פרארי 159 / 125

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פרארי 125 S

ה-125 S הייתה המכונית הראשונה אשר נשאה את השם פרארי, והראשונה במסכת ניצחונות מפוארת שבנתה את הילת המרוצים של פרארי שאין שני לה בעולם הרכב.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהיה נהג מרוצים ומאוחר יותר מנהל חטיבת המרוצים של אלפא רומאו, פנה אנזו פרארי לדרך עצמאית ב-1937. המכונית הראשונה שתכנן, ה-815, לא נשאה את שמו עקב הסכם קודם עם אלפא רומאו לפיו לא יוכל לבנות מכוניות תחת שמו למשך 4 שנים מאז פרישתו מהחברה. במהלך מלחמת העולם השנייה עקר את מפעלו – שבאותו זמן העסיק 160 עובדים – ממודנה למאראנלו הסמוכה, ובנה מכונות לייצור מיסבים לצרכים צבאיים. מיד בתום המלחמה המשיך לעבוד על מכונית מרוץ חדשה, למרות ביקוש ער למכונות שייצר. הוא חבר שוב עם המתכנן האגדי ג'וצ'ינו קולומבו, עימו פיתח לפני המלחמה את מכוניות המרוץ של אלפא רומאו.

פרארי ביקש לפתח מנוע שיתאים גם לכביש וגם למסלול, וב-1946 הציג קולומבו תרשימים למנוע V12 בעל זווית של 60 מעלות, דומה בעקרונותיו ליחידת ההנעה שפיתח בזמנו אצל אלפא. הנפח שנבחר היה 1500 סמ"ק, כדי שבגרסה מוגדשת-על יוכל להתאים גם לתקנות מרוצי הגראנד-פרי. למנוע פותחה תיבת הילוכים בת 5 מהירויות בעידן שבו 4 מהלכים היו הנורמה.

קולומבו עזב את פרארי לטובת אלפא, והאחרון נאלץ לחפש מהנדס אחר. בינתיים הושלמה בנייתן של שתי שלדות, ועם עזרתו של אורליו לאמפרדי שהצטרף זה עתה לצוות הפיתוח הוחל בבנית המנועים. בסוף 1946 הכריז פרארי על תחילת ייצורה של המכונית. שמה הנבחר היה "125 S" כניפחו של צילינדר יחיד, מדיניות שמות שתלווה את פרארי עשורים רבים לאחר מכן.

125[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המכוניות הראשונות שיוצרו היו אמנם בעלי מכניקה זהה אך הציגו מרכבים מובדלים, כדי שיתאימו להתחרות בקטגוריות מרוצים שונות. לגירסת ה"ספורט" (125 S) היה מרכב רודסטר שכיסה את הגלגלים, ואילו לגירסת ה"קומפטישן" (125 C) היו גלגלים חשופים עם מגיני בוץ הניתנים להסרה, כך שתוכל להתחרות גם בקטגורית מכוניות חד-מושביות (אם נדרש היו מכסים את מושב הנוסע בעזרת פאנל ייעודי).

מנוע ה-V12 הוציא 118 כ"ס ב-7000 סל"ד הודות ליחס דחיסה של 9:1 ושלושה קרבורטורים. הייתה גם גרסה מוחלשת בעלת 72 כ"ס שנועדה במקור לדגם כביש שלא התממש לבסוף, ואחת משודכת למגדש-על בה השתמש פרארי במכונית ה-F1 הראשונה שלו. את מחט המשקל העמידה ה-125 על 750 ק"ג רטובים.

הופעת הבכורה של ה-125 S (פיאצ'נזה, מאי 1947) הייתה מאכזבת: משאבת הדלק כשלה בעודה מובילה והמכונית נאלצה לפרוש. גם ה-125 C שהתחרתה לראשונה חודש לאחר מכן במרוץ מקומי ברומא לא הצליחה להגיע לקו הסיום. במרוץ השלישי שלו פרארי כבר ראה קצת נחת כאשר רשם ניצחון ראשון, ובסה"כ ה-125 ניצחה שישה מרוצים מתוך שנים-עשר בהם השתתפה. ל-125 היה מחזור חיים קצר של ארבעה חודשים, ולאחר מכן היא התפתחה לדגם ה-159.

159[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לתת מענה למתחרות חזקות יותר, פרארי הבין כי ה-125 זקוקה ליותר כוח. על כן הוגדל נפח המנוע ל-1908 סמ"ק וכינוי המכונית השתנה בהתאם ל-159. ההספק כעת עמד על 125 כ"ס ב-6500 סל"ד, למרות הפחתת יחס הדחיסה ל-8.5:1 כניסיון לשפר את עמידות המנוע. במהלך קיץ 1947 חזר קולומבו לפרארי ובנה מרכב מתכנון חדש בעל מקדם אוירודינמי עדיף. עם המכונית החדשה רשם פרארי את הניצחון המשמעותי ביותר שלו, בגראנד פרי של טורינו. ריימונד סאמר הנהג הציג יכולת משכנעת תוך שהוא גובר על מתחרות חזקות ומבוססות מבית אלפא רומאו, מזראטי, טלבו, דלהייה ודאלאז'. בהמשך המנוע הוגדל שוב, כעת לנפח של כמעט 2000 סמ"ק, כך שיוכל עדיין להתחרות במרוצים פופולאריים ברחבי איטליה. המכונית נקראה כעת '166 ספיידר קורסה' והייתה למעשה למכונית ה"סידרתית" הראשונה של פרארי, היא נמכרה ללקוח פרטי בדצמבר 1947.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת אי ודאות בנוגע לשאלה מה עלה בגורלן של אותן המכוניות הראשוניות בהחלט אותן ייצר פרארי, אך מאמינים כי שתי השלדות הראשונות נבנו מחדש לספסיפיקציה של 166 ספיידר קורסה לפני שנמכרו ללקוחות כמכוניות חדשות. מספרים כי הלקוח של המכונית הראשונה הבחין בחלקים ישנים המותקנים במכוניתו ופרארי הציעה לו הנחה כפיצוי. כיום לא קיימת 125 או 159 בצורתן המקורית, אך ב-1987 – כחלק מחגיגות יובל ה-40 שלה – בנתה החברה רפליקה מדויקת של ה-125 האורגינאלית, הניצבת כיום בגאווה במוזיאון פרארי במאראנלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרארי - האתר הרשמי של היצרנית