פרדריק שופן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- הדף "שופן" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעויות אחרות של שופן, ראו שופן (פירושונים).
| פרדריק שופן
Frédéric François Chopin |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
דיוקן מ-1838 מאת אז'ן דלקרואה
|
פרדריק פרנסואה שופן (Frédéric François Chopin) (1 במרץ 1810 - 17 באוקטובר 1849), מלחין ופסנתרן וירטואוז מן התקופה הרומנטית.
נולד בכפר ז'לאזובה וולה (Żelazowa Wola) אשר במרכז פולין, באזור מאזוביה (Mazowia), ב-1 במרץ 1810, על פי הצהרותיו שלו ושל משפחתו (אולם על פי תעודת ההטבלה שלו, נולד ב-22 בפברואר).
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] ילדות והתפתחות מוזיקלית
כשרונו המוזיקלי של שופן בא לידי ביטוי בגיל מוקדם מאוד, על ידי כך שבגיל 7 כבר הלחין שני פולונזים (בסול מינור ובסי במול מז'ור). במהרה, שמו של פרדריק שופן התחיל להתפרסם בעיתונים והילד התחיל להופיע בסאלונים היוקרתיים של ורשה, עיר הבירה. מורו הראשון והיחיד של שופן היה ווייצ'ך ז'יבני (Wojciech Zywny), אשר לימד אותו פסנתר בין השנים 1816-1822. לאחר מכן, המורה הודה שאין לו עוד מה לתת לכישרון הצעיר, ולכן שופן עבר להשגחתו של וילהלם וורפל (Wilhelm Würfel), פרופסור בקונסרבטוריון בוורשה.
בשנת 1826 התחיל שופן ללמוד את תאוריית המוזיקה, בס ממוספר והלחנה בבית הספר למוזיקה של ורשה, אך סירב ללמוד שם פסנתר. מנהל בית הספר למוזיקה היה המלחין יוזף אלסנר (Józef Elsner), אשר הבין שבידיו אישיות יוצאת מן הכלל ולכן הרשה לו לא להגיע לשיעורי הפסנתר ולהתרכז בהלחנה בלבד, אך היה מאוד קפדן בקשר לשיעורי התאוריה, במיוחד בקשר ללימודי הקונטרפונקט. בסוף השנה השלישית של שופן בבית הספר למוזיקה של ורשה, אלסנר כתב בדוח מסוים: "שופן, פרדריק, תלמיד שנה שלישית, כישרון מדהים, גאון מוזיקלי". שופן סיים את לימודיו ב-1829. בבית-ספרו של אלסנר הוא למד את המשמעות ואת ההיגיון שיש לכל תו, קיבל משמעת וכן הבנה של מבנים מוזיקליים שונים. בתקופה זו הלחין את הסונטה בדו מינור לפסנתר, את הטריו בסול מינור לפסנתר, לכינור ולצ'לו וכן 3 יצירות לפסנתר ולתזמורת: וריאציות על הנושא "דון ג'ובאני" של מוצרט, אופוס 2, רונדו "א לה קרקוביאק", אופוס 14, פנטזיה על נושאים פולניים, אופוס 13.
[עריכה] מסעו של שופן והמרד הפולני
ביולי 1829 הגיע שופן לווינה וניגן שם את הרונדו "א לה קרקוביאק" ואת וריאציות "דון ג'ובאני". שופן זכה להצלחה מרובה, ואף זכה לכך שהוציאו את הווריאציות שלו לאור. הביקורות טענו כי הוא מנגן חלש מדי, אך בכל זאת הכירו בו כפסנתרן גאוני וכמלחין מוכשר.
כשחזר לפולין, מכיוון שהיה חופשי מלימודיו המוזיקליים, השקיע את רוב מאמציו בכתיבה והלחין שני קונצ'רטי לפסנתר ולתזמורת (בפה מינור ובמי מינור), את הנוקטורן הראשון שלו, אטיודים, ואלסים ומזורקות. באותה תקופה, שופן תכנן נסיעה לחו"ל על מנת לגלות ולהכיר את המוזיקה האירופית בצורה טובה יותר ועל מנת לזכות בתהילה. בתחילה הוא חשב לנסוע לברלין, אך בסופו של דבר החליט לנסוע לוינה על-מנת לשחזר את הצלחתו הקודמת ולבנות לעצמו שם מוניטין. ב-11 בנובמבר 1830, שופן קיים קונצרט פרידה חגיגי בתיאטרון הלאומי של ורשה ובו ניגן את הקונצ'רטו במי מינור. ב-2 בנובמבר, יחד עם חברו הטוב טיטוס וויצ'כובסקי (Tytus Woyciechowski), עזב שופן לאוסטריה מתוך כוונה להמשיך לאיטליה.
