פרדס חנה-כרכור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרדס חנה-כרכור היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות, פרדס חנה (נוסדה ב-1929), וכרכור (נוסדה ב-1913).

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2006, יש בפרדס חנה-כרכור 29,800 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. רוב תושבי פרדס חנה-כרכור הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,013 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, המועצה המקומית מדורגת בינוני (5 מתוך 10) בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה 46.1%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 6,098 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 כרכור 1.1.1 הכשרת הקרקע 1.1.2 מכירת הקרקע 1.1.3 תחילת ההתיישבות 1.2 פרדס חנה 2 האיחוד 3 תחבורה 3.1 כבישים 3.2 אוטובוסים 3.3 רכבת 3.4 ככרות 4 הדת במושבה 4.1 רבני המושבה 4.2 בית הכנסת הגדול 4.3 בתי כנסת אחרים 4.4 מוסדות דת נוספים 5 תרבות במושבה 6 מקורות 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

בראשיתן היו פרדס חנה וכרכור שתי מושבות נפרדות. הן אוחדו בשנת 1969, עקב קשיים כלכליים של המועצה המקומית כרכור.

[עריכה] כרכור

ההתיישבות בכרכור קשורה בהתעוררות בקרב יהודי רוסיה בסוף המאה ה-19 ובתנועת חובבי ציון, שהביאו לייסוד רחובות וחדרה – "המושבות העצמאיות", שאינן תלויות בברון דה רוטשילד.

אדמות כרכור נקנו על ידי ההסתדרות הציונית באמצעות חברת הכשרת היישוב, מהאדונים מוסטפה חפיז פשה מג'נין, ועבדול האדי קאסם מחיפה:

• בדצמבר 1912 נרכשו כ-11 אלף דונם של אדמות "קרקור" (האיות שמופיע במסמכי "הכשרת היישוב" באותה תקופה).
• בספטמבר 1913 נרכשו 4000 דונם אדמות "ע'ביה", מצפון לשטח הנ"ל.

[עריכה] הכשרת הקרקע

לאחר הרכישה הראשונה, מסר "המשרד הארצישראלי" את שמירת ועיבוד האדמות לקבוצה של חברי "השומר", אשר התחייבו לסמן את גבולות השטח בעצי אקליפטוס, ולעבד אותה עיבוד ראשוני שכלל ניקוי וחריש כְּרָב (חריש ללא זריעה) לחידוש פוריותה. מטרות נוספות לעיבוד היו למנוע מהשלטון הטורקי להחרים את האדמה אם לא עובדה שלוש שנים ("מחלול"), וכן להבהיר לרועים הטורקמנים את הבעלות היהודית החדשה על האדמות. התורכמנים הורשו להמשיך לרעות את עדריהם באזור תמורת "מס מרעה" של "טלה לעדר".

כממונה על השומרים, וכ"מוכתר כרכור" – מתווך רשמי בין התושבים לשלטונות הטורקיים בענייני מיסים ואישורים – מונה יעקב סמסונוב. כבר בתחילת הדרך פרץ סכסוך סביב סוגיית העבודה העברית בין סמסונוב, אשר טען יחד עם אכרי חדרה, להם הוחכר השטח, שלא ניתן למצוא פועלים עבריים לכל העבודות הנדרשות, ולכך העסיקו גם פועלים ערבים, לבין חברי "השומר" ו"המשרד הארצישראלי" שדרשו מסיבות אידאולוגיות שהעבודה תיעשה אך ורק על ידי יהודים.

[עריכה] מכירת הקרקע

בהמשך, בשנים 1913 ו-1914, מכרה "הכשרת היישוב" את הקרקעות לשלושה גורמים של מתיישבים:

• הוועד האודסאי – קבוצה של יהודים מרוסיה, מייסודה של אגודת חובבי ציון; ב-1913 קנה בא-כוחם, הד"ר חיים חיסין, 500 דונם ראשונים מאדמות כרכור.
• יצחק שלזינגר – גם הוא יהודי רוסי, יליד העיירה נייסביז, רכש ב-1913 כ-5,700 דונם מאדמות כרכור.
• אחוזת לונדון א' (The First London Achuzah Company, Ltd.)– קבוצה של יהודים ציונים מאנגליה, רכשה ב-1914 את כ-9,000 הדונם הנותרים מאדמות כרכור וע'ביה.

