פסוקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המונח פְּסוּקִית משמש בכמה דיסציפלינות שונות. הוראתו היסודית היא פסוק משנֶה (או משפט משנה), חלקו של פסוק (או של משפט), פסוק קטן (או משפט קטן). המילה 'פסוקית' היא תוצאת הקטנה על פי גזירה קווית של בסיס + סופית של הצורן הסופי ־ִית – 'פסוקית', פסוק קטן ומשני ביחס לפסוק הרגיל.

פסוקית בתורת תחביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורת התחביר (סינטקסיס) הפסוקית (מכונה גם משפט משועבד) היא חלק ממשפט מורכב, ובאה במקום אחד החלקים התחביריים של האיבר העיקרי במשפט המורכב[1]. לדוגמה: המשפט המורכב "ידוע ש-העישון מזיק לבריאות" מכיל משפט בתוך משפט: "העישון מזיק לבריאות". משפט משנה זה הוא פסוקית, ומאחר שהיא מחליפה את הנושא באיבר העיקרי של המשפט, "ידוע ש[דבר מה]", הריהי פסוקית נושא.

במשפט המורכב יכולות פסוקיות להחליף כל אחד מהחלקים התחביריים של האיבר העיקרי, ובהתאם נקראת הפסוקית כשם החלק שהיא באה במקומו: פסוקית נושא, פסוקית נשוא, פסוקית מושא, פסוקית לווי ופסוקית תיאור. פסוקית תיאור עשויה להיות: פסוקית זמן, פסוקית מקום, פסוקית מידה, פסוקית סיבה, פסוקית תכלית, פסוקית תנאי, פסוקית ויתור, פסוקית מצב, פסוקית אופן וכיו"ב).

פסוקית בפרוזה ושירה (ספרות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוזה, הפסוקית מתארת חצי פסוק או צלע של פסוק, ומשמעות המונח היא פסוק קטן ומשני ביחס לפסוק הרגיל.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים חזן, פרקים בתולדות הלשון העברית, אוניברסיטה הפתוחה, אוגוסט 2003, עמ' 63 (פסוקית בפרוזה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי יואלי, תורת התחביר, מהדורה שישית, ישראל: יסודות, 1961, עמ' 125
  2. ^ מתוך אבן שושן ערך פסוקית: "הפרוזה השקולה מפוסקת לפסוקיות על ידי סימן הפסק".