מספר ימים לאחר שהגיעו לווינה גילו שני החברים על המרד הפולני נגד השלטון הרוסי. זו הייתה תחילתה של מלחמה ארוכה בת מספר חודשים בין רוסיה לפולין. וויצ'כובסקי יצא לפולין על-מנת להצטרף לצבא המתקומם; שופן נשאר בווינה, לאחר שכנועים רבים מצד חברו. הוא הפסיק לתכנן את המשך המסע שלו, מתוך דאגה לארצו ולמשפחתו. במכתב לאלסנר כתב: "מנסים לשכנע אותי לשווא, שכל מלחין הוא אזרח-העולם. אפילו אם זה כך, כמלחין – אני עדיין בעריסתי. כפולני – אני כבר בן 20." למרות מצב רוחו של שופן, הוא נתן קונצרט ב-11 ביוני 1831 ובו ניגן את הקונצ'רטו במי מינור. הנסיבות הטראגיות הנחילו בשופן רגשות עזים ודרמטיים אשר גרמו להיווצרותן של יצירות בעלות עוצמה ותשוקה, בשונה מהסגנון המבריק הקודם שלו. בתקופה זו הוא הלחין את הסקרצו בסי מינור ואת האטיודים, אופוס 10.
בעקבות הנסיבות, ויתר שופן על נסיעתו לאיטליה והחליט לנסוע לפריז. בדרך לשם הוא עצר במינכן כדי לתת קונצרט ב-28 באוגוסט, ומשם המשיך לשטוטגרט. שם, הוא גילה על כישלון המרד הפולני ועל כיבוש ורשה על ידי הרוסים. כששמע את החדשות חלה בקדחת, ועבר עליו משבר נפשי. ביומנו כתב: "האויב נמצא בבית... הו אלוהים, האם אתה קיים? אתה קיים, ובכל זאת אתה לא נוקם. האם מוסקבה לא חטאה מספיק? או – או אולי אתה בעצמך מוסקבאי... אני כאן, חסר אונים! לפעמים אני יכול רק לגנוח, לסבול ולשפוך את כל הייאוש שלי על הפסנתר!"
הוסיף והגה את המשפט המפורסם שלו : הקדם לעשות היום במקום מחר ואת זה לא שכחו לו לעולם.
[עריכה] פריז ומריה וודז'ינסקי – האהבה הראשונה
בסתיו 1831 הגיע שופן לפריז, שם הוא פגש הרבה פולנים אשר ברחו מפולין בעקבות כשלון המרד נגד רוסיה. ביניהם היו משוררים, סופרים, פוליטיקאים ואנשי צבא. המוניטין שלו כאמן גדלו מהר מאוד בפריז בעקבות מכתבי ההמלצה שקיבל בווינה. הוא התחבר עם פרנץ ליסט, פליקס מנדלסון, וינצ'נצו בליני, הקטור ברליוז ואחרים. בהמשך, בשנת 1835, הוא גם פגש את רוברט שומאן, אשר שיבח אותו בהתלהבות במאמרים שלו. למרות הצלחתו הרחבה, רוב הכנסתו של שופן הגיעה ממתן שיעורים פרטיים לאריסטוקרטיה הצרפתית והפולנית. זאת משום שלא אהב להופיע באולמות גדולים, אלא דווקא בסאלונים. שופן נחשב לאחד הפסנתרנים הטובים בזמנו, אבל רק כשהקהל היה מצומצם והאווירה הייתה אינטימית יכול היה להראות את מלוא כישרונו הפסנתרני והאמנותי.
