פרנץ קפקא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ קפקא (3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924), סופר יהודי שכתב בגרמנית, תושב פראג (אז בבוהמיה, כיום בירת צ'כיה), מגדולי הסופרים של המאה העשרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
קפקא נולד ב־1883 למשפחה יהודית בפראג. אביו, הרמן קפקא, היה איש עסקים מתנשא ותוּאר על ידי בנו כ"קפקא אמתי" בשל בריאותו, תיאבונו, עוצמת קולו וצחות לשונו. אמו, יוליה, נולדה כבת לבעל מבשלת שכר מצליח והייתה יותר משכילה מבעלה. קפקא כתב את יצירותיו בפראג והתגורר בה רוב שנות חייו.
בשנת 1901 החל ללמוד כימיה באוניברסיטה הגרמנית בפראג, וכעבור שבועיים החליט לעבור ללימודי משפטים. לאחר "פלרטוט" קצר עם לימודי ספרות גרמנית וחילוקי דעות עם מוריו, חזר ללמוד משפטים, וסיים את לימודיו בתואר דוקטור ב־1906.
במהלך חייו התקרב ליהדות ולציונות, למד עברית אצל מורה פרטית ואף שאף לעלות לארץ ישראל, אך לא הצליח להגשים את משאלתו מפאת מחלת השחפת שבה חלה. חברו לספסל הלימודים באוניברסיטה היה שמואל הוגו ברגמן. קפקא עבד כפקיד בחברת ביטוח, שבה ראה לא מעט את הניצול וההתעמרות של הביורוקרטיה באזרח הקטן. את זמנו הפנוי הקדיש לכתיבה הספרותית. רוב יצירותיו הספרותיות של קפקא לא פורסמו בימי חייו אלא רק לאחר מותו. חברו הטוב, מקס ברוד, פרסם את יצירותיו על־אף בקשה מפורשת של קפקא להשמיד את היצירות לאחר מותו. בין כתביו אשר פורסמו לאחר מותו נכללים הרומנים שלו "המשפט", "הטירה" ו"הנעדר", שכתיבתם לא נשלמה.
חייו היו מלאי סבל וכאב, ובכללם יחסיו עם אביו שהיו קשים ומעורערים. טפח מהם מגלה מכתב ארוך בשם "מכתב לאב", שבו מגולל קפקא את טענותיו לאביו. קפקא היה צמחוני מובהק וסלד מאכילת בשר, ויש התולים מנהג זה במלאכתו של סבו שהיה שוחט. קפקא נודע כאדם שקשה לו להשלים דברים, ובכלל כך כסופר שקשה לו לסיים את יצירותיו.
פרנץ קפקא מת משחפת ב־3 ביוני 1924, בהיותו בן 41, כשנה לאחר שמצא את אהבתו הגדולה, מהגרת יהודיה בשם דורה דיאמנט. קפקא התאהב בדיאמנט לאחר פרשת אהבים כאובה עם סופרת בשם מלניקה שתרגמה אחדים מכתביו לצ'כית. לפני פגישתו עם מלניקה ביטל קפקא הסכמי אירוסין שלוש פעמים.
[עריכה] על חייו וכתיבתו
אף שהיה אדם בעל לבטים, היו כמה דברים בהם גילה נחישות מפתיעה, כמו למשל אירוע בו ארגן לחברו הרצאה בעיר, שבה בסופו של דבר דיבר הוא, על חשיבות היידיש, בהיותו חובב של השפה; או הנחישות בה דחף את ארוסתו להתנדב בבית ילדים עד שעשתה כן, אף שהייתה פקידה גבוהה במקום מכובד.
יש הרואים דמיון רב בין קפקא לרבי נחמן מברסלב, בביוגרפיה האישית ובדרך כתיבתם. שניהם היו עילויים פורצי דרך, שכתבו סיפורים פרודוקסלים ואירוניים שהביאו את הקורא לחשיבה חדשה בחוסר הנוחות שעוררו בו. שניהם מתו בגיל צעיר משחפת (רבי נחמן בגיל 38), ושניהם ניסו להתמודד עם בעיות הרוע בעולם, מתוך מחאה מתמדת ואי השלמה אתו.
[עריכה] מספריו
- המשפט
- הטירה
- הנעדר (אמריקה)
- לפני החוק
- הגלגול
- מחברות האוקטבו
- סיפורים ופרקי התבוננות
- רופא כפרי ועוד סיפורים
- תיאור של מאבק
- מחקרים על הכלב
- אמן הרעב
- גזר הדין
[עריכה] מכתביו
- מכתבים אל מילנה
- מכתבים אל פליצה
- מכתב לאב
[עריכה] ספרים שהופיעו בעברית
- אמריקה תורגם על ידי יצחק שנהר והופיע בהוצאת שוקן. עוד מהדורה הופיעה בהוצאת מעריב.
