פרדראג מיאטוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרדראג מיאטוביץ'
Petrag Mijatovic1.JPG
מידע אישי
תאריך לידה 19 בינואר 1969
מקום לידה פודגוריצה שביוגוסלביה
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
FK קום
בודוצ'נוסט
מועדונים מקצועיים
1987 - 1989
1989 - 1993
1993 - 1996
1996 - 1999
1999 - 2002
2002 - 2003
בודוצ'נוסט
פרטיזן בלגרד
ולנסיה
ריאל מדריד
פיורנטינה
לבאנטה
59 (60)
104 (45)
104 (56)
90 (29)
42 (4)
21 (3)
נבחרת לאומית
1989 - 1992
1994 - 2003
יוגוסלביה
סרביה ומונטנגרו
9 (0)
65 (28)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

פרדראג "פג'ה" מיאטוביץ'סרבית-קירילית: Предраг Мијатовић - Пеђа; נולד ב-19 בינואר 1969 בפודגוריצה, מונטנגרו, יוגוסלביה), הוא כדורגלן עבר מונטנגרי ומנהלה הספורטיבי של פרטיזן בלגרד בהווה. מיאטוביץ' נחשב לאחד משחקני יוגוסלביה הטובים ביותר בשנות ה-90.

למיאטוביץ' 74 הופעות בנבחרות (נבחרת יוגוסלביה ונבחרת סרביה ומונטנגרו), בהן כבש 28 שערים. במסגרת הופעותיו בנבחרת יוגוסלביה שיחק מיאטוביץ' גם במונדיאל 1998 וביורו 2000.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורף 1989/1990 היה מיאטוביץ', שחקנה של בודוצ'נוסט, קרוב לחתימה בהיידוק ספליט, עד אשר נשיא פרטיזן (ולימים ראש ממשלת סרביה) מירקו מריאנוביץ' שיכנע אותו לעבור לפרטיזן בלגרד. מיאטוביץ' חתם בבלגרד תמורת סכום של מיליון מארק ששולמו לקבוצת הנוער שלו, נגדה גם כבש את שער הבכורה שלו במדי פרטיזן.

בעונתו השנייה בפרטיזן כבש מיאטוביץ' 14 שערים ב-33 הופעות. למרות זאת, פרטיזן לא הצליח לזכות בתארים, ונשארה בצילה של היריבה הגדולה הכוכב האדום בלגרד, שהצליחה גם במפעלים המקומיים וגם במשחקיה באירופה. מיאטוביץ' נהיה למנהיג בקבוצה בעונת 1991/1992, תחת המאמן איביצה אוסים. הוא סייע לקבוצה לזכות בגביע היוגוסלבי ב-1992 כאשר גברה על הכוכב האדום, שהייתה באותה עת גם אלופת אירופה. באותה עונה זכה מיאטוביץ' בתואר "הכדורגלן היוגוסלבי של השנה".

עונת 1992/1993, שהחלה לאחר פירוקה של יוגוסלביה, כללה קבוצות מסרביה ומונטנגרו בלבד. בעונה זו הצליחה פרטיזן לזכות באליפות כאשר גברה על הכוכב האדום, בעוד עונה מוצלחת של מיאטוביץ'. כתוצאה מהתבלטותו הוחתם מיאטוביץ' בקבוצת ולנסיה הספרדית.

כבר בעונת הבכורה שלו בליגה הספרדית היה מיאטוביץ' בורג מרכזי בוולנסיה, תחת המאמן חוס הידינק, וכבש 16 שערים ב-35 הופעות. מיאטוביץ' המשיך להתקדם ובעונת 1995/1996, בה כבש כמות מדהימה של 28 שערים ב-40 הופעות, זכה בתואר כדורגלן השנה בספרד. לאחר העונה המרשימה הזאת כבר לא יכלו להתעלם ממנו בריאל מדריד, וכרטיסו נרכש על ידי מועדון הפאר הספרדי.

בריאל חבר מיאטוביץ' לחלוץ יוגוסלבי אחר, דאבור שוקר, שהגיע מסביליה, ויחד הרכיבו השניים חוד קטלני. שניהם שיחקו בכל 38 משחקי הליגה של עונת 1996/1997, והובילו את ריאל לאליפות, כששוקר כובש 24 שערים ומיאטוביץ' 14. בעונת 1997/1998 סבל מיאטוביץ' מפציעות, שגרמו לחוסר יציבות בכושר המשחק שלו. למרות זאת הוא כבש 10 שערים ב-24 משחקי ליגה, ושיתף פעולה עם החלוץ הצעיר פרננדו מוריינטס שהגיע מסראגוסה ודחק את שוקר החוצה. אמנם את האליפות איבדה ריאל לטובת ברצלונה, אך הצליחה לזכות בליגת האלופות לאחר 32 שנים. במשחק הגמר נגד יובנטוס באמסטרדם ארנה ניצחה ריאל, כשמיאטוביץ' כובש את השער היחיד במשחק.