שופן קבע עצמו כפליט פוליטי, ולכן לא יכול היה לחזור בדרך חוקית למולדתו ולהיפגש עם משפחתו ועם חבריו שנשארו בפולין. הוא נפגש עם הוריו פעם אחת – בקרלסבאד, באוגוסט 1835. על-מנת להימלט מהבדידות, החליט לגור יחד עם הרופא אלכסנדר הופמן (Aleksander Hoffman), פליט פולני נוסף. כאשר עזב הופמן את פריז, עבר שופן לגור עם יאן מאטושינסקי (Jan Matuszynski), רופא פולני אחר. לאחר מכן, באזור דרזדן, חידש את הקשר עם משפחת וודז'ינסקי (Wodzinski), אשר הייתה חברה למשפחת שופן בפולין. בתם הצעירה, מריה, שהייתה אז נערה צעירה בשנות העשרה, הראתה כישרון מוזיקלי ואמנותי רב, ושופן התאהב בה והחליט שברצונו להינשא לה ולהקים איתה בית ומשפחה. בשנה שבאה לאחר מכן יצא שופן עם מריה בת ה-17 ועם אמה לחופשה בדרזדן, ובה הוא ביקש ממריה להינשא לו. ההצעה נענתה בחיוב, אך בתנאי שישמור על בריאותו. האירוסין לא היו רשמיים ובסופו של דבר לא הובילו לנישואין, מכיוון שהוריה של מריה, לאחר "שנת ניסיון", החליטו ששופן איננו חתן מתאים לבתם בגלל מצבו הבריאותי הירוד בחורפים ובגלל סגנון החיים הלא יציב שלו. עבור שופן, דחייה זו הייתה חוויה כואבת ביותר.
[עריכה] ז'ורז' סאנד – האהבה השנייה
ביולי 1837 נסע שופן ללונדון לזמן קצר עם חברו קאמיל פלייל (Camille Pleyel) (בנו של איגנץ פלייל), במטרה לשכוח את כל הסבל שעבר. זמן קצר לאחר מכן נכנס לקשר אינטימי עם הסופרת הצרפתייה ז'ורז' סאנד (George Sand). היא כתבה רומאנים רבים והייתה מבוגרת משופן ב-6 שנים, גרושה עם שני ילדים. היא סיפקה לשופן את מה שהיה חסר לו יותר מכל – רוך, חום ודאגה אמהית. האוהבים בילו את חורף 1838-1839 באי הספרדי מיורקה. שם, בעקבות תנאי מזג-אוויר גרועים, חלה שופן והתגלו אצלו סימנים של שחפת. במשך מספר שבועות היה כל-כך חלש שלא יכול לעזוב את הבית. למרות זאת, הוא המשיך בעבודת הכתיבה האינטנסיבית שלו וכתב מספר יצירות מופת: סדרת ה-24 פרלודים, פולונז בדו מינור, בלדה בפה מינור וסקרצו בדו דיאז מינור. לאחר חזרתם ממיורקה, באביב, עבר שופן תהליך החלמה במרסיי ולאחר מכן עבר לגור בביתה של ז'ורז' סאנד בנואן (Nohant), במרכז צרפת.
הוא בילה בבית הזה חופשות ארוכות עד לשנת 1846, וחזר לפריז רק בחורפים. זו הייתה התקופה המאושרת ביותר בחייו של שופן לאחר עזיבתו את פולין. זו גם הייתה התקופה הפורה ביותר שלו בתור מלחין. בפריז התייחסו למלחין ולסופרת כאל זוג נשוי, אף שזו לא הייתה המציאות. בני הזוג התייחסו אחד אל השני באהבה ובידידות במשך שנים רבות, אך ביולי 1847 דרכיהם נפרדו. הסיבות לכך לא ידועות, אך יש אומרים שהסיבה העיקרית הייתה בנה של ז'ורז' סאנד, אשר התחיל לגלות סימני שנאה כלפי שופן והיה בעל השפעה רבה על אמו.
[עריכה] סוף ימיו
המאורעות הקשים האלה, יחד עם איבוד נואן, שהייתה מקום חשוב לבריאותו ופוריותו של שופן, גרמו להידרדרות במצבו הנפשי והבריאותי. מכאן ועד לסוף ימיו הוא כתב רק מספר קטן של יצירות קטנות. באפריל 1848 נסע שופן לאנגליה ולסקוטלנד. שם, הוא ניגן בכמה קונצרטים וביקר במקומות רבים. סגנון החיים הזה, יחד עם העייפות שבאה בעקבות המסעות הרבים וההופעות ויחד עם האקלים שלא עשה טוב לריאותיו, גרם להידרדרות נוספת בבריאותו. ב-16 בנובמבר 1848, על אף שחלה בקדחת, הופיע שופן בפעם האחרונה בלונדון, וזמן לא רב לאחר מכן חזר לפריז.
