פסטיבל הג'אז הבינלאומי אילת
 | |
| סמל פסטיבל "ג'אז בים האדום" שהתקיים עד שנת 2004 | |
| סוג |
פסטיבל מוזיקה  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
אילת |
| מועדים | |
| תאריכי פעילות |
31 באוקטובר 1987 – הווה (36 שנים) |
| משך הפסטיבל | 4 ימים |
  | |
פסטיבל הג'אז הבינלאומי אילת הוא פסטיבל ג'אז בינלאומי, המתקיים מדי שנה בנמל אילת, מ-1987. לפסטיבל מוניטין בינלאומי והוא מוכר היטב בקהילת הג'אז העולמית. הפסטיבל הוא אירוע הג'אז הגדול בישראל[1]. במשך השנים שולבו בפסטיבל גם מופעים מתחום מוזיקת העולם וכאלו המשלבים סגנונות שונים של ג'אז.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסטיבל הראשון נערך בין 31 באוקטובר עד ל־3 בנובמבר 1987, בשם "ג'אז בים האדום" (כפרפרזה על הפסטיבל המפורסם "ג'אז בים הצפוני"), ביוזמת עיריית אילת ומשרד התיירות, במטרה לעודד את תיירות החורף לעיר[2]. הפסטיבל נערך בתקציב של כ־300 אלף דולר בסיוע משרד החינוך והתרבות, אמנות לעם, רשות הנמלים, חברת צים, בנק דיסקונט (באמצעות קרן "מפעלות דיסקונט לתרבות ואמנות") ונותני חסות אחרים. הפסטיבל נערך בתוך נמל אילת וחברת "צים" הסכימה להעניק מכולות אשר הפכו את הנמל למתחמים שבהם הופיעו האמנים[3]. את הפסטיבל יזם מנכ"ל עמותת "אמנות לעם" יוסי פרוסט מפיק הפסטיבל היה אבי יפרח ומנהלו האמנותי דני גוטפריד . [4].
בין הנגנים שהגיעו מחוץ לישראל היו: הסקסופוניסט מייקל ברקר, טיטו פואנטה (אנ') ולהקתו, המתופף מל לואיס (אנ') ולהקתו ונגן החצוצרה רד רודני (אנ'). בין האמנים הישראלים שהשתתפו היו: שלישיית קדמה, תזמורת ביג בנד בהדרכת גורי אגמון, חמישיית יוסי לוי, אנסמבל מזרח מערב של ישראל בורוכוב, בני קונייבסקי ולהקתו, עדי רנרט ולהקתו, להקת הצד האחר ועוד. האמנים המשתתפים הופיעו בהתנדבות, כאשר הפסטיבל כיסה רק את הוצאות האירוח והטיסות. הוועדה האמנותית כללה את דני גוטפריד, אלברט פיאמנטה ואהרלה קמינסקי[5]. הפסטיבל הראשון סבל ממכירת כרטיסים חלשה[6], ובסופו של דבר הגיע קהל של כ-2,000 צופים מתוך 8,000 על פי התכנון המקורי. בכל זאת הוחלט להפוך את הפסטיבל לאירוע שנתי, אך להעביר אותו לסוף אוגוסט[7]. המפיק הראשון של הפסטיבל, היה אבי יפרח (באמצעות חברת מולטימדיה שבבעלותו) שהוביל אותו, יחד עם מנהלו האמנותי דני גוטפריד, מאירוע צנוע לאירוע שנתי רב משתתפים, ולפסטיבל הנחשב אחד מהחשובים בעולם הג'אז. בשנת 2000 כבר הגיע תקציב הפסטיבל לכ-4.5 מיליון שקל, ונרשמו 80 אלף כניסות למופעים[2].
הפסטיבל השני נערך בסוף אוגוסט 1988, בין הנגנים שהגיעו מחוץ לישראל היו: חמישיית נגן האלט סקסופון פיל וודס (אנ'), רביעיית ג'יימס מודי (אנ'), ג'ו פאס ולהקת רנדי ברקר[8]. בפסטיבל 1990 אורח הכבוד היה הכנר סטפן גרפלי[9].
בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, התקיים הפסטיבל במתכונת מצומצמת, לאחר ששישה מתוך עשרת ההרכבים הזרים שהיו אמורים להופיע בו ביטלו את השתתפותם בשל המצב הביטחוני, והפסטיבל קוצר מארבעה ימים לשלושה ימים[10].
בשנת 2007, במלאת 80 שנה להולדתו ו-40 שנה למותו של ענק הג'אז ג'ון קולטריין, התקיים מופע מיוחד בהשתתפות שישה אמני ג'אז בולטים, ובהם בנו של קולטריין, ראווי קולטריין (אנ')[11].
בשנת 2008, פרש דני גוטפריד מתפקיד המנהל האמנותי וכמחליפו מונה ב-2009 אבישי כהן[12]. באוקטובר 2011 פורסם כי הסקסופוניסט אלי דג'יברי ואיש הרדיו דובי לנץ נבחרו לשמש כמנהלים האמנותיים של הפסטיבל. השניים נכנסו לתפקיד לאחר שלוש שנים בהן ניהל כהן את הפסטיבל[13].
החל מינואר 2011 מתקיים פסטיבל ג'אז גם בחורף, תחת השם "ג'אז חורף בים האדום". המופעים נערכים באולמות בבתי מלון שונים בעיר[14]. בקיץ 2011, נערכה הופעה מיוחדת של זמרת הג'אז האמריקאית הוותיקה דיאן ריבס[15].
בשנת 2012, הוקדם הפסטיבל בחודש ונערך בסוף יולי בשנה זו[16].
בשנת 2016, הוחלט לוותר הזמנת אמנים מהעולם (למעט הופעה של צ'יק קוריאה) ולהתבסס אך ורק על אמנים ישראלים. לפסטיבל, בהפקת אילן פקטור, הוזמנו מספר אמנים שאינם ג'זיסטים או ג'זיסטים מובהקים, ביניהם: אסתר עופרים ויוני רכטר, מרגלית צנעני עם להקת הימן בלוז, שלום חנוך והאורקסטרה של אבי ליבוביץ, שלומי שבן ואלון אולארצ'יק[17].
בשנת 2018, הסקסופוניסט ג'ושוע רדמן היה האורח המרכזי בפסטיבל, ומתי כספי הופיע עם הרכב הביג בנד של אייל וילנר[18].
בשנת 2020, מונה יוסי פיין למנהל האמנותי של הפסטיבל. אך בעקבות מגפת הקורונה בישראל, הוא נדחה לנובמבר[19], ותוכנן להיות עם אמנים ישראלים בלבד, אחר כך נדחה לפברואר 2021[20], ולבסוף נערך באפריל[21]. בתאריכים 13-11 בנובמבר 2021 יערך הפסטיבל שוב עם מוזיקאים מחוץ לישראל[22].
מתכונת הפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסטיבל מקיים כעשרה מופעים כל לילה במשך 3 ימים, כאשר במרבית הזמן מתקיימים במקביל שני מופעים. הלהקות המגיעות מחוץ לארץ מופיעות פעמיים (כדי לאפשר לקהל לראות את כל המופעים המופיעים במקביל) והישראליות מופיעות בחלקן פעם אחת ובחלקן פעמיים. הפסטיבל מציג כל שנה כתריסר הרכבים בינלאומיים, מצמרת הג'אז העכשווי, ומספר דומה של להקות ישראליות.
בכל ערב, לאחר סיום ההופעות, מתקיים מופע משותף ("ג'אם סשן") עד עלות השחר על שפת בריכת אחד המלונות, בהשתתפות חלק מהאמנים האורחים בפסטיבל ומוזיקאים ישראליים. במהלך ימי הפסטיבל מועברות על ידי האמנים המשתתפים סדנאות וכיתות אמן.