[עריכה] תחילת ההתיישבות

שלזינגר היה הראשון מבין השלושה לפעול בשטח. הוא מסר את האדמה לזאב בן-יהודה, איכר מחדרה, אשר הקים בה את משק "אבן יצחק". הקבלן טוביה קרופיק מזכרון יעקב בנה במשק בתים לפועלים.

מלחמת העולם הראשונה גרמה לעיכוב ההתיישבות בשטחי אחוזת לונדון. כאשר בריטניה הצטרפה למלחמה באוגוסט 1914, נותק קשר הדואר בין "המשרד הארצישראלי" לבין "אחוזת לונדון". ערבים מהסביבה ניסו לפלוש לאדמות הלא-מעובדות של כרכור. בנוסף פגעה בארץ בחודשים מרץ-אפריל 1915 מכת ארבה קשה, והמלחמה גרמה גל של מחלות מידבקות כגון טיפוס הבהרות וטיפוס הבטן שפגעו בתושבי הארץ, ובכללם גם בתושבי כרכור.

בשנת 1917 איבד יצחק שלזינגר את כל רכושו במהפכה הרוסית. הוא מכר חלק מחלקתו לקרן הקיימת לישראל, ועל חלק מאדמות אלה, יחד עם חלק מאדמות "הוועד האודסי", הוקמו קיבוץ עין שמר (1927) ומושב גן השומרון (1934).

רק לאחר תום המלחמה התחדשה הפעילות של "אחוזת לונדון" במקום. החברה מינתה את ישראל עוזרמן, יהודי יליד רוסיה שהיגר לאנגליה, לנהל את הקמת המושבה, והוא עלה ארצה ב-2 בפברואר 1920. בשל העיכוב בעליית חברי האחוזה לארץ, יזם עוזרמן ב-1922 הקמת מושב נפרד על אדמות כרכור. ביצוע יוזמה זו התעכב כמה שנים עד שב-1925 העבירה האחוזה לקרן הקיימת לישראל אדמה עבור מושב של עשרה חברים, ונבנו עבורם רפתות, וחמשת הבתים הראשונים שאוכלסו בפסח 1926. ב-1928 הסתיימה בניית עוד שלושה בתים לחברי המושב.

בשנת 1921 בנה הקבלן קרופיק עבור עוזרמן את "בית אחוזה" (היום - בנין הספרייה הציבורית בכרכור), אך עוזרמן גר בבית רק תקופה קצרה. המשפחות הראשונות מ"אחוזת לונדון" משפחת האריס, משפחת בֶּנְדַס ומשפחת פרוינד, עלו לכרכור בשנת 1925 והתגוררו בתחילה ב"בית אחוזה" יחד עם כמה מחברי המושב שטרם נבנו להם בתים. החל מ-1926 החלו המשפחות לעבור לבתיהם הפרטיים, וב-1929 הפך "בית אחוזה" לבנין ציבורי בו שכנו גן הילדים, בית הספר, בית הכנסת, המרפאה ומגורי הרופאה, וכן משרד המושבה וסוכנות הדואר ובו הטלפון היחיד במושבה.

[עריכה] פרדס חנה

פרדס חנה נוסדה בשנת תרפ"ט (1929) על ידי פיק"א. החברה קראה ליישוב בשילוב של פרדס, משום שתוכננה להתבסס על מטעי הדרים, וחנה, על שם חנה רוטשילד, בתו של הברון נתן מאיר רוטשילד, דודו של הנדיב הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד.

בשנת 1935 הוקם במושבה בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, אשר נקרא על שם הברון רוטשילד שנפטר באותה שנה. בית הספר הוקם על ידי התאחדות האיכרים. היה ראשון בתי הספר החקלאיים אשר כלל בתוכנית הלימודים שלו לימודים עיוניים מלאים לקראת תעודת בגרות. היה גם בית הספר היחידי ששילמו עבור הלימודים ועבוד השהות בפנימיה שכר לימוד. בית הספר נחשב בזמנו כאחד מבתי הספר היוקרתיים בארץ. בשנת 2003 מתנהל משא ומתן על שינוי הבעלות על בית הספר.

בפרדס חנה הוקמה בשנות ה-50 מעברה אשר במרוצת השנים נכללה בשטח היישוב ואליו סופחו גם היישובים תל שלום ונווה אפרים.

בזמן המנדט הבריטי שכנו פרדס חנה וכרכור בלב מתחם ענק של מחנות צבאיים בריטיים, אשר שריד להם נותר במחנה 80.

בשנת 1995 נחנכה בפרדס חנה אנדרטה לחללי הנח"ל וחיל החינוך.בחלק התחתון של המגדל יש קיר הנצחה ל-1008 חללי הנח"ל ו-50 חללי חיל החינוך.

