פקקת ורידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פקקת ורידים הינה מצב ברפואה שבו נוצרים קרישי דם בורידים. פקקת ורידים יכולה להיות שטחית או בוורידים עמוקים.

פקקת בוורידים שטחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרישי דם בוורידים שטחיים, לרוב ברגליים, עשויים להצביע על מחלה מפושטת כגון סרטן, תסמונת טרוסו או על בעיה מקומית כגון דליות. מצבים אחרים גם גורמים לקרישי דם שטחיים ברגליים, ביניהם מצבים דלקתיים שונים.

פקקת בוורידים עמוקים ברגליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרישי דם במערכת הוורידים העמוקים של הרגליים (הוורידים העיקריים אשר מנקזים את הדם מהרגליים אל הגוף) עשויים להוות בעיה מקומית קשה ואף להביא לתמותה בשל תסחיף ריאתי.

באופן מסורתי, גורמי הסיכון לקרישי דם עמוקים הם הטריאדה על שם וירכו (Virchow's triad): סטזיס, פגיעה בכלי הדם וקרישיות יתר. דוגמאות לכך הם טיסה ארוכה (סטזיס), שבר (פגיעה בכלי דם) ותסמונות משפחתיות אשר עושות קרישיות יתר כגון מוטציה בפקטור V או בפרותרומבין (מוטציה GA20210). לעתים אפשרי שילוב בין המוטציות.

פקקת בוורידים במקומות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרישי דם במקומות אחרים בגוף מאשר ברגליים זוכים להתייחסות מיוחדת. דוגמאות למקומות כאלו הם קרישי דם בוורידי הבטן (במערכת הספלנכנית), בזרועות או במוח. לעתים הגורמים אשר מביאים לקרישי דם כאלה דומים לגורמים המביאים לקרישי דם ברגליים אך לעתים הגורמים שונים בתכלית. לדוגמה, קרישי דם בוורידי הבטן עשויים ללוות מחלה של יצירת תאי דם אדומים הקרויה פוליציטמיה ראשונית (ורה). קרישי דם בורידי המוח עשויים ללוות את מחלת בכצ'ט, למשל.

טיפול בפקקת ורידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בפקקת ורידים תלוי בגורמים אשר הביאו לפקקת (האם הקריש נוצר בעקבות סיבה ברורה או ללא סיבה נראית לעין), מיקום הקריש (שטחי או עמוק) ומצבים נלווים (דוגמאות כוללות מחלת סרטן, קרישיות יתר ידועה, עישון ותרופות מסוימות).

טיפול בפקקת ורידים אשר עם סיבה ידועה (כגון קריש דם אחרי שבר וריתוק למיטה) מקובל למשך שלושה חודשים. הטיפול על ידי אנוקספרין (Enoxaparin) או על ידי חסמי ויטמין K, כגון קומדין. כאשר הסיבה איננה ידועה הטיפול יהיה למשך 6-12 חודשים לפחות. ניתן להסתייע בדופלקס חוזר של ורידי הרגליים ובמדידה של D-Dimer בדם כדי להחליט על משך הטיפול המדויק. לאחר תום הטיפול מקובל לבצע בדיקות גנטיות לקרישיות יתר. אם מתגלה שאדם הומוזיגוט למוטציה בפקטור V או נשא משולב של מוטציה בפקטור V ובפרותרומבין, אז בדרך כלל יומלץ טיפול למשך זמן ארוך ואולי אף לכל החיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואת כלי דם - מידע למומחים ולציבור הרחב בנוגע לכלי דם ורפואת כלי דם.
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.