- המשפט תורגם על ידי ישורון קשת והופיע בהוצאת שוקן.
- הטירה תורגם על ידי שמעון זנדבנק והופיע בהוצאת שוקן.
- סיפורים ופרקי התבוננות תורגם על ידי ישורון קשת והופיע בשנת 1973 בהוצאת שוקן.
- סיפורים ופרוזה קטנה תורגם על ידי אברהם כרמל והופיע בשנת 1993 בהוצאת שוקן.
- רופא כפרי/סיפורים קטנים הופיע בהוצאת משרד הביטחון.
- רופא כפרי בהוצאת עם עובד/ספריה לעם, תרגמה אילנה המרמן.
- היונה שעל הגג: מכתב אל האב ועוד כתבים מן העזבון, תירגמה אילנה המרמן, הוצאת עם עובד, 2007.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רונלד היימן, קאפקא, הוצאת שוקן, 1986
- ארנסט פאוול, חיי פראנץ קאפקא, דומינו, 1990
- פייטרו צ'טאטי, קפקא, הוצאת דביר, 1992
- נתן אופק, קפקא והקיום היהודי, הוצאת צבעונים, 2002
- גוסטב יאנוך, שיחות עם קפקא, ספרית פועלים, 1987
- מרגרט בובר-נוימן, מילנה, עם עובד, 1996
- שמעון זנדבנק, דרך ההיסוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975
- מכס ברוד, פראנץ קאפקא ביאוגרפיה, עם עובד, 1972
- פליכס ולטש, פראנץ קאפקא, מוסד ביאליק, 1959
- שמואל הוגו ברגמן, עם פרנץ קאפקא בבית־הספר, ירושלים שנתון לדברי ספרות ואמנות, 1966
- ז'יל דלז ופליקס גואטרי, קפקא – לקראת ספרות מינורית, רסלינג, 2005
[עריכה] מבחר מאמרים על יצירתו
יותר ממאה מאמרים, מסות קצרות וכתבות נדפסו בעברית על יצירתו של קפקא. כאן מובא רק מבחר מצומצם מהם.
- סיזיפוס ואהסוורוס : הסינדרום הסיזיפי ו"הנעדר" של פרנץ קפקא, מאת גרשון שקד, נדפס בדרך הרוח, ב', תשס"א 2001.
- בין עגנון לקפקא, עיון משווה בסיפורים "מדירה לדירה" ו"הרופא הכפרי", מאת הלל ברזל, נדפס בבקורת ופרשנות, 1, תש"ל 1970.
- נקודות התצפית ומעמדו של הקורא – ב"הטירה" ו"מושבת עונשין" לקפקא, מאת יוסף מילמן, נדפס בעלי-שיח, 6, תשל'ט 1979.
- "הטירה" של פראנץ קפקא, כמה פנים, מאת שרגא אבנרי, נדפס בכרמלית, י"ח, תשל"ג 1973.
- התפתלות עם המקרא : מוטיבים מקראיים ברומן "אמריקה" של פרנץ קפקא, מאת אורי אלטר, נדפס במאזנים, ע"ד, 11, תש"ס 2000.
- פראג של קאפקא, מאת דוד פלוסר, נדפס בדבר, אוגוסט 1980.
- פראנץ קאפקא ומשפט בייליס, מאת אברהם בנד, נדפס בהספרות, 22, 1976.
- עולמו הדתי של קאפקא : בעקבות ספורו "חקירות של כלב", מאת שמואל הוגו ברגמן, נדפס בשדמות, מ"ז, תשל"ב 1972.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פרנץ קפקא |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרנץ קפקא |
- The Kafka Project (אנגלית)
- ציטוטים של פרנץ קפקא, באתר "בין המרכאות"
- עיון בסיפור דאגתו של אבי המשפחה, עמלנט
- יחסו של קפקא לבעלי חיים, נעמה הראל
- לפני החוק
- גלילי שחר, אבי עורב, אני יונה, בעיתון הארץ
- גלילי שחר, מחצבה של פרגמנטים, טקסטים פעורים, חסרי שלמות, בעיתון הארץ
- עופר אדרת, קפקא במרכז תל אביב, 6.7.2008
- עופר אדרת, גנז המדינה: לא נאפשר להוציא מישראל את החומר של קפקא, 9.7.2008, הארץ
