פסבדו-מדע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פְּסֵבְדּוֹ-מדע או פְּסֵוְדּוֹ-מדע או פְּסֵידּוֹ-מדע או פסאודו-מדע (מקור המילה "פסאודו" ביוונית עתיקה: "ψεύδω"- לבדות, לשקר, לכזב. באנגלית: Pseudoscience) מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מדעיים או להיתמך על–ידי המדע, אך על–פי דעת עיקר הקהילה המדעית אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית, בשל חוסר עקביות בשימוש בשיטות מדעיות, חוסר תקפות, חוסר תימוכין עובדתיים או חוסר סבירות, חוסר אפשרות להעמדה בניסוי מדעי, או חוסר בדברים אחרים הנדרשים למדע. פסבדו-מדע מאופיין בהיותו מטושטש, בעל סתירות, הגזמות שימוש בטענות בלתי ניתנות להפרכה, הישענות יתר על הטיית אישור במקום ביצוע ניסויים קפדניים אשר ינסו להפריך את התאוריה, חוסר פתיחות של בחינת הנושא על ידי מומחים אחרים, וחוסר כללי בתהליכים שיטתיים כדי לפתח תאוריות באופן הגיוני.

על פי רוב תחום, מקצוע, או גוף ידע יקראו-פסבדו מדעיים כאשר הם מציגים את רעיונותיהם כתואמים את הכללים של מחקר מדעי, אך בפועל הם נכשלים בהצגת הדברים על פי כללים אלה[1]. העוסקים בפילוסופיה של המדע והיסטוריה של המדע העלו דרכים שונות להבדלה בין מדע לבין פסבדו-מדע, ולעתים עשויה להיות ביניהם מחלוקת.

ישנם מבקרים של פסבדו-מדע הרואים בחלק או כל צורותיו בידור בלתי–מזיק [דרוש מקור]. אחרים, כמו ריצ'רד דוקינס וקרל סייגן רואים את כל צורות הפסבדו-מדע כמזיקות, בין אם הן גורמות נזק מיידי להולכים בעקבותיהן ובין אם לאו. בהתאם, מבקרים אלו רואים את הדבקות בפסבדו-מדע כנובעת ממגוון סיבות, החל בתמימות פשוטה ביחס לאופיו של המדע והמתודה המדעית, חשיפה רבה בתקשורת הפופולארית לפסאודו מדע, דרך אשליה עצמית, ועד הונאה מכוונת לטובת יעדים פוליטיים או כספיים.

סיווג פסבדו-מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור תורה מסוימת נחשבת לפסבדו-מדע, כאשר מציגיה מחשיבים אותה כמדע, ולעומת זאת הקהילה המדעית שוללת אותה לחלוטין. הסיבות העיקריות לשלילת תאוריות וסיווגן כפסבדו-מדע הן:

  • טענה או תאוריה שלא נעשה ניסיון להפריכה תחילה בניסויים.
  • טענה או תאוריה שלא ניתן לאמתה או להפריכה (עקרון שפיתח קארל פופר).
  • טענה שאינה נתמכת בממצאים ניסויים (ניסויי הפרכה שלא צלחו).
  • טענה הסותרת תוצאות ניסויים מוכרות.
  • טענה לתוצאות שלא ניתן לחזור עליהן או לשחזרן בניסוי.
  • תוצאות שאינן נמסרות לביקורת עמיתים לפני פרסומן (מה שמכונה "מדע של מסיבת עיתונאים").
  • טענה שתאוריה מנבאת דבר שאינה מנבאת.
  • טענה שתאוריה מנבאת משהו שהוּראה כי אינה מנבאת.
  • הפרת כלל תערו של אוקאם, העיקרון ההיוריסטי של בחירת ההסבר הדורש את המספר הקטן ביותר של הנחות נוספות כאשר ישנו מספר רב של הסברים אפשריים (וככל שההפרה מופרזת יותר, כך גדלה הסבירות שמדובר בפסבדו-מדע).
  • העדר התקדמות והבאת ממצאים נוספים לחיזוק הטענות.

יש להבחין בין פסבדו-מדע להתגלות, תאולוגיה או רוחניות, משום שהראשון, בניגוד לאחרונים טוען שהוא מציע תובנות ביחס לעולם הפיזי באמצעים מדעיים. אופני חשיבה המסתמכים על ה"על-טבעי" או מה שבא באמצעות "התגלות" אינם נחשבים לפסבדו-מדע, משום שהם אינם טוענים לכתר מדעיות וגם אינם ניצבים בסתירה לחשיבה המדעית המקובלת. גם ידע מקובל מעשי אחר שאינו נחשב מדעי לא ייחשב לפסבדו-מדע.

