולגרום להכחדתם של יצורים מסוימים.

[עריכה] בתחום הפיזיקה

[עריכה] בתחום הרפואה

  • אירידיולוגיה תאוריה המתיימרת לאפשר אבחון בריאותו של אדם באמצעות בחינת דפוסים בקשתית העין.
  • ארומתרפיה מקבץ שיטות העושות שימוש בשמנים אתריים ושמנים ארומטיים עשויים מפרחים ארומטיים, צמחי מרפא, תבלינים ועצים, לטיפול בכל בעיה רפואית כמעט.
  • ביו-אנרגיה היא תאוריה שיסודה בוילהלם רייך, הטוענת כי ישנה אנרגיה יקומית מסתורית בשם אורגון העומדת ביסוד היקום.
  • ביוריתמוס תאוריה המחפשת דפוסים של שינויים בפיזיולוגיה, רגשות ואינטלקט.
  • דיקור סיני הוא הנוהג להכניס מחטים דקות לנקודות שונות בגוף כדי לכוון מחדש את הצ'י, פעולה האמורה לשפר את בריאותו ורווחתו של אדם. זהו מרכיב ברפואה סינית מסורתית.
  • הומאופתיה מערכת של רפואה אלטרנטיבית שבה נעשה שימוש בתמהיל דליל במיוחד של חומרים האופייניים למצב המטופל. במקרים רבים אין אפילו מולקולה אחת של החומר בתמיסה המדוללת.
  • הילינג טכניקת ריפוי הטוענת כי קיים בגוף שדה אנרגיה טבעי, ומתיימרת לרפא על ידי מגע ידני, שיאזן את שדה האנרגיה.
  • כוח הגבישים תאוריה הטוענת כי לגבישים יש כוחות מרפאים ומיסטיים על-טבעיים.
  • כירופרקטיקה חלק מהתאוריות של הכירופרקטיקה מייחסות מחלות שאינן קשורות לחוט השדרה לבעיות שדרתיות.
  • להיטי תזונה מתייחס לנטייה לאמץ דפוסי אכילה ותזונה חדשים, בלי שהטענות שביסודם ייתמכו במחקר כלשהו.
  • ניתוח נפשי הוא סוג של ניתוח לכאורה המבוצע על ידי הילר באמצעות ידיו החשופות או כלים לא מקובלים.
  • קינסיולוגיה מעשית שיטה של אבחון בעיות בתפקוד אברים בגוף באמצעות בדיקה האם שרירים מסוימים נחלשו או לא.
  • רפואת מגנטים רפואה חליפית המבוססת על הרעיון שהפרעות רפואיות שונות ניתנות לטיפול באופן יעיל באמצעות חשיפה לשדות מגנטיים.
  • שיטת בייטס לשיפור הראייה, המבוססת על תאוריה של התאמת פעולת העין שאינה מקובלת על רוב הביולוגים או האופטלמולוגים.
  • קידוח גולגולת מתייחס לפעולה המכונה "טרפנציה"—קידוח חור בגולגלתו של אדם כדי לשחרר לחצים ולהביא אדם למצב נעלה יותר של מודעות.
  • רפלקסולוגיה שיטת ריפוי הטוענת כי ישנו קשר בין אזורים בכף הרגל ואזורים אחרים בגוף ועיסוי כף הרגל עשוי לשפר את מצב הבריאות.

[עריכה] בתחום הסוציולוגיה

  • אאוגניקה תאוריה הגורסת כי נדרשת התערבות כדי למנוע מצב בו החברים ה"מותאמים פחות" בחברה יתרבו יותר מה"מותאמים יותר", כאשר המותאמות נבחנת על–פי נתונים כמו אינטליגנציה, גזע, תכונות מוסריות, וכדומה. אאוגניקה כוללת גם כמה טכניקות חברתיות ל"שיפור גנטי" של המין האנושי, החל בסירוס וכלה בהשמדת עם.
  • דמוסייד (democide) היא תאוריה הגורסת שמשטרים טוטליטריים גורמים למקרי מוות, למרות שבמקרים מסוימים מועלית הטענה בלי שתגובה בנתונים מספריים נאותים.
  • דרוויניזם חברתי היא ערכת תאוריות שחסידיה טוענים כי היא שולטת ביחסים החברתיים הטבעיים באנושות. תאוריות אלו מתיימרות להיות יישום של תאוריית האבולוציה של דרווין באמצעות ברירה טבעית בחברה בכללה.
  • מימטיקה היא גישה לדגמים התפתחותיים של העברת מידע המבוססת על רעיון ה"מם".

