פענוח יציאת מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פענוח יציאת מצרים
ExodusDecoded.jpg
שם במקור: The Exodus Decoded
בימוי: שמחה יעקובוביץ'
הפקה: ג'יימס קמרון
תסריט: שמחה יעקובוביץ'
צילום: רוס גוזי
מדינה: ישראל, מצרים, יוון
אולפן: ערוץ ההיסטוריה
הקרנת בכורה: 2006
משך הקרנה: 93 דקות
שפת הסרט: אנגלית
דף הסרט ב-IMDb
ציור הקיר הנודע מקבר בני חסן

פענוח יציאת מצריםאנגלית: The Exodus Decoded) הוא סרט תעודה בהפקת ערוץ ההיסטוריה שדן ומציע תשובות לשאלת אמיתות אירועי יציאת מצרים על פי ממצאים ארכאולוגיים. המאורעות המוצגים: מכות מצרים, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני ארון הברית ועוד. יוצרי הסרט הם במאי סרטי התעודה שמחה יעקובוביץ' ויוצר הקולנוע ג'יימס קמרון, שהפיק את הסרט. הוא שודר לראשונה ב-16 באפריל 2006 בערוץ דיסקברי הקנדי ואף הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים.‏[1]

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט זה, המשלב טכנולוגיה חדישה ואנימציות ממוחשבות בתלת ממד, מנסה יעקובוביץ' לענות על השאלה האם יציאת מצרים היא אמת היסטורית או שמא רק מיתוס? במשך כשש שנים ניסו יעקובוביץ' וחוקרים אחרים לאתר תגליות ארכאולוגיות בספריות, במוזיאונים ובאתרים ארכאולוגיים ברחבי העולם, שיכולות להעיד על אמיתות המאורעות כפי שהן מופיעות בספרי התנ"ך - בראשית ושמות. על פי יוצרי הסרט, יוסף היה מנהיג ששלט במצרים העתיקה, מכות מצרים מוסברות באמצעות תופעות טבע ברורות המתרחשות גם בימינו וקריעת ים סוף מוסברת אף היא. כמו כן, נעשה ניסיון לאתר את מיקומו המדויק של הר סיני (אשר מכונה בסרט הר השם) וכן מראים יוצרי הסרט עדויות ראשונות לקיומו של ארון הברית.

הסרט מתאר את יוסף כאחד משליטי השושלת החיקסוסית, שהשתמש בטבעת חותם שעליה מוטבע השם "יעקבהר". זהו השימוש היחידי בהיסטוריה של מצרים העתיקה בשם עברי מהתנ"ך ("יעקב"). החיקסוס היו עם השייך לקבוצת עמים שמיים, שהשתלט על מצרים העתיקה במאה ה-18 לפנה"ס. השתלטות זו הקלה על יוסף, שהיה אף הוא ממוצא שמי, לעלות לגדולה במצרים.

הסרט טוען כי יציאת מצרים צריכה להיות מתוארכת למאה ה-15 לפנה"ס (בניגוד לתפיסה המקובלת המתארכת את היציאה ואת האירועים מספר שמות למאה ה-13 לפנה"ס), כי בני ישראל הם החיקסוס וכי יציאתם ממצרים היא האירוע המכונה: "גירוש החיקסוס" שנערך בימי פרעה יעחמס הראשון (המזוהה גם כפרעה מספר שמות שבימיו התרחשה יציאת מצרים) או בשמו הנוסף: "אחמוסֶה" שמשמעות שמו על פי הסרט היא "אח משה", אחיו של משה.

הסרט מציג עדות לכאורה לירידת יעקב ובני משפחתו למצרים המומחשת בציור הקיר הנודע מקבר בני חסן המציג שיירת נוודים שמיים היורדת למצרים.

הסרט ממחיש את עבדות בני ישראל בכתובת שנמצאה במערת מכרה שבסרביט אל-ח'אדם ובה נכתבה פנייה בכתב אלפביתי שתואר בסרט כמעין כתב עברי עתיק לאל בשם "אל" (כפי שבני ישראל כינו את אלוהים) מצד אחד העבדים שיושיע אותם מן המצב הקשה הזה של העבדות, עשר המכות מוסברות בסרט כתופעות מהתפרצותו של הר הגעש סנטוריני שביוון ועל פי הסרט המכות והשפעותיהן מופיעות בכתובות מצריות כמו פפירוס איפוור (פפירוס ליידן מספר 344) וכן מוסברת חציית ים סוף (הוצע לזהות את המילה העברית "סוף" עם המילה המצרית "טוף") במקום שנקרא נהר "אל בלע" בכתובת מצרית שבה רשום כי אדם בשם "נסיך המדבר" (לכאורה משה) הוביל אנשים שכונו על ידי המצרים בשם ה"מרושעים" (כביכול העברים) למקום זה ושם נוצרה חציית הים שמוסברת בכתובת בכתב הירוגליפי כ"שלוש גלים" המסמלים "ימה" שלצדם מופיעים שני "סכינים" שמשמעותם "נחצה לשניים".

ההסבר המדעי לתופעת חציית ים סוף בסרט מוצג כתזוזה של הלוחות הטקטוניים שגרמו ליבשות בכלל ולמצרים בפרט לנוע 1.5 מטרים לאחור וכתוצאה מכך נוצרו שטחי אדמה בימה שבהם חצו בני ישראל את ים סוף. בני ישראל חיו בעיר אווריס שבה חיו גם סוחרים יווניים בני התרבות המיקנית שהגיעו למצרים, ואף היוו חלק ממאמיניו של משה, כנזכר בתורה בשם "ערב רב", ואותו עם היווני הנקרא: "דננוי" הוא זה שהפך לשבט דן המקראי, שעזר לבנות את כלי המשכן. לפי ההסבר, חלק מאנשי הדננוי חזרו לאי מולדתם היווני לאחר יציאת מצרים, והנציחו בקבר מלפני כ-3,500 שנה את יציאת מצרים. על לוחות הקבר מצויר לוחם חמוש ברומח רכוב על מרכבה המובלת על ידי סוס כשהוא רודף אחרי אדם אשר אוחז במקל, בין שני צידי הים. בציורים נוספים ממשיך תיאור המרדף ושם הנרדף מסתובב אל הרודף ומרים את מקלו מעלה ובציור השלישי מרכבת הרודף וסוסיו מתפרקת בתוך גלי הים, והנרדף ממשיך לעמוד.

הסרט מתאר את שלושת כלי המשכן כנראים בתכשיט שמוצג במוזיאון יווני באתונה הסוקר בין היתר גם את התרבות המיקנית, כולל מראהו של ארון הברית ששכן באוהל מועד. בסרט מוצג הר סיני כג'בל חשם אל-טאריף, הר הנמצא בטווח של כ-35 קילומטר מתמנע, אותו מכנים יוצרי הסרט בשם: "הר השם", כאשר המיקום של ההר נחשף בעזרת רמזים למיקומו כפי שהם מובאים בתנ"ך עצמו.

על הסרט נמתחה ביקורת מצד גורמים שונים כגון חוקרי מקרא ומדענים.‏[1][2][3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Debunking "The Exodus Decoded", באתר Associates For Biblical Research
  2. ^ Viewer Beware: The Exodus Decoded, באתר Biblical Archaeology Society
  3. ^ The Exodus Debated, באתר Biblical Archaeology Society