פפטידוגליקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה הפפטידוגליקן

פפטידוגליקן(קרוי גם מוראין) הוא פולימר המורכב משרשרות ארוכות של רב סוכרים הקשורות ביניהן באמצעות פפטידים קצרים. פפטידוגליקן הוא המרכיב המבני העיקרי בדופן התא של חיידקים אמיתיים, והוא המקנה לו את צורתו ואת חוזקו.

הפפטידוגליקן מורכב משרשרות של שני אמינו־סוכרים המופיעים לחלופין: אצטיל גלוקוזאמין (GlcNAc או NAG) ואצטיל חומצה מוראמית (MurNAc או NAM). כל אצטיל חומצה מוראמית קשור לשרשרת קצרה של 4-5 חומצות אמינו. האנזים טרנספפטידאז מקשר בין חומצות אמינו משרשרות שונות, וכך נוצר מבנה תלת ממדי חזק וקשיח.

תרופות אנטיביוטיות רבות, כגון פניצילין, מפריעות להרכבת הפפטידוגליקן, ובמיוחד לפעולתו של טרנספפטידאז, ובכך פוגעות בדופן תא החיידק. מוטציות הגורמות לשינויים בטרנספפטידאז, ובעקבות זאת מפריעות לאינטראקציות בינו לבין התרופה האנטיביוטית, הן גורם משמעותי לפיתוח עמידות בפני אנטיביוטיקה.