מצבו הבריאותי המשיך להידרדר, ולכן הפסיק לתת שיעורים. בקיץ 1849, אחותו הבכורה הגיעה מוורשה על-מנת לטפל בו. ב-17 באוקטובר 1849 נפטר בדירתו פרדריק פרנסואה שופן ממחלת השחפת. גופו נקבר בבית הקברות פר לשז בפריז. לפי צוואתו הוציאו מגופו את לבו, ואחותו לקחה אותו לוורשה ושמה אותו בתוך כד. את הכד שמה בתוך מצבה בכנסיית "הצלב הקדוש" בוורשה.
[עריכה] סגנון מוזיקלי
פרדריק פרנסואה שופן שייך לתקופה הרומנטית (1800 - 1900) שבאה לאחר התקופה הקלאסית ולפני המוזיקה המודרנית. המזיקה הרומנטית שאפה להגמיש את הצורה לטובת הרגש ומורדת במוסכמות של התקופה הקלאסית. שופן שייך לקבוצת המלחינים שבחרו בפן האינטימי של הביטוי (בניגוד לגרנדיוזי).
המוסיקה של שופן שונה משאר המוסיקאים באותה תקופה. שופן שאף להגיע למקום אחר, שונה מהמקומות שבחרו ליסט והוירטואוזים האחרים בתקופה. אמנם שופן ניגן בצורה מופלאה וליסט הושפע ממנו רבות, אך ביצירותיו אנו רואים את האריסטוקרט הפולני השקט והמעודן.
הלאומיות הייתה חשובה בתקופה זו, ובאה לידי ביטוי ביצירותיו. שופן נולד בפולין ובגיל 20 עבר לפריז. הוא חי 39 שנה. גם מוצאו היה חצוי בין שתי מדינות אלה. אביו היה מצרפת ואמו מפולין. ביצירותיו יש מוטיבים וצורות ממקור פולני (פולונזים , מזורקות) וגם השפעה צרפתית.
[עריכה] המורשת המוזיקלית של שופן
שופן נכנס להיסטוריית המוזיקה כרפומטור לא רק בסגנון הנגינה (בביצוע) אלא גם בסגנונות ההלחנה הרבים שלו. בעיקרון, ניתן לחלק את סגנונות היצירות שלו לפסנתר לשלוש קבוצות עקריות:
- קבוצה אינסטרומנטלית
- קבוצה ריקודית
- קבוצה ספרותית (בלדה, נוקטורן)
קבוצה אינסטרומנטלית
פרלודים:
שופן היה בין הראשונים שכתבו פרלודים לא כמבוא לפרק "עיקרי", אלא כז'אנר עצמאי שמלא ברגש, אופי וייחוד, אפילו במסגרת 16 תיבות בלבד (לדוגמה, פרלוד מס' 7 בלה מז'ור). שופן, בעקבות באך, כתב את הפרלודים בכל הסולמות, אולם סדר היצירות אצלו לא היה כרומטי (כמו של באך) אלא לפי סדר מעגל הקווינטות.
אטיודים:
באטיודים שלו, הפך שופן את התרגילים הטכניים הפשוטים ליצירות גאוניות הראויות לעלות על במת הקונצרטים. האטיודים של מלחינים באותה התקופה (כמו מושלס והנזלט) מחווירים לעומת העוצמה והרגש של האיטיודים השופניים. בתחילה הביקרות על האטיודים היו שהם קשים מדי או מעקמי אצבעות. למרות זאת הטיודים זכו להיות מייצגי התכניקה הרומנטית לפסנתר, ואבן פינה בספרות הפסנתר כולה.
סקרצי:
שופן היה גם בין הראשונים שכתבו סקרצי לפסנתר, ובין הראשונים שכתבו סקרצי לביצוע כפרק עצמאי, ולא במסגרת של יצירה בצורת סונאטה. שלושת הסקרצים הראשונים דומים לאימפרוביזציה על הפסנתר (בחלקם הראשון) בעוד שהקטע האמצעי נוגד להם ניגוד עצום. הסקרצו הרביעי שונה מהשאר, בעל הלך רוח קל יותר.
