פקינז

פקינז
קבוצה:	כלבי לוויה וזעירים
ארץ מקור:	סין
משקל:	3-10 ק"ג
גובה:	15-23 ס"מ
תוחלת חיים:	12 -13 שנים
תיאור:	בעל פרווה ארוכה בגוונים של חום, לבן, שחור ואפור.
אופי:	רגוע
שימוש:	שעשועים, תערוכות ולוויה
אילוף:	הסתגלות נמוכה

פקינז הוא גזע כלבים שמקורו בסין.

היסטוריה

הבודהיסטים בסין החשיבו את האריה לסמל אך מכיוון שלא מצאו אריות בסין החשיבו את הפקינז לסמלם כי דמה מאוד לאריה. כלבי הפקינז יוחסו לשושלת מלוכה וקיבלו מעמד של כבוד ברחובות בסין. בשפה הסינית שם הכלב הואFOO אוFU שזוהו מילה המתארת שמחה בשפה הסינית, כך אפשר לתאר את אופי הפקינז הוא שמח ומאוד קשור לבעליו.

מקור שמו של כלב פקינז משם העיר פקין.

מקורו של הפקינז הוא בסין, היה לו מעמד מיוחד, מקודש מאות שנים, עוד בימי שושלת טנג. פסלים בדמות פקינז היו מקשטים את חצרות המלוכה ומקדשים עתיקים. האגדה מספרת שגזע זה נוצר מאריה וקוף. כאמור, פקינז הינו כלב עתיק אשר טופח וגודל על ידי הסינים, יש חושבים כי הכלב פקינז היה כבר קיים 2000 שנה לפני הספירה, והבודהיסטים קידשו את האריה ומאחר שלא היו בסין אריות, כלב הפקינז כמודל לאמנים לפסליהם. הכלב נשמר בקפדנות ולא ניתן לאיש להוציאו מחצר המלכות. הטיפול בפקינז נעשה על ידי משרתים מיוחדים לכך. מספרים שכאשר המלך היה מגיע, היו שני פקינזים באים לפניו ומחזיקים את גלימתו בפיהם. התעללות בכלבים אילו הייתה גוררת עונש כבד. מספרים שכאשר האנגלים כבשו את פקין, הקיסר הסיני איבד עצמו לדעת ולידו נמצאו הפקינזים הקטנים שומרי הראש שלו. בחצר המלכות נמצאו גופותיהם של כלבים אילו אשר הסינים הרגו כדי שהאנגלים לא ייקחו אותם. בכל זאת הצליח לויטננט דון לקחת שני כלבים כאילה ומסר אותם למלכה ויקטוריה. לקראת סוף המאה ה-19 קיבלו האמריקאים מהסינים במתנה מספר כלבים, רוזוולט קיבל אחד מהכלבים הפקינזים הראשונים, ומספר כלבים כאילה שימשו להרבעות. נכתבו שירים, פוסלו פסלים וצוירו ציורים רבים של כלבים אלה. הפקינז נפוץ בכל העולם, במיוחד בגלל צורתו המיוחדת והטיפול הקל והנוח בכלב זה.

תכונות ושימושים

הפקינזים משמשים כיום בעיקר כחיות שעשועים. ארוכי השיער מביניהם זקוקים להברשה שוטפת. הפקינזים בעלי נטייה להשמנה - הם מובחנים על ידי מגדליהם לפי משקל, כאשר פקינז שמשקלו מתחת ל-6 ק"ג מכונה "סליו פקינז" (Sleeve Pekinese). פקינז במשקל זה נחשב ליקר ביותר.

כלב פקינז הוא כלב אצילי מאוד, ערני ואינטליגנטי. מומחים רבים הגדירו את הפקינז כ"ילד קטן בעל חוכמה של מבוגר".

כלב נועז ואמיץ, עד כדי כך שיהיה נמהר לעתים. נוטה לנבוח הרבה ולכן כלב שמירה טוב. מאוד אוהב כלפי בעליו ומסתייג מזרים. אכלן בררן לעתים ואף ייתכן שיסרב לאכול מתוך ניסיון לשלוט בבעליו. פקינז בעל תיאבון בריא עשוי לפתח בעיית משקל עודף.

כלב קטנטן בגודלו: גובה הזכר והנקבה נע בין 15 ל - 22.5 ס"מ. משקל הזכר והנקבה 7 ק"ג ומטה. בעל נטייה בינונית לנשירה אך דורש טיפוח ברמה גבוהה יחסית. אינו דורש פעילות גופנית רבה וכך גם לגבי משחק. לא כל כך מסתדר עם חיות אחרות ועם ילדים. נחשב לכלב שמירה טוב עם יכולת אילוף בינונית ואגרסיביות נמוכה.

