פרדראג דנילוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרדראג דנילוביץ'
תאריך לידה 26 בפברואר 1970
מקום לידה סאראייבו שבבוסניה והרצגובינה
עמדה קלע
גובה 1.96 מטרים
דראפט בחירה מספר 43, 1992
גולדן סטייט ווריורס
קבוצות
1988 - 1992
1992 - 1995
1995 - 1997
1997
1997 - 2000
פרטיזן בלגרד
וירטוס בולוניה
מיאמי היט
דאלאס מאבריקס
וירטוס בולוניה
הישגים MVP פיינל פור יורוליג 1992
MVP של הליגה האיטלקית 1998
שחקן השנה באירופה 1998
חמישיית טורניר אליפות אירופה 1997
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור Flag of Serbia and Montenegro.svg יוגוסלביה הפדרלית
כסף אטלנטה 1996 כדורסל גברים
מתחרה עבור Flag of SFR Yugoslavia.svg יוגוסלביה
זהב יוגוסלביה 1989 יוגוסלביה
זהב איטליה 1991 יוגוסלביה
מתחרה עבור Flag of Serbia and Montenegro.svg יוגוסלביה הפדרלית
זהב יוון 1995 יוגוסלביה
זהב ספרד 1997 יוגוסלביה
ארד צרפת 1999 יוגוסלביה

פרדראג "סשה" דנילוביץ'סרבית: Предраг Даниловић; נולד ב-26 בפברואר 1970, בסראייבו, בוסניה והרצגובינה) הוא כדורסלן עבר סרבי ונשיא קבוצת הכדורסל פרטיזן בלגרד. דנילוביץ', המתנשא לגובה 1.96 מ', שיחק בעמדת הקלע ונחשב לשחקן קשוח בעל יכולת חדירה טובה. בנוסף הצטיין במשחק ההגנה.

דנילוביץ' הוא בעל קריירה מפוארת באירופה ובליגת ה-NBA ונחשב לאחד מגדולי הכדורסלנים הסרבים בהיסטוריה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנילוביץ' החל את הקריירה המקצוענית שלו בקבוצת פרטיזן בלגרד ושיחק בה בין השנים 1988-1992. במהלך תקופה זו זכתה הקבוצה בגביע קוראץ' ב-1989 ובגביע אירופה לאלופות בשנת 1992, כאשר דנילוביץ' קלע 25 נקודות במשחק הגמר הדרמטי מול חובנטוד בדאלונה שהסתיים בתוצאה 71-70 ונבחר לשחקן המצטיין של הפיינל פור.

לאחר הצטיינותו במדי פרטיזן חתם דנילוביץ' במועדון הפאר האיטלקי וירטוס בולוניה, שם שיחק בין השנים 1992–1995. במהלך שלוש שנים אלו הוביל את המועדון לזכייה באליפות הליגה המקומית בכל עונה.

קריירת NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנילוביץ' נבחר בדראפט של 1992 על ידי הגולדן סטייט ווריורס במקום ה-43 אך המשיך לשחק באירופה. רק בעונת 1995/1996, לאחר שהזכויות עליו הועברו לקבוצת מיאמי היט, חצה דנילוביץ' את האוקיינוס והחל לשחק בליגת ה-NBA. במהלך עונת הרוקי השיג ממוצע של 13.4 נקודות ב-43.6% מקו השלוש, אך שיחק רק 19 משחקים עקב פציעה. בעונה הבאה המשיך במיאמי אך הוגבל שוב עקב פציעות ל-43 משחקים בהם השיג 11.3 נקודות בממוצע. בעונת 1997/1998 עבר לקבוצת דאלאס מאבריקס, אך שוב שיחק רק 13 משחקים עקב פציעות.

פרק שני באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרק הקריירה שלו ב-NBA הסתיים באכזבה יחסית, חזר דנילוביץ' בשנת 1997 לקבוצתו הקודמת, וירטוס בולוניה, ושיחק בה עד לפרישתו בשנת 2000.

במהלך עונות אלו הציג דנילוביץ' יכולת עילאית. בעונת 1997/98 הוביל את המועדון האיטלקי לזכייה בגביע אירופה לאלופות ב-1998, אחרי ניצחון משכנע מול א.א.ק. אתונה בתוצאה 58-44, ולזכייה באליפות המקומית. בסוף עונה זו נבחר לשחקן השנה באירופה.

בעונת 1998/1999 שוב הוביל את המועדון לגמר הפיינל פור האירופאי, אך הפעם נחלו הפסד מפתיע מול ז'לגיריס קובנה. בליגה המקומית זכה עם המועדון בגביע האיטלקי.

בסוף עונת 1999/2000, אחרי קריירה רוויות פציעות, הודיע על פרישתו בגיל 30 בלבד.

נבחרת יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנילוביץ' שיחק בנבחרת יוגוסלביה והוביל אותה לזכייה במדליית הכסף באולימפיאדת אטלנטה ב-1996 לאחר הפסד לנבחרת החלומות של ארצות הברית. בנוסף הוביל דנילוביץ' את נבחרתו לזכייה בארבע אליפויות אירופה (1989, 1991, 1995, 1997) ולמדליית ארד באליפות אירופה ב-1999. באליפות אירופה שהתקיימה ב-1997 נבחר לחמישיית הטורניר (בצוותא עם עודד קטש).

נשיא קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום משמש כנשיא קבוצת פרטיזן בלגרד. בשנת 2007 היה מעורב בתקרית אלימה והורחק לשנתיים ממגרש הכדורסל לאחר ששלח אגרוף לשופט במהלך משחק נגד המופארם[1].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנילוביץ' נשוי לסווטלנה, שדרנית ספורט סרבית, ויש להם 2 בנות ובן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]