אימפרומטי:
שלושת האימפרומטי שיצאו לאור ( והרביעי שיצא לאור לאחר מותו) הם אימפרוביציות כתובות. הראשון מלא המרץ השני דמוי הבלאדה והשלישי הסוחף. אף על פי שאת הרביעי לא הוציא שופן לאור בחייו הוא המפורסם מבין הארבעה ולדעת רבים גם היפה ביותר.
קבוצה ריקודית:
יצירותיו של שופן בתחום הריקוד היו חלק מגל שהתחיל כבר בסוף המאה ה-18, שהפקיע את מקצבי הריקוד הפשוטים מתחום רחבת הריקודים והעביר אותם לתחום המוזיקה ה"רצינית", שנועדה להאזנה ולא לריקוד. קובצי המזורקות, הפולונזים והוואלסים שלו הם דוגמאות לגאונותו של שופן בתחום המיניאטורה המוזיקלית. בעוד הוואלסים שלו הם פריזאיים מאוד בסגנונם, במזורקות ובפולונזים הוא מערב אידיומים עממיים פולניים, אך צובע אותם בסגנונו האישי והאינטימי.
הפולונזים:
כאן מופיע שופן כפטיוט פולני ותו לא: מיצירות הנעורים שלו בתחום ועד לפולונז האחרון. כאן שופן הוא לפעמים מלנכולי ומהורהר ולעיתים סוער ודרמטי. הפולונז המפורסם ביותר הוא ללא ספר ה"הרואי" אופוס 53. הוא דומה מעט בצורתו ובתוכנו לבאלדה ,אך זהו פולונז ללא כל ספק. הוא חגיגי ומעודן. לא פלא שפסנתרנים דגולים (כדוגמאת רובינשטיין) נהגו לנגנו כהדרן.
מזורקות:
אם יש יצירות שהם רק שופן - הן ללא ספק המזורקות. לפעמים אנו חשים בלהט הסוחף של הפולונזים,לפעמים בריקודיות של הואלסים ולעיתים במלנכוליות של הנוקטיורנים. המזורקות הן שופן בהוויתו.
קבוצה ספרותית:
הבלאדה והנוקטורן אצל שופן מרמזים על התייחסות לשתי סוגות ספרותיות. הנוקטורנים של שופן, בין היצירות האהובות ביותר שלו, הושפעו מאוד מהנוקטורנים לפסנתר של המלחין האירי ג'ון פילד, והם קטעי אופי קצרים, שנועדו להשרות תחושה "לילית". הבאלאדות, לעומת זאת, הן יצירות רחבות היקף (רובן בצורת סונאטה, צורה ששופן פנה אליה לעתים רחוקות יחסית), ואמורות לייצג פן אפי ודרמטי יותר של המוזיקה.
הנוקטיורנים:
הנוקטיורנים הם המקום שבו שופן מדבר באמת מדבר מהלב. הנוקטיורנים כל כך יחודיים לו (אף על פי שפילד כתב נוקטיורנים לפניו) והם משקפים את שופן בכל דרך אפשרית: מהנוקטיורן אופוס 9 מספר 2 ,הפילדי ביותר ועד הנוקטיורן אופוס 48 מספר 1 הדרמטי והסוער ביותר.
בלאדות:
בניגוד לאיטיודים ולפרלודים הבלאדות הם יצירות בקנה מידה עצום. רובן בצורת הסונאטה. מלחינים רבים מאותה התקופה (כמו שומאן שלו הוקדשה הבלאדה השנייה) שיבחו את הבלאדות והקנו להם מקום של כבוד בספרות הפסנתר.
[עריכה] רשימת יצירות
רשימה זו כוללת את כל יצירותיו החשובות של שופן, אך חלק מהיצירות החשובות פחות חסרות.
