פרהיסטוריה
פרהיסטוריה (יש הכותבים פרה-היסטוריה) מלטינית præ (לפני) ומיוונית Iστορία (היסטוריה), היא התקופה הקדומה ביותר בתולדות האנושות, המסמלת את העידן הקודם לתקופת ההיסטוריה המתועדת בכתב.
תוכן עניינים |
גבולות התקופה [עריכה]
| תקופות היסטוריות | |||
| ראו גם: תקופות פרהיסטוריות | |||
התקופה הפרהיסטורית הכלל עולמית [עריכה]
את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת אדם המייצר כלים באורח קבע. היה זה הומו הביליס לפני 2.6 מיליון שנה שיכולתו הספיקה להעברת מסורת טכנולוגית כלשהי מדור לדור. נהוג להניח כי ליכולת זו התלוו גם כישורים בסיסיים של תקשורת אנושית. עם זאת, ישנם אנתרופולוגים הטוענים כי דלות הידע על התנהגות טיפוסי אדם ראשוניים מאפשרת לקבוע את ראשית הפרהיסטוריה רק מראשית תולדות המין שלנו ההומו ספיאנס, המין הטקסונומי האנושי - לפני כ-150,000 שנה. טענה זו נראית מוגזמת לרוב החוקרים. לתפישת חלקם צריכה ראשית הפרהיסטוריה להקבע עם הופעת ההומו ארקטוס, מין טקסונומי אנושי קדום יותר באבולוציה של האדם, בערך לפני 1.8 מיליון שנה, משום שבמשך התפתחותו השתלט על השימוש באש, ציד חיות גדולות ועוד התנהגויות התובעות מסורת תרבותית.
הפרהיסטוריה מסתיימת, על פי המקובל, עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס. זוהי תחילת העת העתיקה כלומר תחילת ההיסטוריה הכתובה.
תקופות פרהיסטוריות מקומיות [עריכה]
האדם הראשון הגיע אל מקומות שונים על פני כדור הארץ בזמנים שונים (לניו-זילנד, לדוגמה, הגיע האדם רק לפני מאות בודדות של שנים). תרבות המבוססת על כתב ומסמכים כתובים לא הגיעה לכל מקום באותה עת. בתקופת הברונזה במזרח הקרוב שוררת עדיין באנגליה תקופת האבן החדשה. באוסטרליה מסתיימת תקופת האבן רק עם היותה למושבה בריטית. לכן, בהתייחס למקומות ספציפיים, יש משמעות שונה למושג: תקופה פרהיסטורית.
אירועים מרכזיים בפרהיסטוריה [עריכה]
לפחות פעמיים יצאו מאפריקה, ערש המין האנושי, הגירות של טיפוסי אדם שיכולותיהם הפיזיות והמנטאליות משופרות. אוכלוסיות קדומות של טיפוסי הומו ארגסטר היו כנראה אבותיהם של אוכלוסיות הומו ארקטוס הם היו הראשונים כבר לפני כ-1.7 מיליון שנה לאכלס חלקי עולם החורגים מאקולוגיית המוצא של האדם. עדות לכך ממצאי דמיניסי – גאורגיה. שהשאירו כלים בעובידיה בעמק הירדן בדרכם ליישב את רוב "העולם הישן", להשתלט על השימוש באש , על הציד ואולי אף על החיים בשבט. לבסוף יישבו גם את אינדונזיה.
גם אבותיהם של ראשוני מיננו הומו ספיינס הגיעו מאפריקה שמדרום לסהרה על פי ממצאי עצמות 90-120 אלף שנה לפני זמננו. הם הביאו עמם יכולות משופרות, שכליות וטכנולוגיות. על סמך מחקרים גנטיים ניתן לקבוע את "יציאת אפריקה" של ראשוני אבותינו, כבר בין 150 ל-200 אלף שנה לפני זמננו.
מין אדם נוסף, האדם הניאנדרטלי, נפרד ושונה מהמין שלנו התקיים משך כ-200 אלף שנה – עד 32 אלף לפני זמננו באירופה ומערב אסיה. הטכנולוגיה שלהם וכנראה גם תרבותם היו שונים למדי מאלו שלנו. הופעתם והיעלמותם עדיין מעסיקות פרהיסטוריונים וחוקרים מתחומים נוספים.
קפיצה גדולה קדימה אירעה סביב 40-46 אלף שנה לפנינו. שוב היא קשורה עם הגירה מאזורנו דרך אסיה הקטנה ואזור הים השחור לאירופה. ישנם שיפורים בתחומים טכנולוגיים, אמנותיים, וכנראה גם בהתפתחות השפה ההתפתחות אירעה סביב 40 אלף שנה לפנינו ואפשרה לאוכלוסיות הומו ספיינס מודרני לפתח אומניות ואמנות מצטיינים. ולהיות הראשונים לישב את "העולם החדש". היו שסברו שהגורם לקפיצה זו הוא המצאת הדיבור, אך רבים (ובהם דוקינס, פיסקר וחומסקי) משערים שהשפה המדוברת נוצרה זמן רב לפני כן. זו הדעה השלטת כיום[דרוש מקור]. בכל זאת, גם ההסברים החלופיים נוטים לקשור אותה ליצירתה והתפתחותה של השפה, ולא, לדוגמה, לאיזושהי התפתחות ביולוגית. כך העלה דוקינס סברה שלפיה אל הקפיצה הגדולה הובילה המצאה דקדוקית מהפכנית כלשהי (כמו למשל המצאת הכלים הלשונים המאפשרים ניסוח היפותזות או תיאור מציאות חלופית).