[עריכה] בתחום הפסיכולוגיה

  • אניגרמה הוא מיון של מאפייני אישיות המתיימר להציע תובנות ביחס ליחסים בין אישיים ובין אדם לעצמו.
  • דיאנטיקה היא פסבדו-מדע שעליו מבוססת דת הסיינטולוגיה ושמציע שיטת טיפול במחלות פסיכוסומטיות, על ידי "מחיקת אנגרמות", שהן כביכול זיכרונות לא-מודעים.
  • גרפולוגיה הוא חקר כתב ידו של אדם וקישורו להתנהגותו, מידע אישי ומאפיינים אנושיים אחרים.
  • תרפיית זיכרון מודחק שיטת טיפול פסיכולוגית החושפת לכאורה זכרונות מודחקים מהילדות.
  • פאראפסיכולוגיה הוא ענף מדעי העוסק בחקר תופעות נפשיות שאינן ניתנות להסבר באמצעות המדע המקובל.
  • פוליגרפיה היא הטענה לאפשר איתור הונאה או שקר באמצעות "גלאי שקר" (פוליגרף) העוקב אחר משתנים פיזיולוגיים שונים.
  • פיזיוגנומיה מבוססת על האמונה שחקר מראהו החיצוני של אדם, ובמיוחד פניו, מאפשר ללמוד על תוכן אישיותו.
  • פרנולוגיה הוא סוג חקר הטוען כי ניתן לקבוע מאפייני אישיות ונטייה לפשיעה על בסיס צורת הגולגולת.
  • פתוגנומיה הוא חקר התשוקות והרגשות.
  • קריאת אישיות היא שיטה לקריאת אישיות שפותחה בשנות העשרים. השיטה מתיימרת לקבוע מהי אישיותו של אדם באמצעות שילוב של מבדקים אתנולוגיים, סוציולוגיים, פתולוגיים, וכן הלאה.
  • קריאה צילומית היא טענה שניתן ליצור דימוי מלא ושלם של עמודים מודפסים.
  • שטיפת מוח היא תאוריה הגורסת כי ניתן לשנות באופן לא-רצוני את המערכת הערכית הבסיסית של אדם באמצעות שימוש בטכניקות מניפולציה מתוחכמות.
  • טלקינזיס הוא תחום בפאראפסיכולוגיה העוסק בהשפעה מנטלית על התנהגותו של החומר, כאשר בדרך כלל הכוונה היא ליכולת להניע גופים ממרחק.

[עריכה] בתחום הזנולוגיה

  • עב"מולוגיה הוא מונח המתייחס לחקר עב"מים, כולל טענות שחלק מהעב"מים הם כלי רכב של חוצנים, המאוישים בחייזרים.
  • פסבדו-ארכאולוגיה מתייחס לפרשנות, לרוב שערורייתית, המונעת מתוקף שכנוע אידאולוגי לטענות שאינן עומדות במבחן ביקורתי ומדעי.
  • וריל השקפת עולם שבה יש מיסטיקה נאצית וטענה שקיימים יצורי על נאצים ידידותיים בתוך כדור הארץ.
  • קריפטוזואולוגיה הוא חקר חיות מיתולוגיות שרבים מניחים כי הן קיימות, אף כי אין הוכחה לכך לפי שעה.

[עריכה] שונות

  • גלגול נשמות היא תאוריה שלפיה אחרי מותו הפיזי של אדם חלק מהותי ממנו, המכונה "נשמה", מופיע שוב בתוך גופו של אדם אחר.
  • ולטאיזלרה היא תאוריה של הנס הורביגר לפיה ביקום קיים מאבק מתמיד בין קרח לאש.
  • יצירת יש מאין היא הטענה כי ניתן ליצור חומר יש מאין באמצעות כוח הרצון וריכוז.
  • כרונולוגיה חדשה כוללת מספר תאוריות שונות הדוחות את הכרונולוגיה הקיימת ומציעות חלופה ארוכה יותר, קצרה יותר או שונה באופן מהותי אחר.
  • סיוע תקשורתי היא אמצעי חלופי לביטוי עבור אנשים שאינם יכולים לדבר או שהם מוגבלים מאוד באופן הביטוי שלהם ואינם יכולים להצביע על דברים באופן אמין.
  • קוביית הזמן [1] של ג'ין ריי [2] כוללת טענה כי ישנם ארבעה ימים בו-זמניים בכל יום על פני האדמה וכי הזמן הוא ריבועי ולא קווי.
  • קודים תנ"כיים [3] היא הטענה כי בתוך התנ"ך מוטמן מידע אותו ניתן לחשוף באמצעות דילוגי אותיות כאלו ואחרים בטקסט התנ"כי.
  • אפרוצנטריזם היא הטענה כי המצרים במצרים העתיקה היו שחורים וכי היוונים שאבו מהם את ידיעותיהם.
  • מקור האלים: הטענה שחייזרים הם האלים הקדמוניים, ושעל בסיס הנחה זאת ניתן לפתור בעיות רבות בארכאולוגיה.

[עריכה] תרבות פופולרית

תאורות פסבדו-מדעיות זוכות לעיתים קרובות לבמה בסדרות טלויזיה ובספרות, בעיקר אלו העוסקות במדע בדיוני. כך לדוגמא גישות פסבדו מדעיות כגון זו של אריך פון דניקן הטוענות שהאלים הינם למעשה חייזרים בעלי טכנולוגיות מתקדמות אשר ביקרו בכדור-הארץ בימי קדם, היוותה את ההשראה לסרט סטארגייט ולסידרה שבאה בעקבותיו.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • קרל סייגן, עולם רדוף-שדים - המדע כנר בעלטה, הד ארצי הוצאה לאור ספרית מעריב
  • ריצ'רד דוקינס, לפרום את הקשת בענן - המדע, האשליה ותשוקת הפליאה, הד ארצי הוצאה לאור ספרית מעריב
  • (Fads and Fallacies in the Name of Science (1952, revised 1957 - סיכום מקיף של תאורות פסבדו מדעיות רבות ומתקפה חמורה עליה, נכתב על ידי מרטין גרדנר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים