פפירוס נאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארבעת שברי הפפירוס המרכיבים את פפירוס נאש

פפירוס נאש הוא כינוי לארבעה מקטעי פפירוס שהתגלו בשנת 1898 במצרים על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש (Nash), ופורסמו לראשונה בשנת 1903. בפפירוס, הכתוב בכתב עברי מרובע מהצורה של שלהי תקופת בית שני, מופיע נוסח קדם-מסורה של עשרת הדיברות, כשלאחריו מופיעה תחילתה של פרשת שמע ישראל. עד גילוי מגילות מדבר יהודה ולוחיות ברכת כהנים, היה נוסח זה הטקסט המקראי הקדום ביותר שהתגלה, ובעל משמעות רבה לחקר נוסח המקרא.

גילוי הפפירוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקטעי הפפירוס נרכשו בשנת 1898 מסוחר מצרי מקומי על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש, והם נמסרו לספריית אוניברסיטת קיימברידג', שם הם מופקדים כיום (מס' 233). הם פורסמו לראשונה בשנת 1903 על ידי סטנלי א' קוק, שתיארך אותם למאה השנייה לספירה; אולם מחקרים שבאו לאחר מכן הקדימו את תיארוך הפפירוס למחצית השנייה של המאה השנייה לפנה"ס (150100 לפנה"ס). באותם ימים היה זה גילויו של הטקסט המקראי הקדום ביותר שנמצא אי פעם, וחשיבותו לחקר נוסח המקרא הייתה גדולה. כחמישים שנה לאחר מכן התגלו בחורבת קומראן שבמדבר יהודה כדי חרס עם מאות מגילות (לצד מספר מגילות שנמצאו באתרים נוספים באזור) שזמנם קדום לפפירוס נאש, המתוארכים למאה השנייה לפנה"ס, ואשר הזניקו את חקר נוסח המקרא מספר צעדים קדימה. הממצא הקדום ביותר שנמצא נכון להיום הוא לוחיות ברכת כהנים – שתי לוחיות כסף גלולות שנמצאו במערת קבורה בכתף הינום בירושלים, המתוארכות בקירוב לשנת 600 לפנה"ס.

תאור הפפירוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעת מקטעי הפפירוס מרכיבים 24 שורות, וניתן לזהות חלקים מ-2–3 אותיות שככל הנראה הרכיבו את השורה ה-25. הפפירוס קטוע כאמור בחלקו התחתון ובשני שוליו, אולם על סמך הטקסט ששרד ניתן לשער את החסר.

ב-21 השורות הראשונות מופיע נוסח קדם-מסורה של עשרת הדיברות, כשבסיומו (באמצע השורה ה-21) הותיר הסופר רווח עד לסוף השורה. בשורות הבאות מופיעה תחילתה של פרשת שמע ישראל (המופיעה במקרא בספר דברים בסמיכות לפרשת עשרת הדיברות) גם היא בנוסח קדם-מסורה.

[אנכי י]הוה אלהיך אשר [הוצא]תיך מארץ מ[צרים]
[לוא יהיה ל]ך אלהים אחרים [על פ]ני לוא תעשה [לך פסל]
[וכל תמונה] אשר בשמים ממעל ואשר בארץ [מתחת]
[ואשר במי]ם מתחת לארץ לוא תשתחוה להם [ולוא]
[תעבדם כי] אנכי יהוה אלהיך אל קנוא פק[ד עון]
[אבות על בני]ם על שלשים ועל רבעים לשנאי [ועשה]
[חסד לאלפים] לאהבי ולשמרי מצותי לוא ת[שא את]
[שם יהוה א]להיך לשוא כי לוא ינקה יהוה [את אשר]
[ישא את ש]מה לשוא זכור את יום השבת ל[קדשו]
[ששת ימי]ם תעבוד ועשית כל מלאכתך ו ביום [השביעי]
[שבת ליהוה] אלהיך לוא תעשה בה כל מלאכ[ה אתה]
[ובנך ובתך] עבדך ואמתך שורך וחמרך וכל ב[המתך]
[וגרך אשר] בשעריך כי ששת י[מ]ים עשה י[הוה]
[את השמי]ם ואת הארץ את הים ואת כל א[שר בם]
וינ[ח ביום] השביעי עלכן ברך יהוה את [יום]
השביעי ויקדשיו כבד את אביך ואת אמ[ך למען]
ייטב לך ולמען יאריכון ימיך על האדמה [אשר]
יהוה אלהיך נתן לך לוא תנאף לוא תרצח לו[א]
[תג]נב לוא ת[ע]נה ברעך עד שוא לוא תחמוד [את]
[אשת רעך לו]א תת[א]וה את ב[י]ת רעך שד[הו ועבדו]
[ואמתו וש]ורו וחמרו וכל אשר לרעך
[ואלה החק]ים והמשפטים אשר צוה משה את [בני]
[ישראל] במדבר בצאתם מארץ מצרים שמ[ע]
[ישרא]ל יהוה אלהינו יהוה אחד הוא וא[הבת]
[את יהוה א]ל[היך בכ]ל ל[בבך ...]

2nd century Hebrew decalogue.jpg

מקרא
השוואת השינויים מתבססת על נוסח המסורה של המקרא בספר שמות, כשהחלקים השונים משם סומנו בהתאם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cook, Stanley A. "A Pre-Massoretic Biblical Papyrus." Proceedings of the Society of Biblical Archaeology 25 (1903): 34-56.
  • Albright, William F. "A Biblical Fragment from the Maccabean Age: The Nash Papyrus." Journal of Biblical Literature 56 (1937): 145-176.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]