בין האמנים אשר הופיעו במהלך שנות הפסטיבל נמנים: מייקל ברקר, רנדי ברקר, ויין שורטר, הרבי הנקוק, דייב ליבמן, ג'ורג' קולמן, רד רודני, ג'ון סקופילד, מישל פטרוצ'אני, צ'ארלי היידן, ג'ו הנדרסון, צ'יק קוריאה, דם, יזע ודמעות, טאוור אוף פאוור, מנהטן טרנספר, בטי קרטר, אבי לינקולן, דיאן ריבס, באד פלאס, טיטו פואנטה, גארי ברטון, צ'ארלס לויד, הירומי, טוטס טילמנס, ספיירוג'יירה, מייק סטרן, בילי קובהם ואחרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלעד בילו, עכבר העיר, פסטיבל הג'אז באילת חוגג 25 שנה להיווסדו, באתר הארץ, 14 ביוני 2011
- עומר שומרוני, מנהל פסטיבל הג'אז באילת: "ישראל היא מעצמת ג'אז", באתר גלובס, 27 ביולי 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רוני אפרת, פסטיבל ג'אז בים האדום יוצא לדרך: מי יופיע השנה?, באתר וואלה!, 12 ביוני 2012
- ^ 1 2 דוד שליט, מלך הים האדום, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2002
- ^ אבי מורגנשטרן, ג'אז בין המכולות לעגורנים, מעריב, 17 בספטמבר 1987
- ^ דני גוטפריד, אהבה בת 20, באתר nrg, 25 באוגוסט 2006
- ^ יוסי חרסונסקי, הקהל הגדול טרם הגיע, מעריב, 3 בנובמבר 1987
- ^ יהודית זילברשטיין, מכירת כרטיסים חלשה, מעריב, 29 באוקטובר 1987
- ^ יוסי חרסונסקי, ג'אז ־ לא פסטיוואל, מעריב, 4 בנובמבר 1987
- ^ פסטיבל הג'אז הבינלאומי השני, חדשות, 26 באוגוסט 1988
יוסי אקצ'וטי, ג'אז בים האדום, מעריב, 19 באוגוסט 1988 - ^ פסטיוואל הג'אז באילת: הבטחה אמנותית, מעריב, 17 באוגוסט 1990
- ^ בן שלו, 6 הרכבים מחו"ל ביטלו את בואם לפסטיבל הג'אז, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
- ^ עכבר העיר, ראווי קולטריין בפסטיבל הג'אז, באתר הארץ, 11 ביולי 2007
- ^ תיגל נשיא, עכבר העיר תל אביב, 22 שאלות עם אבישי כהן, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2008
- ^ אורי זר אביב, דובי לנץ ואלי דג'יברי נבחרו למנהלים האמנותיים של פסטיבל הג'אז, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2011
- ^ פסטיבל "ג'אז חורף בים האדום" יוצא לדרך, באתר וואלה!, 1 בדצמבר 2010
- ^ נדב הולנדר, פסטיבל הג'אז באילת: הנסיכה דיאן ריבס, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2011
- ^ אור ברנע, פסטיבל הג'אז באילת יוקדם בחודש ימים, באתר ynet, 12 ביוני 2012
- ^
בן שלו, גם בלי הרכבים מחו"ל פסטיבל הג'ז באילת שומר על הייחוד, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2016
- ^ בן שלו, פסטיבל הג'ז אילת: יופיו הבלתי רגיל של הרגע, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2018
- ^ ynet, לראשונה: פסטיבל הג'אז באילת יוקדש ליצירה מקומית, באתר ynet, 25 במאי 2020
- ^ ynet, הדג נחש, יסמין מועלם וחנן בן ארי: מהדורת החורף של פסטיבל הג'אז באילת, באתר ynet, 20 בדצמבר 2020
- ^ בן שלו, פסטיבל הג'ז באילת היה נהדר, אבל דבר אחד הכתים אותו, באתר הארץ, 24 באפריל 2021
- ^ אמיר שוורץ, יוסי פיין: "ראיתי אנשים מכל הדורות רוקדים בפסטיבל הג'אז וזה היה מגניב", באתר ynet, 13 בספטמבר 2021