[עריכה] מוזיקה לפסנתר ותזמורת
- 2 קונצ'רטי לפסנתר ותזמורת:
- קונצ'רטו מס' 1 במי מינור לפסנתר ותזמורת אופוס 11
- קונצ'רטו מס' 2 בפה מינור לפסנתר ותזמורות אופוס 21
- ואריאציות בסי במול מז'ור על נושא מתוך "דון ג'ובאני" משל מוצרט לפסנתר ותזמורת אופוס 2
- פנטזיה בלה מז'ור על שירי עם פולניים לפסנתר ותזמורת אופוס 13
- רונדו א-לה קראקוביאק בפה מז'ור לפסנתר ותזמורת אופוס 14
- אנדאנטה ספיאנטו וגראנד פולונז בריליאנט בסול מז'ור/מי במול מז'ור לפסנתר ותזמורת אופוס 22
[עריכה] מוזיקה קאמרית
- פתיחה ופולונז בריליאנט בדו מז'ור לפסנתר וצ'לו אופוס 3
- שלישיה בסול מינור לפסנתר, כינור וצ'לו אופוס 8
- סונטה בסול מינור לפסנתר וצ'לו אופוס 65
[עריכה] מוזיקה ווקאלית
- שירים לקול ופסנתר
[עריכה] מוזיקה לפסנתר סולו
- 3 סונטות לפסנתר סולו:
- סונטה מס' 1 בדו מינור לפסנתר סולו אופוס 4
- סונטה מס' 2 בסי במול מינור לפסנתר סולו אופוס 35
- סונטה מס' 3 בסי מינור לפסנתר סולו אופוס 58
- 4 בלאדות:
- בלאדה מס' 1 בסול מינור לפסנתר סולו אופוס 23
- בלאדה מס' 2 בפה מז'ור לפסנתר סולו אופוס 38
- בלאדה מס' 3 בלה במול מז'ור לפסנתר סולו אופוס 47
- בלאדה מס' 4 בפה מינור לפסנתר סולו אופוס 52
- 4 סקרצי:
- סקרצו מס' 1 בסי מינור לפסנתר סולו אופוס 20
- סקרצו מס' 2 בסי במול מינור לפסנתר סולו אופוס 31
- סקרצו מס' 3 בדו דיאז מינור לפסנתר סולו אופוס 39
- סקרצו מס' 4 במי מז'ור לפסנתר סולו אופוס 54
- 4 אימפרומפטי:
- אימפרומפטי מס' 1 בלה במול מז'ור לפסנתר סולו אופוס 29
- אימפרומפטי מס' 2 בפה דיאז מז'ור לפסנתר סולו אופוס 36
- אימפרומפטי מס' 3 בסול במול מז'ור לפסנתר סולו אופוס 51
- פנטזיה אימפרומפטי (אימפרומפטי מס' 4) בדו דיאז מינור לפסנתר סולו אופוס 66
- 21 נוקטורנים:
- נוקטורנו מס' 1 בסי במול מינור אופוס 9 מס' 1
- נוקטורנו מס' 2 במי במול מז'ור אופוס 9 מס' 2
- נוקטורנו מס' 3 בסי מז'ור אופוס 9 מס' 3
- נוקטורנו מס' 4 בפה מז'ור אופוס 15 מס' 1
- נוקטורנו מס' 5 בפה דיאז מז'ור אופוס 15 מס' 2
- נוקטורנו מס' 6 בסול מינור אופוס 15 מס' 3
- נוקטורנו מס' 7 בדו דיאז מינור אופוס 27 מס' 1
- נוקטורנו מס' 8 ברה במול מז'ור אופוס 27 מס' 2
- נוקטורנו מס' 9 בסי מז'ור אופוס 32 מס' 1
- נוקטורנו מס' 10 בלה במול מז'ור אופוס 32 מס' 2
- נוקטורנו מס' 11 בסול מינור אופוס 37 מס' 1
- נוקטורנו מס' 12 בסול מז'ור אופוס 37 מס' 2
- נוקטורנו מס' 13 בדו מינור אופוס 48 מס' 1
- נוקטורנו מס' 14 בפה דיאז מינור אופוס 48 מס' 2
- נוקטורנו מס' 15 בפה מינור אופוס 55 מס' 1
- נוקטורנו מס' 16 במי במול מז'ור אופוס 55 מס' 2
- נוקטורנו מס' 17 בסי מז'ור אופוס 62 מס' 1
- נוקטורנו מס' 18 במי מז'ור אופוס 62 מס' 2
- נוקטורנו מס' 19 במי מינור אופוס 72 מס' 1
- נוקטורנו מס' 20 בדו דיאז מינור (פורסם לאחר מותו)
- נוקטורנו מס' 21 בדו מינור (1837)
- כ-60 מזורקות:
- 24 פרלודים לפסנתר סולו אופוס 28
