פסיקתא דרב כהנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד. מדרש זה קדום יחסית, והוא מתוארך לשלהי העת העתיקה, תקופתם של המדרשים הקדומים בראשית רבה וויקרא רבה.

תוכן עניינים

פירוש השם 'פסיקתא' [עריכה]

רבי שלמה בובר, אשר הוציא לאור במאה ה-19, את המהדורה המדעית הראשונה של פסיקתא דרב כהנא, העלה בתחילת המבוא למהדורתו שתי השערות באשר למקורה של מילה זאת. הראשונה היא שהיות ופסיקתא דרב כהנא לא כתוב בצמוד לספר כמו למשל בראשית רבה אזי כל דרש בו הוא נפסק ונפרד מחברו.

ההסבר השני הוא שהמילה פסיקתא עניינה הפרטה וסיום. מילה זאת הלמה את שם המדרש היות שמדרש פסיקתא דרב כהנא עוסק בהפטרות.

דעה אחרת שהועלתה היא שפירוש המילה פסיקתא דומה למילה 'פתיחתא', כלומר פתיחה של נושא מסוים שהדרשן עומד לעסוק בו.

תוכן [עריכה]

הסדר שעל פיו מחולקת הפסיקתא הינו ייחודי ומושתת על סדר הקריאות במהלך השנה. הפסיקתא מתחלקת לחמש תקופות של לוח השנה העברי.

לשון [עריכה]

לשונה של הפסיקתא, החכמים הנזכרים בה והדרשות שבה הם עולמם של חכמי ארץ ישראל במאות השלישית-חמישית. לשונה מזכירה את לשון התלמוד הירושלמי, ראשית הפיוט, ובראשית רבה וויקרא רבה.

מהדורות [עריכה]

מדרש פסיקתא דרב כהנא יצא לאור לראשונה בשנת 1868 (תרכ"ח) על ידי רבי שלמה בובר. מהדורת 'בובר' כוללת לצד נוסח מוגהה ומדויק גם הגהות ופירושים על המדרש. במהדורתו השתמש בובר בארבעה כתבי יד שונים:

במהדורתו התבסס בובר בעיקר על כתב היד שקיבל שמקורו מצפת, אותו קיבל כאמור משד"ל. חלק מסוים אשר היה חסר בכתב יד שקבל משד"ל הושלם על ידי כתב היד שנתקבל מכרמולי, אם כי לא תמיד באופן עקבי.

ביאור נוסף על המדרש מאת רבי דוד לוריא (רד"ל) יצא לאור בשנת 1893 (תרנ"ג).

בשנת 1913 (תרע"ג) יצא לאור בוורשה מדרש פסיקתא דרב כהנא עם פירושים מאת הרב אפרים זלמן מרגליות ומהדורה נוספת מאת הרב זאב וולף איינהורן מוילנא (המהרז"ו) וביאורו של הרב דוד לוריא שנזכר לעיל. למהדורה זאת צורפו מבואות למדרש פסיקתא דרב כהנא מאת המהרז"ו והרד"ל. מהדורה זאת גם יצאה לאור מחדש בשנת 1959 (תשי"ט) בניו יורק על ידי מכון 'מנורה'.

המדרש יצא במהדורה נוספת על ידי דוב מנדלבוים בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה בשנת 1962 (תשכ"ב). המהדורה שהוציא לאור מנדלבוים מבוססת הן על כתב יד אוקספורד והן על שינויי נוסח על פי הגניזה הקהירית.

ראו גם [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]