פפין האמצעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פפין האמצעי (מכונה גם פיפין מהרסטל; נולד ב-635 או 645 - מת ב-16 בדצמבר 714) היה המאיורדומוס של אוסטרזיה החל מ-680 ועד מותו, ושל נויסטריה וממלכת בורגונדיה בין 687 ל-695. הוא היה גם המאיורדומוס הראשון ש"שלט" כ"דוכס הפרנקים" ומבחינת כוחו הוא האפיל על זה של מלכי השושלת המרובינגית אותם שירת, אשר היו "rois fainéants" (מלכים עושי-כלום).

פפין נולד בז'ופיל (Jupille-sur-Meuse), כיום חלק מלייז'. שמו נובע מהרסטל, שבאזור לייז' (בבלגיה של ימינו). הוא היה נכדו של ארנולף ממץ מצד אביו, אנסגיסל, ושל פפין מלנדן, מצד אמו, בגה. הנישואין בין השניים איחדו את שני השבטים העיקריים בממלכת המרובינגים למה שיקרא מאוחר יותר השושלת הקרולינגית. ב-656 או 657 הוצא להורג דודו של פפין, גרימו הזקן והיה נראה כאילו בא הקץ על שושלתו של פפין הזקן - באמצע שנות ה-70 של המאה ה-7, שרדו רק בתו בגה ונכדו פפין בחיים. פפין נישא בשלב זה לפלקטרודיס, בתו של הרוזן הוגוברט ושל אירמינה מטריר, בעלי כוח בממלכה המרובינגית.

פפין מוזכר בפעם הראשונה במסמכים היסטוריים בערך בתקופה זו, כשהוא נלחם, יחד עם מרטין, הדוכס משמפן, נגד אברוין, המאיורדומוס של נויסטריה. השניים הפסידו בקרב ליד לאן ב-679 ומרטין נהרג. המלחמות בין הצדדים השונים באימפריה המרובינגית המשיכו לתוך שנות ה-80 של המאה ה-7 וגם אברוין נרצח על ידי מתנגדיו. ב-687 שם פפין קץ לעימות בין המלכים למאיורדומוסים שלהם, על ידי ניצחונו בקרב טרטי, והפך למעשה השליט היחיד של כל הפרנקים. החלקים השונים של הממלכה לא קיבלו את שלטונו בקלות, ופפין הטיל את האחריות על החלק המזרחי, שמסרב לקבל את שליטתו, לידיו של בנו גרימו השני. יורשו של פפין היה בנו הבלתי-חוקי קרל מרטל