פרדיננד לסל

פרדיננד לסל

פרדיננד לָסָל (Ferdinand Lassalle;‏ 11 באפריל 1825 – 31 באוגוסט 1864) היה הוגה דעות ומנהיג סוציאליסט יהודי-גרמני.

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

פרדיננד יוהאן גוטליב לסל (Ferdinand Johann Gottlieb Lassal) נולד בברסלאו, בן למשפחה יהודית אמידה (אך התרחק מהיהדות במשך חייו); אביו היה סוחר משי וייעד את בנו לעסקים. הוא שלחו ללימודים בבית ספר למסחר בלייפציג. לסל, עם זאת, ראה אחרת את הלך הדברים וגרם להעברתו ללימודים באוניברסיטה; תחילה באוניברסיטת ברסלאו, ולאחר מכן באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין. מקצועות הלימוד המועדפים עליו היו פילוסופיה ופילולוגיה. הוא נעשה חסיד קרוב של גיאורג פרידריך הגל, שלימים היה לפילוסוף ידוע. את לימודיו באוניברסיטה סיים בשנת 1845, ובאותה שנה החל לעבוד על דברי הפילוסוף היווני הרקליטוס מנקודת המבט ההגליאנית; עבודה אשר נקטעה ופורסמה רק בשנת 1858.

לקראת סוף שנת 1845, בהיותו בן 20, פגש בברלין את הרוזנת סופי פון הַצפֶלט (von Hatzfeldt). הרוזנת הייתה פרודה מבעלה מזה מספר שנים, והייתה שרויה בבעיות של חזקה וחסות על ילדיהם. לסל נקשר לבעיית הרוזנת, למד משפטים לשם כך, ולאחר שהביא את העניין לבית דין גרם לסל לרוזן להתפשר לטובת מרשתו.

ההליך, אשר נמשך עשר שנים, עורר שערורייה לא קטנה, שכונתה ה-"Cassettengeschichte" (פרשת התיבה), אשר רדפה את לסל לכל חייו. העניין התעורר כאשר נודע ללסל על איגרת חוב עם קצבה שנתית לטווח רחוק אשר קבע הרוזן עבור פילגשו, הברונית פון מיינדורף, ולא עבור בנו. שניים מחבריו של לסל, האחד שופט, עקבו אחרי הברונית אל מלון בעיר קלן בניסיון להשיג את המסמך. במהלך הבדיקה מצאו תיבה של הברונית אשר הכילה תכשיטים. הם נתפסו בהעבירם את הארון, והועמדו לדין על גניבה; אחד נאסר לחצי שנה. לסל, שהואשם בשותפות מוסרית לפשע, זוּכה לאחר ערעור ונאום בן שש שעות (נאום התיבה).

ב-1848 היה לסל לחבר בליגה הקומוניסטית (הארגון המרקסיסטי הבינלאומי הראשון), ולקח חלק במהפכות 1848–1849 בגרמניה, אשר היו חלק מאביב העמים. כתוצאה מכך נשלח לסל למאסר בן שנה בגין התנגדות לרשויות דיסלדורף, ונאסר עליו לחיות בברלין. עד 1859 התגורר לסל בעיקר בחבל הריין, כשהוא עובד על משפט הרוזנת ומסיים את עבודתו על הרקליטוס. בזמנים אלה לא היה מעורב בתסיסה הפוליטית, אך נותר מתעניין בתנועת החופש.

שובו לברלין

ב-1859 חזר לסל לברלין, כשהוא נכנס לעיר מחופש לעגלון, ובזכות השפעתו של אלכסנדר פון הומבולדט על המלך, קיבל אישור להישאר שם. באותה שנה פרסם חוברת על המלחמה באיטליה וכיצד על פרוסיה לנהוג: הוא הזהיר את פרוסיה מפני הצלת אוסטריה במלחמתה עם צרפת. הוא הצביע על כך שאם צרפת תגרש את אוסטריה מאיטליה, יהיה באפשרותה לספח את אזור סבויה (אזור הררי במערב הרי האלפים), אך לא תהיה לה עוצמה מספקת למנוע את איחוד איטליה תחת המלך ויטוריו אמנואלה השני. פרוסיה, כך גרס, צריכה ליצור ברית עם צרפת כדי לגרש את אוסטריה וכדי לצבור כוח בגרמניה. ב-1861 פרסם לסל את System der erworbenen Rechte ("מערכת של זכויות נרכשות"), בנושא זה.

ייסוד איגוד הפועלים הגרמני הכללי

בתחילת 1862 החל המאבק בין אוטו פון ביסמרק לבין הליברלים בפרוסיה. לסל האמין כי תוכניותיו של הפוליטיקאי הליברלי הרמן שולצה-דליטש (Schulze-Delitzsch) לשיתוף פעולה תחת עקרונות העזרה העצמית היו באופן יסודי לא מספיקות כדי לשפר את מצב מעמד הפועלים. ללסל עצמו היה סגנון חיים אופנתי ופזרני, אך הוא השליך עצמו לקריירה חדשה של תועמלן פוליטי, המסייר בגרמניה, נואם וכותב חוברות רעיוניות, בניסיון לארגון והלהבת מעמד הפועלים.