יש להבחין במטבע דומה גם בין פסבדו-מדע והכרזות מטעות במדע פופולרי, שבו אמונות נפוצות נחשבות למדעיות, אף שאינן כאלו. הנושא שנוי במחלוקת, עם זאת, משום שרבים סבורים כי מדע פופולרי מטשטש את הקו התוחם בין מדע לפסבדו-מדע אצל הציבור בכללו.

פסבדו-מדע מול פרוטו-מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשוב להבחין גם בין פסבדו-מדע לפרוטו-מדע. פרוטו-מדע הוא מונח המשמש לעתים לתיאור היפותזה שלא נבחנה באופן מספיק בשיטה מדעית, אך עולה במובנים אחרים בקנה אחד עם תחומי מדע קיימים או שהיא מציעה הסבר סביר לתוצאות שאינן עולות בקנה אחד עמם.

פסבדו-מדע, לעומת זאת, חסר באופן כללי ניסויים בכמות מספקת או שאינו ניתן לבדיקה ניסויית כלל, ותומכיו עיקשים בדעתם כי התוצאות המדעיות הקיימות, שאינן מחזקות את טענותיהם, שגויות כולן. פסבדו-מדע אינו מותאם בדרך כלל להליכים מדעיים רגילים כמו ביקורת עמיתים או פרסום בכתבי–עת מקובלים. במקרים מסוימים, שימוש במתודה מדעית לא יוכל להפריך היפותזה פסבדו-מדעית וכישלון כזה בהפרכת תאוריה שלא ניתן להפריכה יצוטט לעתים קרובות כהוכחה לנכונותו של פסבדו-מדע מסוים.

עבור רוב אלו שאינם בקיאים בתחום, פרוטו-מדע ומדע "אמיתי" נראים דומים עד להטעות לפסבדו-מדע. ההבחנה הבסיסית והחשובה ביותר היא ניתנות לבדיקה. השערה כלשהי, מדהימה או לא קבילה ככל שתשמע, עשויה להיות מדע אם היא ניתנת לבדיקה. אם בדיקה כזו אינה אפשרית בתנאים סבירים, סביר להניח שמדובר בפסבדו-מדע.

כמובן שייתכנו מקרים בהם מושמעות טענות הפוכות, כאשר כל צד מציג בדיקות מדעיות (או "מדעיות"-לכאורה) לתמיכה בעמדתו. במקרה כזה, ההכרעה הופכת קשה עד למאוד. לדוגמה, גם מתנגדיו וגם תומכיו של פרוטוקול קיוטו על התחממות גלובלית מסתמכים על חוות דעת של מדענים הטוענות שהתחממות גלובלית קיימת או לא קיימת. שימוש כזה במדע לתועלת עמדות פוליטיות מכונה לעתים "מדע זבל".

מקרים אחרים בהם מושמעות טענות שלדעת גורמים אחדים הן פסבדו-מדע הם, לדוגמה, מחקרים העוסקים בחיפוש או תקשורת עם חוצנים כמו פרויקט סט"י (SETI) לחיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית, ופרויקט CETI לתקשורת עם אינטליגנציה חוצנית. מה שהופך את שני הפרויקטים למדע בעיני רוב המומחים הוא העובדה שפרויקטים מסוג זה אינם מתיימרים לידיעה כלשהי (במקרה זה, ידיעה שחוצנים קיימים או שתקשורת עמם אפשרית) אלא טוענים שישנה סבירות מסוימת, נמוכה ככל שתהיה, לקיומם. אמונה או סברה זו נבחנת לאור נתונים קיימים ועשויה להשתנות בהתאם להשתנות הנתונים העומדים לרשותנו או באמצעות ניסוי.

דוגמה לתחום חקר שיכול היה להיחשב פרוטו-מדע אך התברר כפסבדו-מדע הוא הדיקור הסיני, האקופונקטורה. הדיקור הסיני אינו פסבדו-מדע ממהותו, משום שטענותיו ניתנות לבדיקה מדעית. במהלך השנים, עם זאת, לא הצליחו הבדיקות המדעיות לאשר את רוב הטענות של העוסקים בדיקור. המשך התעקשותם של אלו על כך שישנה תמיכה מדעית בדיקור סיני מעידה ככל הנראה על–כך שמדובר בפסבדו-מדע. בשנת 2005 פורסמו מחקרים המפריכים את הטענות לתועלת רפואית של ההומאופתיה.

