פפירוס האריס א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחד משלושת הציורים המופיעים בפפירוס. מימין רעמסס השלישי ניצב לפני שלישית האלים של תבאי: האל אמון, אשתו מות ובנם ח'נום

פפירוס האריס א הוא מהפפירוסים הארוכים ביותר שנמצאו שמקורם במצרים העתיקה. אורך הפפירוס הוא 42 מטר, הוא מחולק לחמישה קטעים, והוא כולל 1,500 שורות של טקסט. הטקסט מעוטר בשלושה ציורים המתארים את רעמסס השלישי בחברת האלים.

הפפירוס נמצא בקבר ליד מדינת האבו מול לוקסור מצידו במערבי של הנילוס. הטקסט מספר על תקופת מלכותו של המלך המצרי רעמסס השלישי והוא חובר בתקופת מלכותו של בנו ויורשו רעמסס הרביעי שמלך באמצע המאה ה-11 לפנה"ס.

הפפירוס נקרא לרוב בשם פפירוס האריס, למרות שישנם פפירוסים נוספים באוסף הפפירוסים של האריס. הוא ידוע גם בשם פפירוס האריס הגדול. במוזיאון הבריטי הפפירוס מקוטלג בשם "פפירוס המוזיאון הבריטי מס 9999 (Papyrus British Museum 9999).

הפפירוס נרכש בשנת 1855 על ידי האספן אנתוני צ'ארלס האריס, ובשנת 1872 נרכש על ידי המוזיאון הבריטי.

הטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט כתוב בכתב היראטי, שלושת הקטעים הראשונים מתארים את התרומות שנעשו על ידי מלך רעמסס השלישי לאלים במקדשים של תבאי, הליופוליס וממפיס. בכל קטע נמצא ציור המתאר את האל נותן מנחות לאלי העיר. הקטע הראשון מוקדש מנחות שניתנו לאלי תבאי. בציור המתאר את אלי תבאי, רואים את רעמסס השלישי נותן מנחה לשלישיית אלי תבאי: אמון, אשתו מות ובנם ח'נום. הטקסט מציין את גודל המנחה. בתבאי המנחה כללה 309,950 שקי דגנים וכמויות גדולות של מתכות ואבנים יקרות למחצה.

הקטע השני מוקדש למנחות שניתנו לאלי הליופוליס. האלים להם הוא הקדיש את המנחות היו: אתום, שו, תפנות, גב, אוזיריס, איזיס, נפתיס וסת.

הקטע השלישי מוקדש למנחות שניתנו לשלישית אלי ממפיס, שהייתה אחת הערים החשובות בממשל המצרי. המלך מחזיק בידו שוט מפותל כשהוא לבוש בבגדים הייחודים למלך כולל כיסוי ראש מבד מגולגל, כולל חצאית משולשת עם אבנט וזנב של שור. האלים היו: פתח המתואר כמומיה, אשתו סחמת והאל נפרטם, והם מוצגים בדמויות האופייניות להם שיותר כולל בגדים מסורתיים.

הקטע הרביעי עוסק במספר מקדשים קטנים.

הקטע החמישי והאחרון מתאר את אירועי תקופת שלטונו מלך מהשושלת ה-20 שמלך במחצית הראשונה של המאה ה-11 לפנה"ס. הטקסט מציג את הכאוס בתחילת השושלת עשרים. קטע זה עוסק בסיפור מעשיו וגבורותיו של רעמסס תוך אידאליזציה של מעשיו, שמקטינה את אמינות הסיפור ההיסטורי. יחד עם זאת, הפפירוס מכיל מידע על אירועים חשובים בתקופת שלטונו. קטע זה מסתיים בציון מותו של רעמסס השלישי ועלייתו לשלטו של בנו רעמסס הרביעי. אין אזכור בטקסט לגבי נסיבות מותו של רעמסס השלישי.

על פי הטקסט בפפירוס, אביו של רעמסס השלישי סת נ אחת' החזיר את הסדר והיציבות למצרים לאחר תקופה של מלחמות אזרחים פנימיות. הוא גרש את חסידיו של ירסו (אנ') שהיה פקיד במעמד גבוה ממוצא סורי, שעלה לגדולה בתקופת שלטונו של סתי השני. ירסו הביא לנפילת השושלת ה-19.

רעמסס השלישי שיקם את המדינה, ארגן אותה ואת הביורוקרטיה מחדש, ושיקם את הצבא. הוא נלחם בגויי הים וטען כי הכניע אותם והפכם לנתיני הממלכה המצרית. הוא שיעבד את האדומים, הפסיק את פלישות הלובים ויישבם בחלקו המערבי של דלתת הנילוס.

בקטע בו הפפירוס מסכם את מלחמותיו של רעמסס השלישי בגויי הים נכתב: "אני הרחבתי את כל גבולות מצרים והכיתי את המתקיפים אותי מארצותיהם. אני הכיתי את הדנינ באייהם, הת'כר והפלשתים נעשו לאפר. השרדנ והושש מן הים היו כלא היו. נתפסו כולם והובלו בשבי מצרימה כחול הים. אני יישבתים במצודות כשהם נשבעים בשמי. אנשי חילם רבים היו למאות אלפים. קצבתי כל שנה מנות לכולם ומזון מן האוצרות והאסמים."[1]

רעמסס עסק גם בפעילות כלכלית, הוא שלח משלחת לארץ פונט, ייבא נחושת מהמכרות הגדולים באטיקה (תמנע), ושלח משלחות לסיני שייבאו משם אבנים יקרות. כדי להקל על חיי פשוטי העם הוא נטע עצים לצורך מתן צל. הוא הגן על נשים כדי שתוכלנה ללכת באופן חופשי לכל מקום שהן רוצות.

כאשר מצרים הייתה בתקופה של שלום, שכירי החרב הזרים התגוררו עם משפחותיהם בערים נצורות. ובסך הכל, רעמסס היה משוכנע בכך שמצבם של כל תושבי מצרים שפר עליהם בתקופת מלכותו נתינים וזרים כאחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תרגום: אברהם מלמט (עורך): מקורות לתולדות ישראל וארצו בתקופת המקרא אלף השני לפני סה"נ, ירושלים תשכ"ה.