פקיניוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפקיניוספורטוגזית: Pequeninos, הקטנים), או החזרזירים הם דמויות בדיוניות של חייזרים מפותחים מסאגת המשחק של אנדר מאת אורסון סקוט קארד.

החזרזירים מופיעים לראשונה בקול למתים ומוצגים כתושבי כוכב לוזיטניה הנושאים את מחלת הדסקולדה.

לפי דמוסתנס ראמאן החזרזירים כמו הבאגים (המשחק של אנדר), הם יצורים תבוניים מגזע שונה, הבלתי מובן לבני האדם. בספר זה, בני האדם נוקטים אמצעי זהירות ושולחים שני קסנולוגים, פיפו וליבו, לצורך חקירת החזרזירים.

שלושת הקיומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזרזירים כמו כל תושבי לוזיטניה הם נשאי מחלת הדסקולדה, רק שלהבדיל מבני האנוש הם לא לוקחים כדורים כנגד המחלה אלא משתמשים בה. כבעלי הדסקולדה, עם מותם הופכים החזרזירים לעצים.

הקיום הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיום הראשון נקרא גם כחיים החשוכים. לאחר שהפקיניוס אכלו את דרכם אל מחוץ לגוף אימם, הם נמצאים בתוך עץ האם ביחד עם חזרזירים אחרים, ניזונים משרף העץ. בסופו של הקיום קצר זה, הם יוצאים מתוך העץ ועוברים החוצה לקליפת העץ, אל הקיום השני.

הקיום השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע גם כחיים המוארים למחצה. לאחר היציאה אל קליפת העץ החזרזירים שוב מנסים להשיג את שרף העץ ולשרוד. ברגע שהם גדלים, הם יורדים מהעץ והופכים להיות אחים בוגרים בשבט. האחים מבצעים את הטקסים, יוצאים להילחם נגד שבטים אחרים ושומרים על האמהות הקטנות בדרכן לעצי הטוטם, ההנאה הגדולה ביותר של חזרזיר אח. החזרזירים חיים את רוב חייהם הגשמיים בקיום השני. עם סיום חייהם, ברצח או במוות טבעי, על החזרזירים מונח שתיל עץ טוטם שגדילתו מאפשרת את המעבר לקיום השלישי.

הקיום השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקרא גם כחיי האור. כחלק ממחלת הדסקולדה, לאחר מות החזרזירים וקבירתם, התאים שלהם מתפצלים ומומרים לעצי הטוטם, וכך הופכים לעצים הקדושים להם סוגדים הפקיניוס האחים. חלק מהעצים הופכים לעצי אבות שנחשבים לעצים הטובים יותר, האמיצים יותר והראויים יותר להפריית האמהות הקטנות.

בקיום השלישי ניתן עדיין לבצע פעילות פיזית כגון הכנת מוצרים שונים אותם יבקשו האחים, אך בעיקר לחשוב. כדי לדבר עם עצי הטוטם משתמשים בשפת האבות הכוללת תיפוף באמצעות שני מקלות. קיום זה נחשב לנעלה ביותר. הריגת החזרזיר נחשבת לכבוד, לסימן שהגיע להישג דגול בחיים שלו. נתינת זכות ההריגה מכבדת גם את ההורג עצמו. בשעת המוות, לועסים הפקיניוס עשבי קאפים המצויים במקום ומשמשים כסם אילחוש. לפני המוות מנקים את האזור מכל עשב או חפץ. לאחר המוות הטקסי, משתנים איבריו הפנימיים (למשל לב וכבד) ויוצרים עץ שתיל.

רמה אינטלקטואלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה אבולוציונית הפקיניוס התפתחו בדומה לבני האדם, אך עקב העובדה שבני האדם קודמים לחזרזירים מבחינה כרונולוגית הרמה הטכנולוגית שלהם והישגיהם האינטלקטואליים גבוהים יותר.

