פסוקי דזמרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פסוקי דזמרה)
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני

פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח". התפילה במתכונתה כיום מורכבת מפסוקים הלקוחים מהתנ"ך - מספר שמות, משלי, דברי הימים ובעיקר מספר תהילים. אף שברכת ברוך שאמר הפותחת את פסוקי דזמרא וברכת ישתבח המסיימת אותם לא נזכרו בש"ס, מצאנו שהרי"ף כתב:" ותקינו רבנן למימר ברכה מקמייהו וברכה מבתרייהו, ומאי ניהו, ברוך שאמר וישתבח. הלכך מיבעי ליה לאיניש דלא לאישתעויי (שלא לשוחח) מכי מתחיל בברוך שאמר עד דמסיים לשמונה עשרה".(על ברכות, לב)[1]

על חשיבותם הגדולה של פסוקי דזמרא, ניתן ללמוד מתשובות הגאונים[2]: ”...אחרי שהם מצווה מן הכתוב הנאמר (דברים, י', כ"א) "הוא תהלתך והוא אלהיך"”. כן גם כותב הגאון מווילנה[3] שאמירת פסוקי דזמרא היא דאורייתא מפסוק זה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם פסוקי דזמרא מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי:

אמר רבי יוסי: 'יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום'. איני? והאמר מר: הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף! כי קאמרינן בפסוקי דזמרא.

שבת קיח, ב

מקור השם הוא כנראה בכך שעיקר גופם של פסוקי דזמרא הוא (בלשון רש"י) "מזמורי הלולים".

יש מקובלים שפירשו, שהשם "פסוקי דזמרא" אינו נגזר מזִמְרָה (במובן של שיר), אלא מזְמִירָה (במובן של קיצוץ) משום שחלק זה של התפילה, הקודם לקריאת שמע ותפילת שמונה עשרה, תפקידו לסלק ו"לקצץ" את כל כוחות הסטרא אחרא הרוצים למנוע את קבלת התפילה.[4]

אצל הספרדים והאיטלקים לא מקובל השם "פסוקי דזמרא" אלא "זמירות". לעיתים קרובות שם זה כולל את כל קטעי התפילה הנאמרים עד לברכת יוצר (כולל פרשיות הקרבנות).

מבנה "פסוקי דזמרא" בימי החול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדר המובא להלן הוא לפי נוסח אשכנז. לפי נוסח הספרדים (ובהשפעתו גם לפי נוסח ספרד) מקדימים את "הודו" לפני "מזמור שיר חנוכת הבית", ומוסיפים פסוקים מסוימים וכן את המזמור "למנצח בנגינות". לפי נוסח תימן הבלדי לפני "ברוך שאמר" מוסיפים קטע המכונה "המהולל" על שם תחילתו, כדלהלן.

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מזמור שיר חנוכת הבית

פרק ל' מספר תהילים. מקור אמירתו כנראה בנוסח הספרדים, שאמרוהו תוך השמטת הפסוק הראשון של המזמור ("מזמור שיר חנוכת הבית לדוד") והתחלה מן הפסוק השני - "ארוממך ה' כי דיליתני". עם הזמן חדרה אמירת המזמור גם לנוסח ספרד, אלא שנתווספה אמירת הפסוק הראשון (שהושמט בנוסח עדות המזרח). בסידורי האשכנזים לא נמצא המזמור בדפוסים עד שנת תקמ"א, ולא ברור לחלוטין מתי מנהג זה חדר לנוסח אשכנז, וברוב קהילות אשכנז המערבי אין אומרים אותו.[5] בנוסח איטליה ובתכלאל עד היום מזמור זה אינו נמצא, וגם לפי הגר"א לא אומרים אותו.

חלק מהספרדים, וכל קהילות גאורגיה נוהגים בחנוכה להוסיף את הפסוק הראשון, המושמט בשאר השנה, אך בקהילות אחרות לא נהוג כך.

המהולל[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו קטע קצר שנמצא בסדורי התפילה של יהודי תימן (תכלאל) שמתאר את אחדותו רוממותו וגדולתו של אלוהים, ועוד על אמינותו של עם ישראל ואמונתו באל, "המהולל" נאמר בשחרית לפני "ברוך שאמר". "המהוּלל לעולם ולעולמי עולמים אנו עבדיך לך מודים יודעים ומעידים ומגּידים שאין אלוהּ בלתך ואין אלוהּ זולתך ואין אלוהּ כערכך ואין אלוהּ כיוצא בך ואין אלוהּ אלא אתה לבדך ככתוב בתורתך "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוהים אין עוד מלבדו".