- 12 אטיודים לפסנתר סולו אופוס 10:
- אטיוד מס' 1 בדו מז'ור
- אטיוד מס' 2 בלה מינור
- אטיוד מס' 3 במי מז'ור
- אטיוד מס' 4 דו דיאז מינור
- אטיוד מס' 5 בסול במול מז'ור
- אטיוד מס' 6 במי במול מינור
- אטיוד מס' 7 בדו מז'ור
- אטיוד מס' 8 בפה מז'ור
- אטיוד מס' 9 בפה מינור
- אטיוד מס' 10 בלה במול מז'ור
- אטיוד מס' 11 במי במול מז'ור
- אטיוד מס' 12 בדו מינור "איטיוד המהפכה"
- 12 אטיודים לפסנתר סולו אופוס 25:
- אטיוד מס' 1 בלה במול מז'ור
- אטיוד מס' 2 בפה מינור
- אטיוד מס' 3 בפה מז'ור
- אטיוד מס' 4 בלה מינור
- אטיוד מס' 5 במי מינור
- אטיוד מס' 6 בסול דיאז מינור
- אטיוד מס' 7 בסו דיאז מינור
- אטיוד מס' 8 ברה במול מז'ור
- אטיוד מס' 9 בסול במול מז'ור
- אטיוד מס' 10 בסי מינור
- אטיוד מס' 11 בלה מינור
- אטיוד מס' 12 בדו מינור
- שלושה איטיודים ללא מספר אופוס:
- אטיוד מס' 1 בפה מינור
- אטיוד מס' 2 בלה במול מז'ור
- אטיוד מס' 3 ברה במול מז'ור
- 19 ואלסים לפסנתר סולו:
- ואלס מס' 1 במי במול מז'ור אופוס 18
- ואלס מס' 2 בלה במול מז'ור אופוס 34 מס' 1
- ואלס מס' 3 בלה מינור אופוס 34 מס' 2
- ואלס מס' 4 בפה מז'ור אופוס 34 מס' 3
- ואלס מס' 5 בלה במול מז'ור אופוס 42
- ואלס מס' 6 ברה במול מז'ור אופוס 64 מס' 1 "ואלס הדקה"
- ואלס מס' 7 בדו דיאז מינור אופוס 64 מס' 2
- ואלס מס' 8 בלה במול מז'ור אופוס 64 מס' 3
- ואלס מס' 9 בלה במול מז'ור אופוס 69 מס' 1
- ואלס מס' 10 בסי מינור אופוס 69 מס' 2
- ואלס מס' 11 בסול במול מז'ור אופוס 70 מס' 1
- ואלס מס' 12 בפה מינור אופוס 70 מס' 2
- ואלס מס' 13 ברה במול מז'ור אופוס 70 מס' 3
- ואלס מס' 14 במי מינור (פורסם לאחר מותו)
- ואלס מס' 15 במי מז'ור (פורסם לאחר מותו)
- ואלס מס' 16 בלה מינור (פורסם לאחר מותו)
- ואלס מס' 17 בלה במול מז'ור (פורסם לאחר מותו)
- ואלס מס' 18 במי במול מז'ור (פורסם לאחר מותו)
- ואלס מס' 19 במי במול מז'ור (פורסם לאחר מותו)
- ברקרולה בפה דיאז מז'ור לפסנתר סולו אופוס 60
- פולונזים
- בולרו בלה מינור לפסנתר סולו אופוס 19
- "שיר ערש" ברה במול מז'ור לפסנתר סולו אופוס 57
- פנטזיה בפה מינור לפסנתר סולו אופוס 49
- טראנטלה בלה במול מז'ור לפסנתר סולו אופוס 43
- אלגרו די קונצרט בלה מז'ור לפסנתר סולו אופוס 46
- רונדו בדו מינור לפסנתר סולו אופוס 1
- רונדו א-לה מזור בפה מז'ור לפסנתר סולו אופוס 5
- פתיחה ורונדו במי במול מז'ור לפסנתר סולו אופוס 16
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- שופן - חייו ויצירתו, ג'רמי ניקולס. תירגם מאנגלית: עדו אברבאיה. הוצאת מטר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרדריק שופן |
- ג'ון סטנלי, פרדריק שופן 1849-1810, הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- הורדת תווים ליצירות של שופן
- ביצועים של שופן
- ביוגרפיה וביצועים של שופן, אתר אגודת הפסנתרנים
- ביצועים של שופן, אתר musikethos.org
- ביצועים של שופן באתר Classic Cat