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקיניוס הם יצורים בעל יכולת גבוהה מאוד ללמידת שפות, הגבוהה משל בני האדם. החזרזירים דוברים שש שפות: סטארק, השפה הבין-כוכבית; פורטוגזית; ואת ארבעת שפתם של החזרזירים- שפת הזכרים, הנשים, האבות והעצים. את שפות הסטארק והפורטוגזית למדו מתושבי לוזיטניה. שפת האבות היא שפת התקשורת עם עצי הטוטם, בעזרת תיפוף במקלות עבים. שפת הנשים היא שפת התקשורת עם הנשים. שפת הזכרים היא השפה היומיומית אותם דוברים האחים.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הטכנולוגיה של החזרזירים נמוכה. הטכנולוגיה שלהם כללה בתים בלבד, עד שפיפו נפטר. ליבו, מירו ואואנדה שברו את חוקי הקונגרס והעניקו לחזרזירים טכנולוגיה אנושית. הם לימדו אותם חקלאות, שימוש בצמחים לשתייה, חשבון ועשיית חצים. את הכלים הביאו מהעצים שנוצרו מעץ טוטם של אחד מהאחים המתים. בסוף הספר החזרזירים לומדים גם לכתוב את שפתם. חלומם של החזרזירים הוא לטוס לחלל, לכוכבים, בחללית.

הקשר לבאגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הגעתו של אנדר ללוזיטניה התחברה מלכת הכוורת לעץ הטוטם של רוטר בנוסף לאנדר והעבירה גם לו את מחשבותיה. רוטר העביר את הבשורה לכל שאר חברי השבט שקראו את "מלכת הכוורת וההגמון" וקיבלו אותו כספר קדוש. הבשורה שימחה אותם ומאז שאפו לפגוש את אנדר, הדובר הראשון. עם חתימת הסכם השלום הוסכם כי הבאגים ישפטו בין בני האדם לפקיניוס, בני האדם ביניהם, והחזרזירים ביניהם. לאחר יציאת של מלכת הכוורת לוזיטניה, הפך הכוכב להיות בעל שלוש הישויות האנושיות.

קסנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקסנולוגיה הוא המדע שנוצר עם גילוי הגזע האנושי החדש, החזרזירים. הקסנולוגיה דומה לאנתרופולוגיה ומורכבת בעיקר מבחינת השבט, שאילת שאלות וסיכום על המחשב. ממצאי הקסנולוגיה נשלחים למאת העולמות בעזרת המשדר. הקסנולוגים של לוזיטניה הם: פיפו, ליבו, מירו ואואנדה.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשים נחלקות לשתי קבוצות, אילו היכולות ללדת ילדים ואילו שלא. אילו שיכולות נקראות "האמהות הקטנות" ואילו שלא נקראות "הנשים".

האמהות הקטנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמהות הקטנות הן האמהות של החזרזירים. בעת שהן נולדות הן נמצאות בקיום הראשון בתוך גזע העץ. לאחר מכן מועברות לבטן האחים של השבט שמעבירים את האמא הקטנה לאחד מעצי הטוטם. עצי הטוטם מעבירים אל האמא הקטנה חומר גנטי והיא חוזרת אל הנשים הרה. לפי אלה, קסנוביולוגית, הבגרות המינית נמצאת בעוד האמהות הקטנות בגיל מאוד צעיר, כמעט עוברי. עצי הטוטם שמעבירים את החומר הגנטי שלהם הם הנקראים "האבות". האמא הקטנה נמצאת אצל הנשים עד שהחזרזירים הקטנטנים בתוך רחמה מספיק גדולים וחזקים כדי לאכול את דרכם החוצה מהרחם.

הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הנשים לא מסופר הרבה בסאגת המשחק של אנדר. ידוע שהן שרות ומדברות בשפת הנשים ובשפת הגברים והן שרות אותן. הן שומרות על האמהות הצעירות ומטפלות באחים הקטנים. הנשים הם השולטות בזכרים ומקבלות את ההחלטות, והנשים שגודלות לכך, הן עקרות מכיוון שהנשים הפוריות מתות ב'לידה'. היחס אליהן מצד הגברים משתנה, לפעמים הם מכנים אותן בשמות גנאי ולפעמים מתייחסים אליהן בכבוד וחרדת קודש.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגברים הם הרוב בשבט החזרזירים. הם נלחמים, נושאים את האמהות הקטנות ומדברים עם הקסנולוגים. הגברים מחולקים לאחים הקטנים (התינוקות), לאחים (האנשים הרגילים) והאבות (עצי הטוטם).

חזרזירים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזרזירים עליהם מסופר בקול למתים: רוטר, אדם, מנדצ'ובה, קלנדר, קאפס, חץ, אוכל-עלים וצעקנית (צופת-כוכבים).