ברוך שאמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ברוך שאמר

ברכת "ברוך שאמר" פותחת את פסוקי דזמרא. הברכה נזכרת לראשונה אצל ר' משה גאון (שנת 825 בערך). חוקרי ליטורגיה (צונץ, אלבוגן) משערים שזמנה מתקופת הסבוראים. לפי מסורת שכתב רבי דוד בן יהודה החסיד,[6] ברכה זו נתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה, שהעתיקו אותה מפתק בן שמונים ושבע מילים שנפל מהשמים.[7]

בסידורי הגאונים וסידור הרמב"ם, וכן בתכלאל, מוסיפים בברכה: ”ברוך מעביר אפילה ומביא אורה, ברוך אל חי לעד וקיים לנצח, ברוך שאין לפניו עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד, צדיק הוא בכל דרכיו, ברוך הוא וברוך שמו; ברוך זכרו לעולמי עד”. בנוסח הספרדים הקדום (וכך עד היום בקהילות הספרדיות של מערב אירופה), ובנוסח פרס מובאים נוסחאות ארוכים ל'ברוך שאמר'. בנוסח פרס ובנוסח רומניא למשל נמצא נוסח ארוך במיוחד לפי סדר כל האלף-בית, ולאחר כל אות אומרים: ברוך הוא וברוך שמו.

בנוסח ארץ ישראל הברכה עצמה שונה, ולפני פסוקי דזמרא מברכים את הברכה הנוהגת לפני אמירת 'שירי דויד'[8]:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בְּדָוִיד עַבְדּוֹ, וְרָצָה בְשִׁירֵי קָדְשׁוֹ, לְפָאֲרוֹ לְהַלְּלוֹ לְרוֹמְמוֹ לְתָקְפּוֹ עַל כָּל גְּבוּרוֹתָיו. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵי דָוִיד מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה שְׁלֵימָה וקְרוֹבָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.

בעת אמירת ברוך שאמר נהוג לעמוד. יש הנוהגים לאחוז בפתילות הציצית הקדמיות,[9] ובתום הברכה לנשקן.

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, על פי נוסח אשכנז, "הודו" נאמר לאחר ברכת "ברוך שאמר", ואילו על פי נוסחי ספרד, האיטלקים והספרדים והתימנים (בלדי ושאמי, אלא שבבלדי נוהגים לומר "הודו" רק בשבת וחגים, ובימות החול אין אומרים אותו כלל[10]), הוא נאמר לפניו.

תפילת "הודו" מורכבת משני חלקים, כאשר החלק הראשון לקוח מספר דברי הימים א', פרק ט"ז, פסוקים ח'ל"ו, בתור תפילה שנאמרה על ידי דוד המלך בעת העלאת ארון הברית לירושלים. על פי סדר עולם רבה,[11] תפילה זו המשיכה להאמר בכל יום, עד לבניית המקדש. החלק השני של "הודו" מורכב מלקט פסוקים מתהילים. בנוסח איטליה אומרים רק את החלק הראשון.[12]

על פי ספר המנהיג ומחזור ויטרי היו אומרים "הודו" בבית המקדש בעת הקרבת קורבן התמיד של שחר, ולכן אומרים אותה בכל יום לעומת זאת, בסדר עמרם גאון ובאבודרהם, "הודו" מופיע בתור תוספת לשבת. בסידורי רס"ג, הרמב"ם ובשיבולי הלקט הוא אינו מוזכר כלל.

מזמור לתודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מזמור לתודה

בשיבולי הלקט מובאים שני מנהגים הפוכים לגבי אמירת מזמור לתודה - ספר תהילים, פרק ק'. מנהג אחד, המבוסס על המסורת שמזמור זה הושר בעת הקרבת קורבן התודה, ולכן יש לאומרו בכל יום חול, אך לא בשבת, בה אין מקריבים קורבן זה (על סמך דעה זו כותב הלבוש כי יש לשיר מזמור זה).

הדעה השנייה גורסת כי יש לומר את המזמור דווקא בשבת ולא בחול, משום שהשבת היא "יום הודאה" (כדוגמת הפסוק "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות ...").

דעה שלישית מובאת באבודרהם ולפיה אומרים מזמור לתודה בכל יום, בין בשבתות וחגים, ובין ביום חול, ומסתבר שכך נהגו בספרד בתקופתו.