[עריכה] האיחוד

סמל כרכור לפני האיחוד

סמל פרדס חנה לפני האיחוד

בשנת תשכ"ט- 1969 ביוזמת "מרכז השלטון המקומי" אוחדו שתי מושבות והפכן לישוב אחד, פרדס חנה כרכור. גבעות של חול נודד, הפכו אבותינו בעמל כפיהם לשני יישובים שכנים עם ירק מהמם וריח פרדסים. אז חבלי גידולה של כרכור, נבעו מאופייה המיוחד של ההתיישבות.אדמות כרכור נקנו ב- 1913 על ידי "אחוזת א. לונדון", אגודת בעלי מניות אנגלים ציונים, שרכישת האדמות היוותה עבורם צעד ראשון במימוש החלום הציוני. לאורך כל שנותיו הראשונות סבל חלום כרכור משלושה מכשולים עיקריים: מחסור במים, בעיות ביטחון חמורות מצד הבדואים, ועיקר מכשולים עיקריים – המתיישבים האנגלים לא הגיעו בקצב הרצוי. הנחלות נשארו ריקות. כרכור עלתה על דרך המלך כאשר נכנסו הקרן הקיימת וקרן היסוד, והחלקות נמכרו לאנשים שהיו מוכנים להתיישב מיד במקום, לעבד את האדמה ולהפיק ממנה תנובה.

פרדס חנה הוקמה על ידי פיק"א לאחר עבודות תכנון מדוקדקות. שמה של המושבה נועד להנציח את חנה, ביתו של נתן רוטשילד הלונדוני. גרעין המתיישבים הראשון נבחר בקפידה מבין בני הארץ, שברשותם היה גם ידע חקלאי וגם סכום כסף מסוים אותו שאפו להשקיע בהקמת משק חקלאי בארץ ישראל. כל מתיישב קיבל בית קטן , משק עזר ופרדס. גודל הנחלה נקבע על פי סכום הכסף שהושקע. בבתים הצנועים, עטורי הירק, הניצבים בשלושת הרחובות שבהם התיישבו האיכרים הצעירים הראשונים, הדקלים ודרך הנדיב- נשתמר עד היום נופך של הראשוניות והחלוציות של אותם ימים.

המתיישבים הראשונים בפרדס חנה, אשר קיבלו תגבורת משמעותית מהעלייה מגרמניה בשנים 1933-1939, עמלו על גידול הפרדסים הרכים, תוך שהם נתקלים בקשיים רבים. אווירה מתוחה בארץ, עולם חרב בחוץ- כל אלה השפיעו ישירות על ענף הפרדסנות וכמובן על הפרדסנים המתחילים. עבודה קשה הייתה מנת חלקם של אותם אנשים בפרדס חנה ובכרכור, במיוחד משום שחרתו על דגלם את עקרון העבודה עברית העצמית . בעיתות לחץ, בעת קטיף או אריזה דחופה, היו מתגייסים למאמץ כל בני המקום אנשים נשים וטף. ידיים נוספות נשכרו לעבודה רק כשכב העול מאד.

המתיישבים בפרדס חנה וככור היו אנשים משכילים דוקטורים, מהנדסים, בעלי תארים אקדמאיים למיניהם שנפשם צמאה למעט רוחניות לאחר יום עמל מפרך בעבודת האדמה. ועדת תרבות דאגה להזמנת מרצים. מסיבות ונשפים התקיימו במועדם, ועם בואם של ה"ייקים" החלה המוזיקה לתפוס את מקומה הראוי לה בפעילות.

משהוקם האמפיתיאטרון של פרדס חנה ב- 1933 שימש הוא כבמה למיטב הכוחות האומנותיים בארץ ולהופעותיהם נקבצו ובאו כל תושבי הסביבה. בשנת 1943 מגיעה לפרדס חנה קבוצת עולים מתימן. שכונת רמב"ם בה מתיישבים העולים החדשים, מהווה עד היום את המעוז התמני של המושבה. גלי עלייה גדולים שוטפים את פרדס חנה כרכור לאחר קום המדינה. במקום שנקלטו היטב ניצולי שואה מאירופה, יוצאי ארצות ערב ויוצאי המאגרב. עולים מן הגוש הקומוניסטי וכן משפחות ממערב אירופה ומאמריקה. היישוב הולך וגדל. שכונות חדשות נבנות, גם שיכונים, הצביון החקלאי המובהק הולך ונעלם, אולם זה המשך של התהליך שהחל מוקדם הרבה יותר.

