פרדריק בארטלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סר פרדריק צ'ארלס בארטלט (Frederic Charles Bartlett;‏ 20 באוקטובר 188630 בספטמבר 1969) היה פסיכולוג אנגלי, מחלוצי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ידוע בעיקר בעקבות מחקריו החלוציים שחקרו את הזיכרון בשיטה היצירתית, הגורסת כי יש לחקור זיכרון באמצעות מילים בעלות משמעות.

ב-1909 הפך למרצה באוניברסיטת קיימברידג'. בארטלט דרש חזור ושוב להקים מעבדה בקיימברידג' לחקר בתחומי הפסיכולוגיה היישומית, בקשה אשר התממשה ב-1912. ב-1924 היה לעורך של כתב העת הבריטי על הפסיכולוגיה, תפקיד בו החזיק במשך 24 שנים. ב-1931 הפך לפרופסור הראשון בפסיכולוגיה ניסויית בקיימברידג' – תואר שבו החזיק עד התפטרותו ב-1951.

ב-1932 פרסם את ספרו הקלאסי "זכירה" (Remembering), שבו העלה טענות רבות נגד שיטתם של הביהייביוריסטים, ובראשם הרמן אבינגהאוס, לחקר הזיכרון. אחת הטענות העיקריות שהעלה נגד שיטה זו הייתה נטייתם של בני האדם למצוא משמעות גם בהברות תפל, שבהן השתמש אבינגהאוס. בספר זה גם הציג את אחת מעבודותיו המפורסמות ביותר על תהליכים קוגניטיביים וחברתיים של הזיכרון. לצורך עבודות אלה חיבר בארטלט קטע קצר הידוע בשם "מלחמת הרוחות" (War of the Ghosts), שבו כלל רצף אירועים הנראה במבט ראשון הגיוני, אך למעשה לא היה הגיוני כלל ועיקר. במהלך הניסוי המתואר בעבודה זו, סיפר בארטלט לנבדקיו את הסיפור ומאוחר יותר ביקש מהם לדלות מזיכרונם כמה שיותר פרטי מידע. ממצאיו הראו כי אנשים התקשו לזכור את הסיפור במדויק, גם לאחריו קריאות חוזרות של הסיפור, והעלה השערה כי כאשר הפרטים אינם תואמים לסכמה של אנשים לאירועים, הם נוטים לעוותם, לשכחם או להתאימם לסכמה זו.

בארטלט בדק בניסוייו גם זכירה של צורות. במהלך מחקריו ניתנו לנבדקים צורות שונות לזכור, והיה עליהם לצייר את הצורות, בהתאם לזיכרונם. הוא מצא בניסויים אלה כי מבחינים בקלות בחלקים חסרים או בתכונות לא מוכרות, וכי הבלתי-מוכר מושך את תשומת לבנו. כמו כן מצא בארטלט כי השמות שניתנו לצורות מילאו תפקיד משמעותי לגיבוש הדימוי של הצורות, בזכירתן ובשיחזורן. הוא הסביר זאת בתכונה אותה כינה מאמץ למצוא משמעות. זוהי התכונה לחפש משמעות גם בגירויים מעורפלים, ואשר אינם עונים בבירור ובדיוק על הסכמה לאותו דימוי.

ב-1932 נבחר להיות חלק מהחברה המלכותית, וב-1948 הוענק לו תואר אביר על שרותו לחיל האוויר המלכותי בגלל עבודתו על היסודות של עתות מלחמה בפסיכולוגיה יישומית. ב-1944 הקים יחד עם עמיתו קנת קרייק סניף של מועצת המחקר הרפואי, והפך למנהלו לאחר מותו של קרייק ב-1945.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]