למרות הזכייה בליגת האלופות, חוזהו של המאמן יופ היינקס לא הוארך. ומחליפו חוסה אנטוניו קמאצ'ו וחוס הידינק שהחליף את קמאצ'ו הירבו למקם את מיאטוביץ' כשחקן כנף, עמדה הזרה לו. גם החלפתו של הידינק בג'ון טושאק לא עזרה למיאטוביץ', שכן השניים הסתכסכו. ההדחה המוקדמת בליגת האלופות (ברבע הגמר לדינמו קייב, בשורותיה שיחק אנדריי שבצ'נקו), יחד עם אובדן האליפות עונה שנייה ברצף, הביאו לשינויים בסגל הקבוצה. אחד מהם היה הבאתו של החלוץ הצרפתי הצעיר והמוכשר ניקולא אנלקה במקומו של מיאטוביץ', שהועבר לפיורנטינה.

בפיורנטינה, תחת המאמן ג'ובאני טראפטוני ולצידו של גבריאל בטיסטוטה, לא הצליח מיאטוביץ' לבוא לידי ביטוי, עקב תחרות גדולה על ההשתתפות בהרכב. את רוב משחקיו בקבוצה שיחק מיאטוביץ' בקישור, ולכן כבש רק 4 שערים ב-3 עונותיו בקבוצה. לאחר מכן חזר מיאטוביץ' לספרד לעונת פרישה בלבאנטה מהליגה הספרדית השנייה, שם כבש 3 שערים ב-21 הופעות.

קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1996, יחד עם המעבר של מיאטוביץ' לריאל מדריד, חזרה יוגוסלביה להתחרות לאחר 4 שנות השעיה בעקבות אמברגו של האומות המאוחדות. מיאטוביץ', שהיה באותה תקופה כוכב בקנה מידה אירופאי, היה שחקן מפתח בנבחרת, ששיחקה בשיטה התקפית שהתאימה לו. בשני משחקי הפלייאוף על ההעפלה למונדיאל 1998 נגד נבחרת הונגריה כבש מיאטוביץ' 7 שערים (שלושער במשחק הראשון בבודפשט ורביעייה בגומלין בבלגרד). יוגוסלביה ניצחה 1-12 בסיכום שני המשחקים והעפילה למשחקי המונדיאל בצרפת.

למונדיאל הגיעה יוגוסלביה עם ציפיות גבוהות. רבים חשבו שהנבחרת, שהציגה סגל שהורכב מכוכבים מקבוצות אירופאיות, תהיה "הסוס השחור" של הטורניר, ומיאטוביץ', שהגיע לאחר זכייה עם ריאל מדריד בליגת האלופות, אף רמז כי יוגוסלביה תגיע לשלבים הגבוהים של הטורניר. למרות כל הציפיות, יוגוסלביה הודחה כבר בשמינית הגמר, כשמיאטוביץ' כבש רק שער אחד ואף החמיץ פנדל במשחק בו הודחה יוגוסלביה נגד נבחרת הולנד.

לטורניר יורו 2000 הגיע מיאטוביץ' מפיורנטינה, ללא הלחץ והציפיות שליוו את נבחרתו בטורניר ב-1998. הוא שיחק בכל משחקיה של יוגוסלביה בטורניר, אם כי בעמדה אחורית יותר, כשבעמדת החלוץ שיחק סאבו מילושביץ'. את הטורניר סיים מיאטוביץ' ללא שערים.

לאחר הכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק ב-2004 המשיך מיאטוביץ' להתגורר בוולנסיה והפך לסוכן שחקנים. ביולי 2006 חבר מיאטוביץ' לרמון קלדרון במירוץ לנשיאות ריאל מדריד. כשקלדרון זכה בתפקיד מונה מיאטוביץ' למנהל הספורטיבי של המועדון, ומאז מתגורר במדריד.

מיאטוביץ', שהגיע במקור ממונטנגרו, היה מעורב בכמה הפגנות נגד הפגזות נאט"ו ביוגוסלביה. הוא נקנס על ידי ריאל מדריד במעל 5 מיליון פזטות, לאחר שסירב לעלות למשחק נגד אלאבס באפריל 1999, בעיצומה של מלחמת קוסובו.