לפני קום המדינה הוקם לצידי פרדס חנה מחנה גדול של הצבא הבריטי אשר שימש מקור תעסוקה לא חקלאי לתושבים. עם קום המדינה הפך מחנה זה למחנה מעבר ענק לעולים ( לעתים הכיל 30,000 נפש) ומטבע הדברים גם שם הועסקו תושבים רבים בעיסוקים לא חקלאים. ביולי 1969 עם המיזוג לישוב אחד ניתנה גושפנקא רשמית לקשר ההיסטורי שהתחיל כ-50 שנה קודם לכן, כאשר האופה מכרכור היה מביא את הלחם לפרדס חנה, בני פרדס חנה היו הולכים בשבת לבית כנסת בכרכור, ותושבי שני היישובים היו צועדים רגלית לבנימינה על מנת לתפוס את הרכבת לתל אביב

למרות הבנייה המרובה והפיתוח המואץ נותרה עדיין הצורה הכפרית.

פרדס חנה- כרכור היא ארץ אחרת.הבתים הכפריים שחלקם עוד מטפחים משקים ובוסתנים, בשדות הדקלים הרחבות, במראה האיכרים בבגדי העבודה החוזרים לעת ערב מהשדה על הטרקטור, בירק המקיף את השכונות מכל העברים – בכל אלה משתמר טעמה המשובח של ארץ ישראל הישנה, היפה, והטובה באמת. זאת פרדס חנה – כרכור היום.

[עריכה] תחבורה

[עריכה] כבישים

פרדס חנה-כרכור יושבת על כביש 65 המקשר את מישור החוף עם עמק יזרעאל והגליל. הכניסה למושבה מכביש זה היא משלושה צמתים: צומת אלון, ממנו יוצא צפון-מזרחה אל המושבה דרך פיק"א (כביש 650); צומת חנה, ממנו יוצא צפונה דרך הנדיב (כביש 652), אשר ממשיך צפונה לבנימינה ולזכרון יעקב; וצומת כרכור, ממנו יוצא צפון-מערבה דרך עירון.

עד שנת 1937 לא היו כבישים סלולים במושבה; בשנה זו סלל הצבא הבריטי את דרך הנדיב שנקרא אז "רחוב 800".

[עריכה] אוטובוסים

בכרכור פעל משנת 1946 אוטובוס פרטי של מורי בנדס שהוביל נוסעים לפרדס חנה ולתחנת הרכבת בחדרה (היום "חדרה מזרח"). בשנת 1949, לאחר התיישבות העולים מגרמניה בפרדס חנה, החל לפעול קו של חברת "אגד" בנתיב חיפה-חדרה-תל אביב. קו זה גרם להתמעטות מספר הנוסעים לתחנת הרכבת בחדרה, ובנדס מכר את הזכיון לאריה אריזון, נהג "אגד" מפרדס חנה.

לאחר סלילת הכביש הראשון על ידי הצבא הבריטי בשנת 1937 החלו אוטובוסים של "אגד" לעבור גם במושבה עצמה. במשך עשר שנים הייתה תחנת "אגד" בצריף שעל מגרש של מר בירנבוים בדרך הנדיב. בשנת 1947 נבנתה תחנה על יד הצומת של דרך הנדיב עם דרך הבנים. בשנת 2004 נסגרה התחנה בשל כוונת בעלי הקרקע ליעד אותה לשימוש אחר.

בשנת 2001, עם פתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות, החלה גם חברת נתיב אקספרס[1] להפעיל קוי אוטובוס העוברים במושבה בתעריפים הזולים ב-15% עד 30% ביחס לתעריפים הקודמים של "אגד", וליעדים אליהם לא היו קיימים קווים של "אגד" מהמושבה.

בנוסף לקווים הבין-עירוניים, מפעלה "אגד" גם כמה קווים פנימיים במושבה, ביניהם קו 4-א' מצומת כרכור לתחנת הרכבת קיסריה - פרדס חנה וקו 28 משכונת נווה עובד לתחנת הרכבת.

[עריכה] רכבת

המושבה יושבת גם על המסילה הראשית של רכבת ישראל – קו תל אביב-חיפה, ובתחנת הרכבת קיסריה - פרדס חנה עוצרות בימי חול כ-20 רכבות מאספות לכיוון דרום, וקרוב ל-30 לכיוון צפון.