למעשה נהוג ברוב הנוסחים (אשכנז, ספרד, ספרדים ותימן) לומר שיר זה ביום חול בלבד, ובשבת הוא מוחלף ב"מזמור שיר ליום השבת". לעומת זאת האיטלקים נוהגים לאומרו רק בשבתות ולא בימות החול.

יש שכתבו שאין לאומרו גם בערב פסח ובחול המועד פסח, משום שגם אז לא הוקרב קורבן תודה (משום שהוא מוקרב עם חמץ, ובאותו יום אסור להשהות חמץ מאמצע היום). כן יש הסוברים שאין אומרים מזמור זה בערב יום כיפור, מחמת שזמן אכילת קרבן תודה הוא יום ולילה, ואסור להקריב קרבן תודה בערב יום כיפור משום שממעט בזמן אכילתו. כפי דעה זו נוהגים האשכנזים וחלק מן הספרדים, אם כי רוב הספרדים נוהגים לאומרו גם בימים אלו.

בנוסח רומניא, אמרו פרק זה לפני ברוך שאמר,[13] במקום לאחריו בשאר הנוסחאות.

יהי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יהי כבוד ה' לעולם" - לקט של 21 פסוקים המופיע כבר בסדר רב עמרם גאון. יש שכתבו שהוא הקדמה למזמור "תהילה לדוד" (ובעצם הוא מסתיים בפסוקים "אשרי יושבי ביתך" וכו'). לעומת זאת היו שסברו שזהו הגרעין המקורי של פסוקי דזמרא, כנרמז משמם - פסוקים, ולא מזמורים [14].

בקבלה מובאת חשיבות עצומה למזמור זה כאשר כל פסוק מכוון לאחת מאותיות השם "ש-ד-י" (השם מופיע באופנים שונים שבע פעמים).

אשרי יושבי ביתך ומזמורי "הללויה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקי הללויה ליום השבת, צרפת, המאה ה-13
ערך מורחב – אשרי יושבי ביתך

החלק העיקרי של פסוקי דזמרא הם מזמורי התהילים, שהראשון הוא מזמור קמ"ה, "תהילה לדוד" (הידוע יותר בשם "אשרי יושבי ביתך", על שם שני הפסוקים שמקדימים לו) ולאחריו מזמורים פרק קמ"ו - פרק ק"נ, הפותחים ומסיימים במילה "הללויה".

הסיבה לאמירת מזמורים אלו, היא משום שמזמורים אלו עוסקים בגדלות הבורא ועל ידי הכרת גדלותו, מפנים המתפלל לפני מי הוא עומד בתפילתו, וזאת כדי להדגיש שהמטרה העיקרית בתפילה איננה בקשר הצרכים האישיים, אלא ההתקרבות לקב"ה. בגמרא מבואר שמזמור המסודר בסדר הא-ב הוא מזמור חשוב יותר, וכן מזמור שיש בו משבחי הקב"ה על המזונות שהוא מספק לכל חי, ובמזמור תהילה לדוד יש את שניהם ועל כן אומרים אותו שלוש פעמים בכל יום.

בנוסף לכך, חז"ל לומדים שהסדר הנכון של התפילה הוא להקדים דברי שבח לבקשה, ולפיכך בתקנם את הליטורגיה, הם מיסדו זאת.

דרש רבי שמלאי 'לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל'. מנלן? (מנין לנו) ממשה - דכתיב: (דברים ג, כג) "ואתחנן אל ה' בעת ההיא" וכתיב: "ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך" וכתיב בתריה: אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון"

יש דעה שה"שבח" שבא לפני התפילה הוא פסוקי דזמרא[15] (אולם לפי דעות אחרות, מדובר בברכות קריאת שמע[16] או בשלושת הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה[17]).

בתקופת התנאים אמירת פסוקי דזמרא נחשבה למנהג חסידות, כמאמרו של רבי יוסי (מצוטט לעיל) אולם במהלך השנים פשט המנהג לומר פסוקים אלו בכל יום בתפילה וכיום הם נחשבים כמנהג המחייב את כל קהילות ישראל.

"ויברך דויד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ויברך דוד..."

