גוטלוב פרגה
ערך זה עוסק במתמטיקאי ופילוסוף גרמני. אם התכוונתם לסוג צמח ממשפחת הפרגיים, ראו פרגה (סוג).
| גוטלוב פרגה Gottlob Frege 1848 – 1925 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 (גוטלוב פרגה בסביבות שנת 1879) |
||||||
| תרומות עיקריות | ||||||
| האב המייסד של הלוגיקה המודרנית. הציג את האקסיומות של לוגיקה פרופוזיציונית ופרדיקטית. תרומתו השיטתית לפילוסופיה של השפה, ובעיקר ההבחנה שלו בין שם העצם, בין מושג ועצם, והבנתו את רעיון הקונטקסט. | ||||||
|
||||||
| גוטלוב פרגה | |
|---|---|
| תאריך לידה | 8 בנובמבר 1848 |
| תאריך פטירה | 26 ביולי 1925 |
| זרם | פילוסופיה אנליטית |
| תחומי עניין | לוגיקה, לוגיקה מתמטית, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המתמטיקה |
| הושפע מ | גוטפריד לייבניץ, עמנואל קאנט |
| השפיע על | לודוויג ויטגנשטיין, ברטרנד ראסל; מוריץ שליק, רודולף קרנפ ויתר החוג הווינאי; ג'וזפה פיאנו, מייקל דמט, אדמונד הוסרל, גרשם שלום, קרל פופר ורוב המסורת הפילוסופית האנליטית |
פרידריך לודוויג גוֹטְלוֹבּ פְרֶגֶה (גרמנית: Friedrich Ludwig Gottlob Frege; 8 בנובמבר 1848 – 26 ביולי 1925) היה מתמטיקאי, לוגיקן, ופילוסוף גרמני, נחשב כאב המייסד של הלוגיקה המודרנית ושל הפילוסופיה האנליטית.
[עריכה] חייו של פרגה
פרגה נולד בוויסמר. הוא החל ללמוד באוניברסיטה של ינה ב-1869, ועבר לגטינגן לאחר שנתיים, שם קיבל ב-1873 תואר דוקטור. לאחר ששב לינה ב-1879, החל להרצות במתמטיקה, וב-1896 הפך לפרופסור למתמטיקה. הוא מת בבד קליינן ב-1925.
[עריכה] תרומתו של פרגה
פרגה נחשב כלוגיקן הגדול ביותר מאז אריסטו. "כתב מושגים", ספרו המהפכני מ-1879, סימן את תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה של הלוגיקה בכך שהחליף את הלוגיקה המושגית שמשלה בכיפה מאז אריסטו. "כתב מושגים" היה חדשני ביותר, ותרם תרומה שהיא הכרחית למתמטיקה של היום, כגון השימוש בקוונטיפיקציה, ושימוש נקי בפונקציות ומשתנים.
פרגה היה הראשון להציג את האקסיומות של לוגיקה פרופוזיציונית ופרדיקטית, כאשר האחרונה הייתה המצאתו שלו. הקוונטיפקציה, שהייתה כה חשובה לתיאורית התיאור של ברטרנד ראסל, ולפרינקיפיה מתמטיקה של וייטהד וראסל, גם היא הייתה המצאתו של פרגה. עבודתו לא הוכרה כמעט בזמנו, ורעיונותיו קיבלו תהודה בעיקר דרך אלה שהשפיע עליהם, כגון ג'וזפה פאנו וראסל. לודוויג ויטגנשטיין ואדמונד הוסרל גם הם הושפעו רבות מפרגה.
פרגה נחשב לאחד האבות המייסדים של הפילוסופיה האנליטית, בשל תרומתו השיטתית לפילוסופיה של השפה, ובעיקר ההבדלה שלו בין שם העצם, בין מושג ועצם, והבנתו את רעיון הקונטקסט. הוא היה בקשר עם רבים מהלוגיקנים המובילים של זמנו, כגון מקס שרודר ואדמונד הוסרל.
פרגה היה התומך המשמעותי הראשון של לוגיציזם – הדעה שניתן לצמצם את המתמטיקה כולה ללוגיקה, והוא אף ניסה להוכיח כי חוקי האריתמטיקה ניתנים לפיתוח מתוך הלוגיקה. לאחר שפורסם הכרך הראשון של ספרו "גרונדגסץ דה אריתמטיק", ראסל גילה את הפרדוקס הקרוי על שמו, שהאקסיומות של ספרו של פרגה הובילו אליו. הוא כתב זאת לפרגה, שהוסיף נספח לכרך השני בו הוא מודה כי האקסיומות שלו מובילות לפרדוקס זה. פרגה מעולם לא הצליח לתקן את עבודתו על מנת למנוע את הפרדוקס, אך עבודה מאוחרת יותר של ראסל וג'ון פון נוימן פתרה את הבעיות.
למרות כל זה, ולמרות השבח שחלק לו ראסל, נותר פרגה דמות לא ידועה בחייו. אילולא היה משפיע כל כך על לודוויג ויטגנשטיין – ששתי יצירותיו המרכזיות, ה"טרקטטוס" ו"חקירות פילוסופיות", עסקו בנושאים שפרגה העלה – ייתכן כי מעולם לא היו מעריכים את פועלו כפילוסוף.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של גוטלוב פרגה, באתר MacTutor (באנגלית)
- Gottlob Frege ערך על פרגה באנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה
- Gottlob Frege ערך על פרגה באנציקלופדיית הפילוסופיה באינטרנט
- ג'. או. יורמסון, גוטלוב פרגה, בספרייה הווירטואלית של מט"ח
