פפ"ש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פפ"ש 41
Пистолет-пулемет системы Шпагина обр. 1941.jpg
נגזרות Type 50,K-50M
תכנון גרגורי שפגין, 1941
שנות שירות 1945 - 1941
כמות ייצור בסביבות 6,000,000
קליבר 7.62x25 מ"מ
פעולה רתע
משקל 3.63 ק"ג (ריק)
הזנה מחסנית מעוגלת של 71 כדור מחסנית רגילה של 35 כדור
כוונות ברזל וכו'
אורך קנה 269 מ"מ
קצב אש 900 כדורים לדקה

פפ"ש (מבטאים - פֶּפֶּשַה, ר"ת של "פיסטולט פולמיוט שפגינה" - Пистолет-пулемёт Шпагина) הינו תת מקלע שהיה בשירות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה.

הפפ"ש הוא אחד מכלי הנשק הקל שיוצרו במספרים הגדולים ביותר במלחמת העולם השנייה, תמ"ק פפ"ד היה יקר מדי ליצור מאסיבי, והפפ"ש תוכנן כמחליף זול לו. אחת מהתכונות שהפכו אותו קל וזול לייצור הוא העדר מוחלט של ברגים. כל חלקיו היו מפח מכופף והשתלבו זה בזה. הפפ"ש נכנס לשירות החל בשנת 1941.

הפפ"ש הצטיין גם בקצב אש גבוה, כ 900 כדורים לדקה. הוא תוכנן עם מפצה סטייה פשוט על מנת להתגבר על עליית הקנה המאפיינת ירי מהיר שכזה. אמינותו הייתה גבוהה אך לעתים המחסנית המעוגלת של הפפ"ש הייתה נתקעת, פשטותו ועמידותו הגבוהות קנו לו אהדה בקרב החיילים. הנשק נחשב גם למדויק למדי. קרוב ל 6 מיליון תת-מקלעים מדגם זה יוצרו, ודיוויזיות שלמות צוידו בו.

אפילו חיילי הוורמאכט אהדו את הכלי, לאחר שנתוודעו לו כשנפל שלל בידיהם בשל פשטותו ומיעוט המעצורים בו. בשל הגודל הדומה של תחמושת ה 7.62X25 מ"מ הרוסית ו 9 מ"מ פרבלום הגרמנית, יוצרה עד מהרה ערכת הסבה פשוטה שכללה קנה 9 מ"מ ומתאם למחסניות של MP40 "שמייסר" גרמני, תת-המקלע המוסב אומץ באופן רשמי בוורמאכט כ MP-717.

בדומה לפפ"ש, יוצר גם הפפ"ס, הזול יותר, אשר יועד לצוותי טנקים, צנחנים ולוחמי יחידות הסיור.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייל גרמני מצויד בפפ"ש 41 סטאלינגרד 1942