לאחר סיום מזמורי "הללויה" נהוג להוסיף פסוקי שבח, הפותחים בתפילתו של דוד המלך "ויברך דויד את ה' לעיני כל הקהל" עד "ומהללים לשם תפארתך" (ספר דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוקים י'י"ג). לאחר פסוקים אלו פותחים בסדרת פסוקים מספר נחמיה (פרק ט', פסוקים ו'י"א) "אתה הוא ה' לבדך", המתארים את השתלשלות ההיסטוריה עד לקריעת ים סוף. פסוקים אלו נאמרים כהקדמה ל"שירת הים".
חלק זה תוקן בתפילה על ידי הגאונים.[18]

שירת הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקי דזמרא נחתמים בפסוקים מספר שמות (פרק י"ד, פסוק ל' - פרק ט"ו, פסוק י"ט) שכוללים את שירת הים, השירה שנאמרה על ידי "משה ובני ישראל" לאחר קריעת ים סוף. שני הפסוקים החותמים את סיפור קריעת ים סוף (הפותחים במילים "ויושע ה'") נאמרים תחילה, ולאחר מכן נאמרת "שירת הים", הפותחת במילים "אז ישיר משה ובני ישראל" ומסיימת במילים "ה' ימלוך לעולם ועד", ואת הפסוק האחרון כופלים, ואומרים אותו אף בלשון ארמית. נהוג להוסיף לאחר מכן את הפסוק "כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב ה' עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים" שאף הוא מהתורה, אכן הגר"א הביא ממקורות ע"פ הקבלה, שצריך להיות עשרים ושמונה שמות הקודש בשירת הים, ועל כן השמיט תוספת זו.

זוהי תוספת מאוחרת, יחסית לשאר פסוקי דזמרא, ויוחסה על ידי הרוקח לר' משה הזקן בן המאה ה-10. הרמב"ם (הלכות תפילה ז, יג) כותב כך: "יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים". בימינו מנהג כל העדות לומר את שירת הים לפני ברכת ישתבח.

חלק זה הוא החלק היחיד של פסוקי דזמרא הלקוח מן התורה.

פסוקים נוספים נאמרים מיד עם סיום שירת הים ולפני אמירת ישתבח והם "כי לה' המלוכה ומושל בגויים" (ספר תהילים, פרק כ"ב). "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה" (ספר עובדיה, פרק א'). "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (ספר זכריה, פרק י"ד). ובקצת קהלות נוהגים להוסיף גם "שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד" (ספר דברים, פרק ו', פסוק ד').

במנהג האיטלקי נוהגים לדלג את שירת הים בתשעה באב.[19]

שירת מרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נוסח תימן, לאחר שירת הים נאמרת שירת מרים והמשכה בפסוקים (פרשת מי מרה) ולאחר מכן קטע "רפאני", שהוא עוד רצף פסוקי שבח, בדומה ל"יהי כבוד".

יעידון יגידון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נוסח איטליה, נוהגים לומר בכל יום אחרי שירת הים פיוט המתחיל "יעידון יגידון",[20] וכן נהגו גם בנוסח פרובאנס[21] ונוסח קטלוניה. הפיוט חתום שלמה, ומיוחס לר' שלמה אבן גבירול.[22]

ברכת ישתבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישתבח

פסוקי דזמרא נחתמים בברכת ישתבח, שהיא ברכה החותמת את אמירת פסוקי דזמרא, אשר עניינה הוא האמירה שכל השבחים שבעולם ראויים להיות מופנים כלפי הקב"ה.

הברכה מוזכרת כבר במובאה בראשונים בשם התלמוד הירושלמי.[23]

מנהג האשכנזים לעמוד בעת אמירת ברכה זו ואילו מנהג הספרדים והתימנים לשבת.

בסיומה נוהגים הספרדים להוסיף אמן ומוזכרת דעה זו בגמרא "כל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח" וביארו כמה ראשונים בדברי הגמרא שהכוונה היא אחר סוף סדרת ברכות כגון ברכותיהם של פסוקי דזמרא,[24] וכתבו התוספות שלא נהגו לענות אמן אחר עצמו אלא בברכת בונה ירושלים, וזהו מנהג האשכנזים.