טיפוח הכלב

פקינזים בעלי פרווה ארוכה יש לסרק לפחות פעמיים בשבוע. אך בל נשכח את הפקינזים בעלי הפרווה הקצרה שגם אותם יש לסרק. פקינז הוא כלב מרשים ומטופח רק כאשר דואגים להבריש אותו ולשמור על פרוותו נקייה. בנוסף יש לבדוק לפקינז ציפורניים מפני שהוא איננו כלב שרץ ושוחק אותם בצורה טבעית. לכן, כשאתם אצל הווטרינר בקשו שיגזזו לפקינז את הציפורניים.

התנהגות גור פיקינז

גור פקינז (וכל גור כלב אחר) יכול ליצור כמה בעיות עם שיגרת החיים שלנו, כולם ניתנות לפתרון בעזרת מאמץ קל ומעט רצון טוב. הבעיה הראשונה: במשך הלילה הראשון, או אפילו במשך מספר לילות, עלול גור פקינז ליבב כשהוא מוצא את עצמו לבד בפעם הראשונה בחייו. יבבותיו הן בגלל בדידות ופחד.

בעל הגור לפעמים מרחם על הגור ומביא אותו למיטתו, אולם זוהי שגיאה אסור להרגיל את הכלבלב מקטנות לדברים שלא נרצה שיעשה בעתיד. ובמיוחד גורי פקינז, כלב פקינז משיר שערות רבות בעונת הנשירה, לא תרצה שיער פקינז על המיטה שלך...

הבעיה השנייה: חינוך הגור לעשות את צרכיו מחוץ לבית, ישנם מספר אמצעים לשם כך. בשלב הראשון חשוב ללמד את הגור הרך להתאפק מלשעות את צרכיו, במשך הלילה. לשם כך מצמצמים את הגור לשטח קטן ככל האפשר ושמים אותו למשך הלילה בקופסה. גודל הקופסה נקבע לפי גודל הגור, לגור פקינז מספיקה קופסת נעליים. בדרך טבעית ימנע הגור לעשות את צרכיו בסביבת מחייתו וישתדל לצאת מהקופסה ולעשות את צרכיו מחוץ לה. הוא בטח ייבב במשך היום או היומיים הראשונים בהיותו בקופסה, אך לאחר מספר שעות הוא יירגע וירדם. שעון מתקתק עוזר בהרמת הגור.

לאחר שלימדנו את הגור להתאפק חשוב לתת לו לעשות את צרכיו בשעות קבועות. בגיל 6-10 שבועות מטיל הגור הרך שתן פעם ב- 6 שעות ולכן יש גבול להתאפקותו. דבר ראשון בבוקר יש לתת לו לצאת ולעשות צרכים בחוץ, זאת לאחר 10 דקות אחרי הארוחה, לאחר שהגור אוכל נוצר אצלו רפלקס להפרשת צואה.

אם הגור שגה ועשה את צריו בבית, יש לנקות מיד את המקום היטב ולשים על אותו נקודה חומר כלשהו בעל ריח חריף אשר ידחה את הגור מלעשות שוב את צרכיו בנקודה שבחר בה. עם זאת, יש לשים מטלית רטובה בשטן של הכלב ולשים אותה במקום בו בחרנו עבור הגור לעשות את צרכיו. בטיול הבוקר לוקחים את הגור לאותו מקום ונותנים לו להריח את המטלית. בדרך כלל הדבר מגרה את הגור לעשות את צרכיו במקום זה.

נוסך על כך יש לדאוג כי הגור יקבל את מזון בזמנים קבועים וכמו כן, להוציא אותו החוצה בשעות קבועות. אם הגור ממשיך לעשות את צרכיו בבית יש לתחוב את חוטמו לשתן ולהוציאו מיד החוצה עם גערה. אין להכות בחוזקה את הגור. מספיק לגעור בו ולהכות קלות עם עיתון מקופל. אפשר גם להכין קערה עם חול ומדי פעם להביא את הגור אל הקערה וללמדו לעשות צרכיו בקערה, ואת הקערה לנקות בכל פעם.

לא משנה מהיכן הבאת את הגור, קח את הגור לביקור אצל וטרינר עוד ביום הראשון, הווטרינר יסביר לך איזה ויטמינים ומינרלים יש לתת לכלב. איזה מחלות נפוצות באזור מגוריך, ואיזה חיסונים הגור צריך לקבל, הוא יסביר לך על בעיות קטנות שקרוב לודאי לא הבחנת בהן, במיוחד אצל גור פקינז, ויתן לך עצות שתקלנה עליך בגידול הכלב והטיפול בו יהיה יותר נעים. מחיר הביקור אצל וטרינר ישתלם לך בשלוות נפש ובהצלחה מרובה בגידול כלבך. עתידים אתה וכלבך לבלות יחדיו בין עשר לחמש עשרה שנה, זוהי תקופה שעדיף להתחיל אותה נכון.

מחלות נפוצות

הפקינז סובל ממחלות עיניים , פריצות דיסק ודלקות אוזניים לבעלי הפרווה הארוכה. לעתים רחוקות יכול הפקינז לסבול מבעיות נשימה. יש להקפיד בבוקר בשעת הטיול על בדיקת העיניים והאוזניים וכך נוכל למנוע דלקות בזמן.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פקינז

ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.