פסולת בניין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסולת בניין

פסולת בניין היא תוצר לוואי של עבודת בניה, סלילה ושיפוץ ומהווה חלק גדול מהיקף האשפה הכללי, בעולם המודרני. פסולת הבניין שונה בהרכבה ובתכונותיה מאשפה ביתית ולכן ניתן לטפל בה באופן מיוחד ואף למחזר אותה. השלכת פסולת בניין בשטחי טבע פתוחים בישראל הינה עבירה נפוצה ומשרדי הממשלה השונים[1] מבצעים פעולות כדי להקטין את היקפיה.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות הבניה ההיסטוריות התבצעו ברוב המקומות באמצעות חומרי גלם מקומיים כמו אבנים שנחצבו במקום או עצים שנכרתו ביערות המקומיים. ככל שעבודות הבניה הפכו להיות מורכבות יותר, והיו כרוכות בשימוש בחומרים שונים ששונעו ממחצבות, כורים, מנסרות וכן הלאה ובד בבד השתכללות אמצעי התעבורה, כך הפכו עבודת הבניה לבזבזניות יותר. את מקום חומרי הבניה הורנקולריים תפסו חומרים מיובאים ובתוכם גם אביזרי ריצוף, זיגוג וקירוי גם חומרי איטום, בידוד וצנרת. באתרי הבניה החלו להערם ערימות של קופסאות, אריזות, אמצעי קשירה כמו חבלים וגם שאריות של חומרי בניה מסוגים שונים, שהובאו לאתר בכמויות גדולות מדי. זה היה תהליך היווצרותה של פסולת הבניין, שכיום גדולה בכמותה מאשר האשפה הביתית.

פסולת כתוצאה מהרס מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הריסה

אסונות שונים כמו שיטפונות, רעידות אדמה, שרפות ומלחמות יכולים לגרום להרס בניינים או להוצאתם מכלל תפקוד. לעתים קורה שעדיף להרוס בניין ולבנות במקומו מבנה חדש, מאשר להחזיר לתפקוד תקין מבנה שיצא מכלל שימוש בגין אסון טבע. סיבה נוספת להרס מבנים, היא מודרניזציה של הרקמה האורבנית, הכוללת, בין היתר הריסת מבנים ישנים כדי לנצל את השטח עליו הם נבנו לטובת בניה חדשה.

מרכיבים עיקריים בפסולת בניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכיבים בפסולת הבניין תלויים בטכנולוגיות הבנייה והסלילה המקומיות בכל אזור ומדינה. במדינת ישראל המרכיב העיקרי בפסולת הבניין הוא הבטון, שהוא חומר הבנייה השכיח ביותר. מרכיבים נוספים חשובים הם אספלט, וחומרי חפירה הכוללים בעיקר עפר ומסלע טבעי. כמו כן מצויים בפסולת הבניין חומרים כמו ניילון, קלקר ומתכות, בעיקר ברזל שהוא אחד ממרכיבי בטון מזוין.

סילוק פסולת בניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינוי פסולת בניין הינו חלק בלתי נפרד מתעשיית הבניה והשיפוצים בארץ ובעולם. בזמן שיפוץ ובכל אחד משלבי הבניה נוצרת פסולת האופיינית לתהליך המתבצע ויש צורך לסלקה על מנת שלא תפריע להמשך הפעילות ועל מנת שלא תיפגע באיכות הסביבה באזור. פינוי הפסולת חייב להעשות לפי התקנים וההוראות הקבועים בחוק כאשר על הפסולת להיות מפונה לאתרים ייעודיים אשר הוקצו למטרה זו על ידי המדינה. על מנת שאיסוף הפסולת והפינוי יעשו באופן יעיל יש להשתמש במכולות מיוחדות הניתנות לשינוע לאתרי ההטמנה או המחזור.

הצטברות פסולת הבניין מתרחשת באזורים מצומצמים ובכמויות גדולות ולא רציפות. גם בכך שונה פסולת הבניין מן האשפה הביתית, שהיווצרותה סדירה באזורים מאוכלסים. מסיבה זו אין סבירות לפינוי פסולת בניין באופו סדיר, כפי שהדבר העשה באשפה ביתית והפסולת מפונה בדרך כלל, באופן עצמאי על ידי בעל אתר הבניה או החברה שמבצעת את עבודות הבניה.