פסוקי דזמרא בשבת וחג[עריכת קוד מקור | עריכה]

את פסוקי דזמרא בשבת ובחג נוהגים לשיר במנגינה ייחודית לשבת או לחג.[25]

מזמורי תהילים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבת ובחג נהוג להוסיף מזמורים שונים בפסוקי דזמרא, ברוב הנוסחים לפני אמירת "ברוך שאמר" (למעט "מזמור שיר ליום השבת" והשם מלך (תהלים צב-צג) הנאמרים מיד אחרי ברוך שאמר), ובנוסח אשכנז אחרי "ברוך שאמר" ו"הודו" ולפני "יהי כבוד". הסיבה לכך שברוב המנהגים התוספת היא לפני "ברוך שאמר" היא שהוספת המזמורים היא מנהג מאוחר יחסית, ולכן חששו להפסק בין ברכת "ברוך שאמר" ל"נשמת כל חי".[דרוש מקור] ישנם מספר מנהגים באשר לאילו מזמורים נוהגים להוסיף. לפי נוסח ספרד בסיום מזמורים אלו, לפני "ברוך שאמר" מוסיפים את הפיוט "האדרת והאמונה" המושר בחזרת הש"ץ של שחרית של יום הכיפורים. הספרדים נוהגים גם כן להוסיף אותו בראש השנה.

נשמת כל חי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נשמת כל חי

נשמת כל חי הוא פיוט הכלול בתפילת שחרית בשבתות וחגים. תפילת "נשמת כל חי" נאמרת גם בליל הסדר וכלולה בהגדה. תפילת נשמת כל חי נאמרת גם על ידי יחידים אשר ניצלו מצרה. במקורות רבים נאמר שההתחייבות לומר את נשמת כל חי בעת צרה היא סגולה להנצל מצרה.

ידועה גם בתור ברכת השיר (אם כי ישנן פרשנויות נוספות למונח זה, המופיעות במסכת פסחים), והנוסח כולו נחשב כנוסח מורחב של ברכת ישתבח.[26]

סדר החשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסקים השונים תפסו חלקים שונים של פסוקי דזמרא כבעלי חשיבות רבה יותר, כמו שנובע מהנחיותיהם למאחר לבית הכנסת, אשר צריך לדלג על חלקים מפסוקי דזמרא כדי להספיק להתפלל בציבור קריאת שמע ושמונה עשרה (על פי הקבלה קיימת בעיה לדלג ויש הנוהגים בכל מקרה לומר את כל התפילה על הסדר). להלן מובא סדר חשיבות הפרקים לפי המשנה ברורה (על פי נוסח אשכנז). לפי פוסקים אחרים, ולפי נוסחאות אחרים, הסדר יכול להשתנות קצת.

  • החשיבות הגדולה ביותר היא להתפלל תפילת שמונה עשרה עם הציבור. לשם כך ניתן לדלג על כל פסוקי דזמרא ולא לאומרם כלל, ויאמר פסוקי דזמרא אחרי התפילה, חוץ מהברכות שאינו יכול לאומרם אחרי התפילה.[27] ויש חולקים וסוברים שיותר טוב להתפלל ביחידות מאשר לדלג על כל פסוקי דזמרא.[28]
  • אם יש לאדם מעט זמן יאמר הברכות "ברוך שאמר" ו"ישתבח", ומזמור אשרי יושבי ביתך.[27] לדעת המשנה ברורה,[29] בשבת ויום טוב חייב לומר גם נשמת כל חי.
  • אם יש לו יותר זמן, יאמר מזמורים "הללו את ד' מן השמים" ו"הללו א-ל בקודשו".[30]
  • אם יש לאדם יותר זמן - יאמר אף שאר מזמורי הללויה.
  • אם יש לו יותר זמן, יאמר "ויברך דוד" עד לשם תפארתך.[31]
  • ואם יש לו יותר זמן יאמר "הודו" עד "והוא רחום".[32]
  • ואם יש לו יותר זמן יאמר "יהי כבוד".[33]
  • ואם יש לו יותר זמן יאמר המזמור "מזמור לתודה".
  • ואם יש לו יותר זמן שיאמר אף את שירת הים.
  • כל מה שאומרים בחול (חוץ נשמת כל חי) קודם למזמורים שמוסיפים בשבת. במזמורי שבת, למנצח ולדוד בשנותו ותפלה למשה קודמים לשאר המזמורים שמוסיפים בשבת.[34]

לפי חלק מהפוסקים, ראוי שישלים האדם מזמורים אלו לאחר התפילה, אם כי לפי תשובות הגאונים - אין צורך בהשלמה זו. בשולחן ערוך[35] נפסק שמי שמדלג פסוקי דזמרא לגמרי ישלימנו אחרי התפילה, אבל לא ברור אם מי שדילג בפסוקי דזמרא חייב לעשות כן.

אמירתם בנחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השו"ע פסק,[36] כי אין לומר הזמירות במרוצה אלא בנחת. לפי ביאור המשנה ברורה, הכוונה היא שיש לאמרם כמונה מעות.