אף על פי שלסל היה חבר בליגה הקומוניסטית, דעותיו זכו להתנגדות נחרצת מצד קרל מרקס ופרידריך אנגלס. מרקס ואנגלס חשבו כי לסל לא היה קומוניסט אמיתי בכך שניסה לנהל משא ומתן עם ממשלתו של ביסמרק על נושאים כמו הרחבת זכות הבחירה. יצוין גם כי שלא כמרקס, בהגותו הסוציאליסטית הודגש הנושא הלאומי. כתוצאה מכך, כשהקים לסל את איגוד הפועלים הגרמני הכללי (Allgemeiner Deutscher Arbeiterverein;‏ ADAV) ב-23 במאי 1863, לא הצטרפו אליו תומכיו של מרקס בגרמניה. לסל היה לנשיא הראשון של ADAV, אשר הייתה מפלגת העבודה הגרמנית הראשונה, מיום הקמתה ועד ה-31 באוגוסט 1864. לימים, ב-1875, התאחדה ה-ADAV עם מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (Sozialdemokratische Arbeiterpartei;‏ SDAP) – במידה רבה הודות למאמציו של לסל – ויצרה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD).

לסל חפץ להשתתף בפוליטיקה הגרמנית. אוגוסט בבל ווילהלם ליבקנכט, אשר היו מרקסיסטים והתנגדו לפוליטיקה רפורמיסטית, הצטרפו אף הם למפלגה. מאז היווסדה, הייתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית מחולקת בין אלה שדגלו ברפורמה לבין מי שתמכו במהפכה.

מותו

בברלין הכיר לסל אישה צעירה בשם הלנה פון דנינגס (von Dönniges), ובקיץ 1864 החליטו השניים להינשא. פון דנינגס הייתה בתו של דיפלומט בווארי, שהתגורר אז בז'נבה, ולא היה לו שום קשר עם לסל. העלמה נכלאה בחדרה, ועד מהרה, כנראה תחת לחץ, התנכרה ללסל לטובת מעריץ אחר, הבויאר הרומני יאנקו פון רקוביצה (von Racowicza). לסל שלח הזמנה לדו-קרב הן לאבי העלמה והן לרוזן, וזו נענתה בחיוב בידי האחרון. הקרב התרחש בפרוור הז'נבאי קָרוּז' (Carouge) בבוקר ה-28 באוגוסט 1864. לסל נפצע אנושות ומת ב-31 באוגוסט. קורותיו האחרונים תוארו ברומן של ג'ורג' מרדית', The Tragic Comedians‏ (1880).

ספריו

• Die Philosophie Herakleitos des Dunklen von Ephesos, Berlin: 1858 ("הפילוסופיה של הרקלטוס האפל מאֶפְסוֹס")
• Franz von Sickingen, 1859 ("פרנץ פון זיקינגן")
• Über Verfassungswesen ("על מערכות חוקתיות")
• Arbeiterprogramm ("תוכנית הפועלים")
• Offenes Antwortschreiben an das Zentralkomitee zur Berufung eines Allgemeinen Deutschen Arbeiter-Kongresses zu Leipzig ("מכתב פתוח המשיב לוועדה המרכזית של כינוס קונגרס הפועלים הגרמניים הכללי בלייפציג")
• Zur Arbeiterfrage ("בסוגיית העבודה")
• Arbeiterlesebuch ("ספר קריאה לפועלים" - במובן של ספר לימוד והיכרות עם טקסטים)
• Herr Bastiat-Schulze von Delitzsch, der ökonomische Julian, oder Kapital und Arbeit ("מר בַּסטִיאַט-שולצה פון שליטש, היוליאנוס של הכלכלה; או - הון ועבודה")

בתרגום עברי

• פרוגרמה של פועלים: על הקשר המיוחד בין תקופת ההיסטוריה ההווה ובין הרעיון של מעמד הפועלים; תרגם מגרמנית: דוד קלעי, תל אביב: דפוס קואופרטיבי אחדות ('ספריה במדעי החברה'), תרפ"ה.
• מס בלתי ישר ומצבם של מעמדות העובדים; תרגם: אברהם יערי; בצירוף מאמר מאת זלמן רובשוב על "לסל היהודי הגרמני"‫, תל אביב: ועדת התרבות, תרפ"ו.
• קורות אהבה של לאסאל; עברית: ל. גולדברג, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (ספריית דורון), תש"ד.‏
• יומן נעורים, עם מונוגרפיה על לסל מאת גיאורג ברנדס; תרגם: ישראל כהן, תל אביב: מסדה: הוצאת "לגבולם" בהשתתפות מוסד ביאליק, תש"ו.‏

לקריאה נוספת

• זלמן רובשוב, פרדיננד לסל: היהודי הגרמני, למלאות מאה שנה להולדתו, תל אביב: ועדת התרבות, תרפ"ו.
• פסח בן-עמרם (ליפובצקי), בלבת אש: פרשת חייו של פרדיננד לסל, תל אביב: נ. טברסקי, תש"י.‏
• שלמה נאמן, פרדיננד לאסאל, תל אביב: עם עובד, תשמ"ד-1984.

קישורים חיצוניים

• אדוארד ברנשטיין, פרדיננד לסל כרפורמטור סוציאלי
• פרשת האהבה של פרדיננד והלן
• גוסטב מאיר, אישיותו של לאסאל, דבר, 29 באפריל 1938
• ה. רז, לדמותו של פרדינאנד לאסאל, על המשמר, 18 באוגוסט 1944, המשך
• י. צור, פרדינאנד לאסאל (שמונים שנה למותו), על המשמר, 1 בספטמבר 1944 המשך, 8 בספטמבר 1944
• ד"ר יוסף קרוק, פרדיננד לסאל הבודד (90 שנה למותו), דבר, 8 בספטמבר 1954
• ד"ר יוסף קרוק, היינה ופרדיננד לאסאל (מאה שנה למותו של היינה), דבר, 24 בפברואר 1956

מפרי עטו:

• פרדיננד לסל, דבר, 1 במאי 1936 (מבחר מובאות)