פינוי פסולת בניין נוגעת בסוגי פסולת רבים, חלקם אורגניים כמו האדמה המוצאת בעת חפירת התשתית ליסודות וחלקם שילוב של חומרים שונים כמו ברזל ובטון במיוחד כאשר מדובר בהריסת תשתית קיימת לפני שיפוץ או בניה. העברת הפסולת אל המכולות נעשית בדרך כלל באמצעות מנופים ובובקט ומחייבת בעלי מקצוע מיומנים.

חוסר הסדירות בהיווצרותה של פסולת הבניין והאמצעים המיוחדים הנדרשים לסילוקה, הביאו למציאות בה במהלך רוב ההיסטוריה, לא היה פתרון מסודר לפינוי פסולת הבניין. לעתים הייתה הפסולת מועברת למזבלות המיועדות לאשפה ביתית, אך במקרים השכיחים יותר, היא הייתה מושלכת בשטחים פתוחים ללא בקרה או טיפול.

בשנים האחרונות הוגברה האכיפה בכל הקשור לפינוי פסולת בניין ובאתרי הפסולת וההטמנה נדרשים אישורים המונפקים על ידי המשרד לאיכות הסביבה הן עבור החברות אשר להן המומחיות והכלים לעיסוק בתחום והן עבור סוג הפסולת המותרת בכל אתר ואתר והן עבור כמות הפסולת היומית המותרת בכל אחד מהם. יזמים וקבלנים של פרויקטי הבינוי השונים מודעים לקנסות על השלכת הפסולת באתרים האסורים למטרה זו ועל פינוי שלא כחוק וחשוב כאשר מפקחים על בנייה או שיפוץ, ליצור קשר עם אתר מורשה המפיק אישורים על השלכת הפסולת והכמות המושלכת. אישורים אלו נדרשים גם בעת פינוי פסולת בניין בעת בנית בניין חדש על מנת לעמוד בחוקי הבנייה.

פינוי פסולת בניין הוא מעבר לצורך של קבלן, יזם או משפץ, יש בו אלמנטים חשובים לאיכות חיים, איכות סביבה וסביבה ירוקה בכלל גם בהיבט קצר הטווח של סביבת המגורים שלנו וגם היבט ארוך טווח בנוגע לאופן ההטמנה ואיכות המיחזור באתרי הפסולת.

פסולת בניין בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השנים התפתחו בשולי הערים בישראל, אזורים בהם נשפכו כמויות גדולות של פסולת בניין באופן לא מוסדר. תופעה של הפיכת שטחים ריקים לאתרי פסולת, התגברה גם בגלל קרבת אינטרסים בין חברות קבלניות לבין הרשויות המקומיות. לאורך השנים יצרה שפיכת הפסולת מפגעים בריאותיים ונופיים ובסופו של דבר, הפכה שטחים מסוימים לבלתי ניתנים לניצול. כיום מדובר על כמות אדירה של כמאה עשרים מליון טון של פסולת בניין המושלכת בשטחים פתוחים בישראל.
ברבות השנים החלו הרשויות לנקוט בפעולות כדי לצמצם את השפיכה הפירטית של פסולת בניין בשטחים פתוחים. המהלך הראשון הייתה מינוי מפקחים של המשרד להגנת הסביבה כדי ללכוד משאיות פסולת עבריניות והמהלך השני היה לחייב כל יזם בניה להתקשר עם אתר מורשה לקליטת פסולת בניין ולשלם לו עבור קליטת פסולת בניין בכמות יחסית לגודל הבניה. כיום ההערכה היא כי חמישית מכמות פסולת הבניין בישראל מגיעה להטמנה או למיחזור. רב הכמות עדיין מושלכת באופן עברייני בשטחים פתוחים.

מיחזור פסולת בניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתחילת שנות ה-90, נעשים מאמצים ברחבי העולם למחזר פסולת בניין מתוך כוונה להקטין את כמויות הפסולת המוטמנות. שיטת המחיזור הפופולרית ביותר היא גריסה וניפוי. בשיטה הזו מפוררים את הפסולת וממיינים את הפירורים לפי גודלם, כדי להשיג מוצרי מיחזור המזכירים חול או חצץ. בשיטה זו, טיב החומר הממוחזר תלוי באיכות הפסולת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]