בעיית התיחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיית התיחום שבין מדע לפסבדו-מדע עומדת כאחד הנושאים המטרידים ביותר בפילוסופיה של המדע. הפוזיטיביזם הלוגי גורס כי רק קביעות המבוססות על תצפית אמפירית הן בעלות משמעות, ובמשתמע גורס כי כל קביעה המבוססת על אופן אחר של היקש או היסק, כולל קביעות מטאפיזיות הוא חסר משמעות.

קרל פופר דחה עקרון זה של הפוזיטיביזם הלוגי והציע במקומו את עקרון הניתנות להפרכה. עקרון זה עורר ביקורת מאנשים כמו תומאס קון, שטען כי ניתנות להפרכה לא שחקה תפקיד סיבתי משמעותי במעבר בין תאוריות מדעיות. אימרה לַקַטוֹש שהיה מתלמידיו של פופר הציע קריטריון נוסף על עקרון ההפרכה שמבחין בין תוכניות חקר פרוגרסיביות ודגנרטיביות.

טענה אחרת, הנפוצה בין תומכי פסבדו-מדע, מפקפקת אם בכלל ניתן להתוות קו ברור בין מדע לפסבדו-מדע באמצעות הצבעה על מקרים רבים בהם דיסציפלינות הנחשבות היום "מדע" הפגינו או מפגינות מגמות הנחשבות בעיני רבים לפסבדו-מדע כמו היעדר אפשרות לשחזור ניסויים (בגלל הכרח בכלים יקרים או לא ישימים) או היעדר יכולת להפריך תוצאות ניסוי. תומכי פסבדו-מדע מוסיפים ומצביעים על מקרים רבים (כגון גלילאו גליליי) לאורך ההיסטוריה שבהם מדענים הוקאו מהקהילה המדעית ואפילו נזרקו לכלא בגלל דעות שהיום הם הקונצנזוס.

דוגמאות של פסבדו-מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר רב של תורות פסבדו מדעיות נוצרו על מנת לתת בסיס לאמונות מיסטיות כמו קריאה בכף היד, לפילוסופיות מזרחיות כמו צ'י, וכן לאמונות דתיות שונות שאינן מתיישבות עם התפיסות המדעיות הרווחות (כגון ההתנגדויות לאבולוציה).

מספר תורות הקרויות אנטומיה שטחית טוענות שצורות ויחסי גודל בגוף האדם מעידים על מבנים עמוקים יותר הנסתרים מן העין: הפיזיונומיה מבוססת על האמונה שחקר מראהו החיצוני של אדם, ובמיוחד פניו, מאפשר ללמוד על תוכן אישיותו, הפרנולוגיה טוענת כי ניתן לקבוע מאפייני אישיות ונטייה לפשיעה על בסיס צורת הגולגולת, והכירומנטיקה מתיימרת להעריך את אופיו או עתידו של אדם באמצעות 'קריאה' בכף ידו.

הביופוטונים היא תורה הטוענת שישנו מנגנון תקשורת בין תאים באמצעות אור ומתיימרת להיות המצע המדעי לצ'י. הויטליזם הינה תאוריות הגורסות כי יש להבין ולהתייחס לחומר חי באופן שונה לחלוטין מחומר שאיננו חי. לדוגמה, חקלאות ביודינמית. השדות מורפוגנטיים טענה כי שדות מורפוגנטיים גורמים לדברים חיים לגדול או להתנהג בדפוסים שנקבעו על ידי יצורים שחיו קודם לכן.