בתקופת המנדט נקרא הקו "חיפה - לוד", ובמשך תקופה קצרה בשנות ה-30 עצרה קרונית בפרדס חנה.

לאחר קום המדינה, משנת 1949 ועד 1954, שוב הוגדרה תחנת רכבת במושבה, בה עצרו שתי רכבות ביום. מ-1954 הייתה הפסקה בעצירת רכבות במקום, ותחנות הרכבת הקרובות היו בחדרה ובבנימינה. בשנת 2001 נפתחה התחנה החדשה, תחנת קיסריה - פרדס חנה, תחילה רק בחלקה המערבי, באזור התעשייה של קיסריה. בשנת 2006 נפתחה התחנה לכניסת נוסעים אף מצידה המזרחי בפרדס חנה.

[עריכה] ככרות

בתחילת שנות ה-50 החליטה חברת פיק"א לבנות ככר במרכז המושבה, שי למושבה, וזוהי "ככר הנשיא" שבמפגש דרך הבנים ורח' הדקלים; הקמת הככר הסתיימה בשנת 1954. בשנת 2006, לקראת סיום הסלילה מחדש של דרך הבנים המקשרת את פרדס חנה וכרכור, הזמינה המועצה המקומית עשרה פסלים של עזים מהפסל תושב כרכור בנימין ויטל, והציבה אותם בככר.

כיום, עם חזרתן לנוף התחבורה בארץ כפתרון להזרמת תנועה בצמתים ("מעגלי תנועה"), נמצאות במושבה ככרות רבות, ביניהן "ככר מגד" שעל דרך פיק"א; הככר בכניסה לבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה במפגש דרך הנדיב ודרך פיק"א, הככר במפגש רח' המייסדים (המשכה של דרך עירון) ודרך הבנים בכרכור, ועוד.

[עריכה] הדת במושבה

[עריכה] רבני המושבה

• 1936-1947: צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר.
• 1947-1968: הרב דיסקין.
• 1969-1993: הרב חיים יעקב לוין, בנו של הרב אריה לוין.
• 1971 עד היום: הרב דוד צדקה שנבחר כרב ספרדי לצדו של הרב לוין, וכיום מכהן כרב היחיד של היישוב.

[עריכה] בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הראשון בפרדס חנה נבנה מתרומתה של הברונית עדה לבית רוטשילד, והיה אחד המבנים המפוארים במושבה. טקס חנוכת בית-הכנסת נערך ב-31 בינואר 1936, וכלל:

• טקס מסירת המפתח
• הדלקת נר תמיד
• טקס פתיחת ארון הקודש הכנסת ספר התורה
• הכתרת הרב צבי יהודה מלצר, רבה הראשון של המושבה

עם הבנייה ניטעה גם חורשה סביב בית הכנסת. המבנה יועד גם לשמש "בית מגן" לתושבי המושבה בעת צרה, ובימי המנדט היה בו הסליק של המושבה.

בבית-הכנסת ספרייה על-שם הברון אדמונד דה רוטשילד ובה 900 ספרים (1996): ספרי קודש, מילונים, ספרי היסטוריה וספרי ידיעת הארץ.

[עריכה] בתי כנסת אחרים

לפי רישומי הרשות הארצית לשרותי דת, נכון לתחילת תשנ"ז,[2], פעילים בפרדס חנה-כרכור 46 בתי כנסת, כולל בית הכנסת הגדול:

בנוסח יהודי ספרד "אבן החיים" – שלדג 9 "אהבת שלום" – נווה מרחב (מקלט) פ"ח "אוהבי תורתך" – רמז "אור החיים" – הגאון "אור ישרים" – דרך למרחב "בימ"ד קול יהודה" – מוריה "היכל עמרם" – "זכור לאברהם" – שכון שב"ל "חסד לאברהם" – גאולה "ישועות יעקב" – מרכז קליטה "נר שמרי" – בחצר בי"ס ישורון "עץ חיים" – גאולה "ר' חיים בן עטר" – הנחל "ר' מאיר בעל הנס" – הנץ "ר' שמעון בר יוחאי" – נווה עובד "רשב"י" – רמז "שבת אחים" – אולם ספורט "שומרי שבת" – הצפירה "שערי רחמים" – רמז