המהפכה הנאוליתית ובעקבותיה מהפכת העיור והופעת הכתב, הם האירועים הפרהיסטוריים המכוננים של ההיסטוריה, כולל זו המודרנית. ביסוד הדברים עיצוב אקו-סיסטמה של סביבת ייצור מזון ליד הבית ומעבר הדרגתי מחברה של לקטים-ציידים לחברה חקלאית.
לעומת ההיסטוריון החוקר את העבר על פי תיעוד כתוב, הפרהיסטוריון חוקר את העבר על פי שרידים מוחשיים של פעילות האדם, תוך תשומת לב רבה לאירועי הסובב הטבעי. ביחד עם הערכות אנתרופולוגיות נעשה מאמץ לבנות מודל קיום של חברה שלא הותירה לנו מסמכים כתובים.
האנושות בתקופה הפרהיסטורית [עריכה]
בני האדם המודרניים בתקופה הנאוליתית החלו בכיבוש הארץ על ידי הסתגלות תרבותית. הם פיתחו כלים שבעזרתם יכלו לצוד את הטרף ולהרתיע את הטורפים, וגם שיטות יעילות של ארגון ושיתוף פעולה חברתי. כך עלו לראש פירמידת המזון והפכו לציידים-לקטים מיומנים. כושר ההסתגלות התרבותית אפשר איכלוס אזורים חדשים במזרח אסיה (לפני כ-45,000 שנה), אירופה (לפני כ-40,000 שנה), אוסטרליה (לפני כ-50,000 שנה), ואמריקה (לפני כ-15,000 שנה).
במשך התקופה הזאת חיו בני האדם בקבוצות קטנות של ציידים לקטים. שטח הקיום של קבוצה כזאת נע לפי כמות האוכל של הסביבה ויכול היה לנוע בין קילומטרים ספורים באזורים עשירים כמו הסהר הפורה לעשרות קילומטרים באזורים מדבריים וכדומה. לפי ג'ארד דיאמונד בספרו רובים חיידקים ופלדה הסביבה הפרהיסטורית הייתה המקפצה לשינוי בתקופה החקלאית. לטענתו, בני אדם למדו להכיר את הסביבה, לזהות מה טוב בשבילם וגם לביית צמחים ובעלי חיים. עד אותה תקופה בני אדם חיו כציידים לקטים ולא התרכזו בעיבוד הסביבה אלא בניצול הסביבה.
לפני כ-20,000 שנה החלו קבוצות ציידים-לקטים בדרום מערב אסיה לפתח את החקלאות, ולפני כ-13,000 שנה היא התפשטה גם לאירופה ולשאר רחבי העולם. לפני כ-10,000 שנה החלו לפתח לראשונה כלים מנחושת. בערך בשנת 3,000 לפנה"ס, גילו בני האדם דרך להפיק ארד (ברונזה - סגסוגת של נחושת ובדיל). המתכת החדשה נתנה את שמה לתקופה היסטורית שלמה - תקופת הברונזה. תקופת הברונזה הסתיימה בערך בשנת 1300 - 1200 לפנה"ס בדרום מערב אסיה, כאשר בני האדם למדו כיצד להכין כלי ברזל. באזורים אחרים בעולם, תקופה זו נמשכה מאוחר יותר. בסיועם של כלי הברזל הצליחו בני האדם לפתח את החקלאות לרמה גבוהה יותר, באופן שאפשר הקמת ערים.
מיני האדם [עריכה]
עד לפני כ-30,000 שנה, יחד עם ההומו-ספיאנס חי מין אדם נוסף: האדם הניאנדרתלי. במקומות מסוימים בעולם, הם חיו זה לצד זה. מערכת היחסים שהייתה ביניהם לא ברורה, ויש המשערים שמאבק בין שתי האוכלוסיות הוביל בסופו של דבר להיכחדותם של הניאנדרתלים (אם כי גם תאוריה זו שנויה במחלוקת).
המהפכה הנאוליתית [עריכה]
המהפכה הנאוליתית או המהפכה החקלאית, התרחשה בדרום מערב אסיה בין 8,000 ל־7,000 לפנה"ס, והייתה הראשונה בסדרה של מהפכות חקלאיות בהיסטוריה האנושית, אשר ציינו את המעבר מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות בתקופת האבן החדשה.
חקלאות העניקה לבני האדם שליטה מוגברת על אספקת המזון שלהם, אך דרשה ישיבת קבע ועודדה התפתחות של קבוצות אנושיות רחבות יותר. הגורם העיקרי למהפכה זאת, לדעת צ'ילד, הוא האקלים החם והיבש אשר נוצר בסוף עידן הקרח האחרון. האקלים הביא ליעילות מוגברת בעיבוד תבואה, אך גם כפה את קיום היישוב לצד מקורות מים.
בזכות המעבר לחברה נייחת, בני האדם הפרהיסטוריים יכלו לאגור מזון עבור תקופות קשות ולסחור בעודפים לא נחוצים. לאור הבטחת המזון ופיתוח הסחר יכלו האוכלוסיות לצמוח, להתגוון ולהתחלק ליצרני מזון ובעלי מלאכה. מורכבות חברתית זאת דרשה צורה כלשהי של ארגון, דוגמת דת, כדי לתפקד ביעילות. כמו כן, החיים באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות.
ראו גם [עריכה]
|
עיינו גם בפורטל  פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי הוויקיפדיה. |
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| לוח אירועים בהיסטוריה | ||
|---|---|---|
|