מאז ניסוח תורת האבולוציה על ידי צ'ארלס דרווין עוררה התורה התנגדויות רבות, בעיקר על ידי גורמים דתיים, והתנגדויות אלו הולידו מספר תורות מתחרות אשר עונות לקריטריון של פסבדו מדע. הבריאתנות הינה תאוריה המבוססת על האמונה הדתית לפיה מקור כל הקיים ביקום הוא תוצר של סיבה ראשונית שהיא אלוהים. בעקבות ההכרזה בארצות הברית על הבריאתנות בתור תפיסה דתית שאיננה מדעית, נאסר על לימוד הבריאתנות בבתי הספר. בתגובה, תומכי הבריאתנות יצרו את תאוריה נוספת הקרויה תכנון תבוני, אשר טוענת כי החיים תוכננו על ידי מתכנן תבוני כלשהו. ההבדל בינה לבין הבריאתנות הוא שהיא מנסה להתאים את עצמה לממצאים מדעיים מקובלים: לדוגמה, הבריאתנים גורסים כי היקום כולו הוא בן כ-6,000 שנה בלבד (הזמן שעבר מאז "בריאת העולם", על פי המסורת), וזאת בסתירה לעמדה המדעית המקובלת, המבוססת על תצפיות וניסויים, לפיה כדור הארץ הוא בן 4.5 מיליארד שנים ואילו היקום כולו הוא בן כ-13.7 מיליארד שנים. תורת התכנון התבוני מבוססת במידה רבה על טיעון המורכבות הרבה מדי שקובע שהחיים מורכבים מכדי שיווצרו "מעצמם". תומכי התכנון התבוני מנסים להציג 'דוגמאות נגד' לאבולוציה: למצוא מקרים של בעלי חיים מורכבים מידי, שלא ניתן להסביר את תכונותיהם בעזרת אבולוציה, אך ללא הצלחה עד כה. מאחר שהתאוריה מוצגת על ידי תומכיה כתאוריה מדעית לכל דבר, ישנם ניסיונות רבים בארצות הברית לשלב את לימודי 'התכנון התבוני' בשיעורי הביולוגיה בבי"ס, תוך עקיפה של החוק המחייב הפרדה של הדת מהחינוך. תוצר לוואי נוסף של תורת האבולוציה של דרווין (שנבעה מפירוש שגוי לתורתו של דרווין) היא תורת הדרוויניזם החברתי ותורת הגזע, הקובעות שישנם גזעים בין בני האדם והיררכיה ביניהם. תורות אלו היוו חלק מתפישת העולם הנאצית.

טרנסמוטציות ביולוגיות היא השערתו של קורנטין לואיס קרברן כי יצורים יכולים להמיר אלמנטים כימיים, לדוגמה, נחושת לברזל.

לבסוף, ישנן תורות מיסטיות שונות כגון אסטרולוגיה, נומרולוגיה, קרטומנסיה (קריאה בקלפים), קריאה בכף היד, קריאה בקפה ותקשור המאפשרות כביכול פרוש המציאות וניבוי העתיד, ונחשבות לאמונות טפלות בקרב הקהילה המדעית. מבין העוסקים בשיטות הללו יש הטוענים שלשיטות הללו קיים ביסוס מדעי, וטענות אלו נחשבות על ידי הקהילה המדעית כפסבדו מדע.

הפסיכואנליזה הפרוידיאנית, לדעת חוקרים רבים[2] אינה מתאימה לקריטריונים של פסבדו מדע, אם כי היו ממתנגדיה, כמו קרל פופר, שטענו כי מדובר בתאוריות פסבדו-מדעיות; הפסיכולוג ההתנהגותי פרדריק סקינר כינה את התחום מיסטיקה. פופר וסקינר טענו כי הפסיכואנליזה עוסקת בהשערות שלא יכולות להיות לעולם בנות בדיקה, ולכן הפסיכואנליזה אינה מדע.

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריות פסבדו-מדעיות זוכות לעתים קרובות לבמה בסדרות טלוויזיה ובספרות, בעיקר אלו העוסקות במדע בדיוני. כך לדוגמה גישות פסבדו מדעיות כגון זו של אריך פון דניקן הטוענות שהאלים הינם למעשה חייזרים בעלי טכנולוגיות מתקדמות אשר ביקרו בכדור-הארץ בימי קדם, היוותה את ההשראה לסרט סטארגייט ולסדרה שבאה בעקבותיו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרל סייגן, עולם רדוף שדים - המדע כנר בעלטה, הד ארצי הוצאה לאור ספרית מעריב
  • ריצ'רד דוקינס, לפרום את הקשת בענן - המדע, האשליה ותשוקת הפליאה, הד ארצי הוצאה לאור ספרית מעריב
  • (Fads and Fallacies in the Name of Science (1952, revised 1957 - סיכום מקיף של תאוריות פסבדו מדעיות רבות ומתקפה חמורה עליהן, נכתב על ידי מרטין גרדנר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: פסבדו-מדע
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cover JA, Curd M (Eds, 1998) Philosophy of Science: The Central Issues, 1-82.
  2. ^ כמה דוגמאות לשימוש בשיטות אמפיריות בפסיכואנליזה: ועוד.