בנוסח יהודי אשכנז "אחוזה" (ביה"כ הגדול כרכור) – דרך הבנים כרכור "הגדול" – דרך הבנים "היכל שלום" – תל שלום "הפועל המזרחי" – ר' עקיבא "חברת משניות" – עמל "נווה מיכאל" (מנין תל צבי) – מוסד נווה מיכאל "פועלי צדק" – מצדה "שומרי אמונים" – משכנות "שערי שמים" – דרך למרחב (מרכזון) בנוסח יהודי אתיופיה "ששון לבי" – המעלה (בנין מועצת הפועלים) בנוסח יהודי פרס ועירק "אור תורה" – הצפירה "אלי כהן" – הנץ "בית יעקב" (נצח ישראל) – נילי (משכנות) "תפארת ישראל" – שכון עובדים

בנוסח יהודי תימן "אהבת ישראל" – משכנות פ"ח "אהל שלמה" – ממשלתי "אור ישראל" – רמב"ם "אור ציון" – קן היסוד כרכור "האר"י" – נווה אפרים "חברת אחים" – רמב"ם "משכן אהל מועד" – משכנות "נצח ישראל" – רמב"ם "נצח ישראל" – שכון עובדים "עץ חיים" – נווה אפרים "עץ חיים" – משכנות "צעירי ישראל" – משכנות "שערי ציון" – ממשלתי

[עריכה] מוסדות דת נוספים

במושבה גם שני מקוואות, שנבנו עוד לפני האיחוד – אחד בפרדס חנה ואחד בכרכור.

[עריכה] תרבות במושבה

בשנים האחרונות מושכת אליה פרדס חנה כרכור לא מעט יוצרים ואמנים המגיעים מתל אביב והמרכז. את הגל סימנו הנס ואילנה פלדה מפלסטיק פלוס מראשי רחוב שינקין הבוהמי, אליהם הצטרפו אמנים ויוצרים שונים דוגמת הפזמונאית שמרית אור שאף נבחרה לכהן במועצה המקומית. בין מי שעברו להתגורר במקום, גם הזמר מאיר אריאל ועוד אמנים (ומרפאים) שונים.

במושבה פועלות מזה שנים רבות להקות הורה אביב פרדס חנה.

באביב התשנ"ח, 1998, התקיים לראשונה במושבה יריד אמנים בשיטת "הבית הפתוח", שבו יוצרים מציגים את יצירותיהם בסטודיו ובבתי המגורים שלהם. היוזמה הייתה של הגב' אסנת דן קוצר, לפי מתכונת "שבת אמנים" שנערך בקריית טבעון. היריד התקיים שמונה פעמים ברציפות, בסיוע המתנ"ס המקומי. בשנה הראשונה השתתפו בו 19 אמנים, ובשנה האחרונה, בפסח התשס"ו (2006), הציגו כ-100 תושבים את עבודותיהם.

בסוף 2006 החליטו המארגנים לשנות את המתכונת, ולקיים באביב התשס"ז (2007) אירועי תרבות ואמנות בשם "דרך האמן". האירוע התקיים בתאריכים 21-23/3/07 בימי רביעי חמישי וביום שישי עד כניסת השבת והתפרס על כ 50 נקודות ואתרים ברחבי המושבה. 120 אמנים השתתפו באירוע. בתאריך 24-25 באוגוסט 2007 התקיים אף "הבית הפתוח", זו הפעם התשיעית.

[עריכה] מקורות

• תלמה לוי, טלי גורדון; חוברת מידע על תולדות פרדס-חנה בהוצאת "המרכז לתולדות פרדס-חנה" ע"ש יעקב תבורי; 1989 - עמ' 27-28
• ל. איזן, ז. בדש, י. מוריס, מ. י. פרח (חברי מערכת); אחוזה א' לונדון – כרכור (תרע"ג/1913 – תשכ"ט/1968); הוצאת "אחוזה א' לונדון–כרכור", תשכ"ט.
• טובה (וקנין) הורוביץ; כרכור מחצבתי – שנים ראשונות: 1912-1948; הוצאת גבעתי, תשס"ה, 2004

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר המועצה המקומית
• תמונת לוויין של פרדס חנה-כרכור באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרדס חנה-כרכור

מחוז חיפה
ערים	אום אל-פחם · אור עקיבא · באקה-ג'ת · חדרה · חיפה · טירת כרמל · נשר · עיר הכרמל · קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין
מועצות מקומיות	בנימינה-גבעת עדה · בסמ"ה · ג'סר א-זרקא · זכרון יעקב · כפר קרע · מעלה עירון · ערערה · פוריידיס · פרדס חנה-כרכור · קציר-חריש · קריית טבעון · רכסים
מועצות אזוריות	אלונה · זבולון · חוף הכרמל · מנשה