רבי דוד שלמה משרקי (מזרחי) בספרו שתילי זיתים[37] קרא תיגר על האומרים במרוצה את פסוקי דזמרא. מדבריו שם:

"אותם שאומרים במרוצה כקורין איגרת בלי נעימה ולא שום פיסוק טעמים ובלא כוונה וחיבה...אוי לחלקם הרע, מה יענו ליום פקודה... אם כן תמה על עצמך איך בצפצוף בלי דעת ונחת יעשה דרך לתפילה, אדרבה, דרכי מוות, שנחשב כמדבר דברים בטלים במושב המלך..."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק בער, סידור עבודת ישראל, הוצאת רעדעלהיים תרכ"ח
  2. ^ תשובות הגאונים החדשות סימן ל"א
  3. ^ בביאורו לספרא דצניעותא
  4. ^ מופיע לראשונה בתחילת "שערי אורה" לרבי יוסף ג'יקטיליה
  5. ^ מדריך למנהג אשכנז המובהק, עמ' 23.
  6. ^ ספר "אור זרוע" (המיוחס לר' דוד בן רבי יהודה החסיד) הוצאת אורים עמוד 124. דבריו הובאו בספר הקבלה הנפוץ "תולעת יעקב" לרבי מאיר אבן גבאי.
  7. ^ להרחבה על כך, ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, פתקים מן השמים, בתוך קובץ הפעמון, גיליון 4, עמודים 62-73
  8. ^ ברכה זו נהגו בה גם לפני קבלת שבת, לפני ערבית בשבתות וי"ט.
  9. ^ משנה ברורה סימן נ"א, א'
  10. ^ סדור שיח ירושלם, חלק א (ימות השנה), מהדורת תשס"ה, שחסר בעמ' כ-כא, לעומת עמ' ריא ואילך שמופיע בתפלות בשבת.
  11. ^ סדר עולם רבה, פרק יד: "בשחר היו אומרים: "הודו לה' קראו בשמו וגו'" עד: "אל תגעו במשיחי וגו'", ובין הערבים היו אומרים: "שירו לה' כל הארץ וגו'" עד: "ואמר כל העם אמן והלל לה'". וכך היו אומרים כל מ"ג שנה בציון לפני הארון, עד שהביאו שלמה לבית העולמים".
  12. ^ הלל משה סירמניטה ואאנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' יז.
  13. ^ מחזור רומניא, ויניציאה רפ"ג, דף י ע"א.
  14. ^ MANN, JACOB. “GENIZAH FRAGMENTS OF THE PALESTINIAN ORDER OF SERVICE.” Hebrew Union College Annual 2 (1925): p. 276. http://www.jstor.org/stable/23502513
  15. ^ ב"ח, אורח חיים נא ב
  16. ^ רלב"ג, פירוש לדברים ג כג, תועלת א
  17. ^ פני יהושע, ברכות לב.
  18. ^ כך מביאים האבודרהם והטור
  19. ^ מחזור כל השנה כפי מנהג ק"ק איטאלייאני, ליוורנו תרט"ז, חלק א, דף קסח ע"א.
  20. ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' כז.
  21. ^ סדר התמיד, דף כ ע"א.
  22. ^ לפיוט באתר השירה והפיוט.
  23. ^ בית המדרש הווירטואלי
  24. ^ ראו תוספות תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ה, עמוד ב'.
  25. ^ מטה אפרים תרכה, מ
  26. ^ ראו משנה ברורה נב:ה.
  27. ^ 1 2 שולחן ערוך או"ח נב:א.
  28. ^ ראו משנה ברורה נב: ס"ק ו.
  29. ^ נב: ס"ק ה.
  30. ^ שכן לדעת רש"י (שבת קיח ע"ב ד"ה פסוקי דזמרא) הם עיקר פסוקי דזמרא.
  31. ^ משנה ברורה נב: ס"ק ד.
  32. ^ רמ"א או"ח נב:א. וזה לכאורה דווקא לפי נוסח אשכנז שאומרים הודו אחרי ברוך שאמר.
  33. ^ רמ"א או"ח נב:א.
  34. ^ משנה ברורה נב: ס"ק ה. וזה לכאורה דווקא לפי נוסח אשכנז שאומרים מזמורים אלו אחרי ברוך שאמר.
  35. ^ או"ח נב:א.
  36. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"א
  37. ^ סימן נא ס"ק י"ד


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.