פרה מאורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרה מאורו
Fra Mauro
1385? –‏ 1460?
מפת פרה מאורו (הפוכה, הדרום נמצא בדרך כלל למעלה). המפה מציגה את אסיה, אפריקה ואירופה
תרומות עיקריות
ב-1457 שרטט מפה מדויקת להפליא של העולם הישן

פרה מאורו (Fra Mauro) היה נזיר וקרטוגרף ונציאני בן המאה ה-15, איש המסדר הקמלדולסי, שהכין וייצר את מפותיו במנזר סן מיקל באי מוראנו בלגונה של ונציה. ב-1457 הוא שרטט מפה מדויקת להפליא של העולם הישן והוסיף לה הערות רבות, המשקפות את הידע הגאוגרפי של זמנו. המפה ידועה כיום בשם "מפת פרה מאורו". מהדורה מוערת שלה הוצאה לאור ב-2006 על ידי פיירו פלקטה (Piero Falcheta).

מפת 1459[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרה מאורו הכין את המפה באישורו של אפונסו החמישי, מלך פורטוגל. אנדראה ביאנקו, ספן וקרטוגרף שיצר ב-1436 אטלס ובו מפה הקרויה על-שמו "מפת ביאנקו", השתתף עם פרה מאורו בהכנת המפה, כפי שמעידים רישומי התשלומים שקיבל בין השנים 1448 ו-1459. המפה הושלמה ב-24 באפריל 1459 ונשלחה לפורטוגל אך לא שרדה עד ימינו. אל המפה צורף מכתב משליט ונציה אל הנסיך אנריקה הנווט, דודו של אפונסו החמישי. המכתב מחזק את ידי אנריקה ומפציר בו להמשיך לממן מסעות מחקר. פרה מאורו נפטר שנה אחר כך, ב-1460, בעודו מכין העתק מן המפה עבור הסניוריה של ונציה, והמלאכה הושלמה על ידי אנדראה ביאנקו. מדליה הונפקה לכבודו של פרה מאורו עוד בימיו ובה הוא מכונה "Geographus incomparabilis" ("גאוגרף שאין שני לו").

המזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת פרה מאורו הושפעה מן הגאוגרפיה הסינית, כפי שעולה מדבריו של ניקולו דה קונטי, ונציאני גם הוא. השפעות אלה כוללות כפי הנראה גם טעויות, כמו הנהר העצום הזורם ממרכז אפריקה אל הים האדום.‏‏[1]

מפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע כי שרדו לימינו שני העתקים בלבד ממפותיו האחרות של פרה מאורו. אחת היא מפה פורטולנית המצויה בספריית הוותיקן (Codice Borgiano V), שהוצאה לאור ב-1944 על ידי רוברטו אלמאיה (Roberto Almagià).‏‏[2] השנייה זוהתה על ידי אנטוניו ראטי כהעתק מ-1541 של מפה אבודה של פרה מאורו שהכין ג'ורג'ו קלפודה מקנדיה; מפה זו נמכרה ב-1984 במכירה פומבית במילנו לאספן פרטי, וכפי הנראה נמצאת כיום בצרפת.‏‏[3]‏‏[4]

הוקרה לפועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתש פרה מאורו ותצורת פרה מאורו בירח נקראים על שמו, שאסטרונאוטים מן החללית אפולו 14 ביקרו בהם. צוות אפולו 13 ניסה גם הוא להגיע אליהם, אך נאלץ לשוב על עקבותיו בשל תקלה טכנית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paul K. Manansala Nicolo de Conti, in Quests of the Dragon and Bird Clan website, accessed 2008-03-17
  2. ^ ‏ Roberto Almagià, Monumenta cartographica vaticana, (Rome 1944) I:32-40; Heinrich Winter, "The Fra Mauro Portolan Chart in the Vatican" Imago Mundi 16 (1962), pp. 17-28.‏
  3. ^ ‏ Galleria Salomon Agustoni Agrati, 24 October 1984, 40,000,000 lire .‏
  4. ^ ‏ Antonio Ratti, " A Lost Map of Fra Mauro Found in a Sixteenth Century Copy" Imago Mundi 40 (1988), pp. 77-85..‏