פרדוקס פרמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ייצוג גרפי של הודעת ארסיבו - הניסיון הראשון של האנושות לתקשר עם ציוויליזציות חוצניות

פרדוקס פרמי (Fermi paradox) הוא שאלה שהועלתה על ידי הפיזיקאי אנריקו פרמי בשנות ה-50 של המאה ה-20, בשאלו: "אם אכן ישנם חיים תבוניים ביקום, אז היכן הם?"

שאלה פשוטה זו היא נושא לדיון טעון בין מדענים וסופרי מדע בדיוני ברחבי העולם.

באופן כללי, טענת הפרדוקס היא כדלקמן: התרבות האנושית הצליחה, תוך כ־5,000 שנה מאז המצאת הכתב, לשגר אדם אל הירח, וסביר שבעשורים הקרובים אף תשגר אנשים אל כוכבי לכת אחרים. בהנחה שמרגע שהושגה הטכנולוגיה להקים מושבות על פלנטות אחרות, כל מושבה תוכל בעצמה ליישב לפחות שתי פלנטות אחרות בתוך עשרות עד מאות שנים מזמן הקמתה שלה, ברור שקצב ההתפשטות של הציוויליזציה יהיה מעריכי. ציוויליזציה כזו תכפיל את מספר כוכבי הלכת שתחת שליטתה מדי מספר מאות שנים. חשבון פשוט מראה שתוך פחות מכ־5 מיליון שנה, ציוויליזציה טכנולוגית כזו תגיע אל כל קצוות הגלקסיה. מכיוון שגיל הגלקסיה מוערך ב־12 מיליארד שנה, גם אם נניח שהיא הפכה לראויה ליישוב רק במיליארד השנים האחרונות (הנחה שמרנית מאוד), ברור שאם הייתה תרבות טכנולוגית על כוכב לכת אחר בגלקסיה, היא הייתה צריכה מזמן להגיע לכדור הארץ.

הסערה התקשורתית מסביב לדיון מיוחסת כאחת הסיבות להקמתו של פרויקט סט"י (SETI) - החיפוש היזום אחר חיים תבוניים חוצניים.

פרנק דרייק חזה שחיים תבוניים הם נפוצים מאוד ביקום ושקיימות כ-10,000 תרבויות תבוניות בגלקסיה שלנו לבדה, בהסתמך על נתונים גולמיים כמו גודל וגיל היקום, הזמן הדרוש לאבולוציה, תדירות הופעתן של שמשות ופלנטות בגודל ומרחק המתאימים וכדומה. בניגוד לאמונה הרווחת, תהייתו של פרמי ניתנה לפני משוואת דרייק. לאחר שנוסחת דרייק התקבלה בחוגים מסוימים, הועלתה שאלתו של פרמי בשנית כמעין פרדוקס על תוצאת נוסחת דרייק, למרות שלא מדובר בפרדוקס לוגי מהסוג המקובל השתרש המינוח.

אם ישנן כ-10,000 תרבויות חוצניות תבוניות, איך זה שטרם ראינו ולו אחת מהן? ישנן מספר היפותזות המנסות ליישב שאלה זו.

  • היפותזת "כדור הארץ הנדיר" הטוענת שחיים רב-תאיים מורכבים דורשים שילוב נסיבות הרבה יותר נדיר משחושבים.
  • השאלה היא אנתרופוצנטרית מהגדרתה (היא מניחה שחייזרים יהיו בעלי מאפיינים דומים לשלנו, שאיפות דומות, ויכולות דומות).
  • חיים תבוניים, המבוססים על פסיכולוגיה תחרותית ההכרחית לניצחון אבולוציוני הורסים את עצמם בהגיעם ליכולת טכנולוגית.
  • אנו לא מחפשים מספיק זמן (טכנולוגיית רדיו מודרנית היא בת פחות מ-3 דורות אנוש).
  • תרבויות המגיעות ליכולת טכנולוגיית רדיו, הן ברות גילוי במרחקים אסטרונומים רק בתקופת ההבשלה הראשונית של הטכנולוגיה (כיום כבילה ישירה, רשתות סלולריות ולוויינים חוסכים מאיתנו את הצורך לשדר בעוצמות גבוהות לאטמוספירה ומשם לחלל).
  • המרחקים האדירים של החלל הבין כוכבי אינם מאפשרים תקשורת (ודאי דו-כיוונית) בין שתי תרבויות שונות בזמן סביר.
  • היפותזת "גן החיות" הטוענת שחייזרים צופים בנו, אך מסיבות כלשהן אינם מתערבים, או שעושים זאת בסתר.
  • תאוריית החייזרים הקדומים, לפיה מפגש בין האדם לחייזרים כבר התרחש בעבר, והשאיר את חותמו על התרבות האנושית.
  • תאוריית היער-האפל, לפיה מפגש בין האדם לחייזרים לא יתרחש מאחר שכל תרבות מתקדמת מבינה שמפגש עם תרבות מתחרה עלול להביא לאירוע הכחדה שלה עצמה - ולכן תמיד יש לשאוף להסתתרות וחשאיות תוך השמדת כל תרבות שחושפת את מיקומה ליקום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדוקס פרמי בוויקישיתוף