מולקולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוֹלקוּלה (באנגלית: Molecule; בעברית מיושנת: פּרוּדה) היא מונח בכימיה המתאר מספר אטומים המחוברים ביניהם בקשר כימי. המולקולה היא החלק הקטן ביותר של תרכובת מולקולרית השומר על תכונותיו. מולקולה עשויה להיות מורכבת ממספר אטומים זהים כמו מולקולת חמצן, O₂, מעשרות אטומים שונים כמו מולקולת סוכר, או ממיליוני אטומים כמו מולקולת DNA.

המולקולה ניתנת לתיאור על ידי נוסחה אמפירית המתארת את היחס בין האטומים המרכיבים אותה. כך למשל, הנוסחה האמפירית של מים היא כאמור H₂O. אולם, שיטה זו אינה מסוגלת לתאר מולקולות מורכבות יותר באופן ייחודי. זאת מכיוון שאותה נוסחה אמפירית עשויה לתאר חומרים שונים לחלוטין. למשל, אתנול שנוסחתו הכימית היא CH₃CH₂OH, ואתר דו-מתילי CH₃OCH₃ מתוארים שניהם על ידי הנוסחה האמפירית C₂H₆O.

התחום שעוסק בהבנת המבנה המרחבי של מולקולות קרוי סטריאוכימיה, ומולקולות שלא ניתן ליצור חפיפה בינן ובין תמונת המראה שלהן, על ידי פעולת סיבוב במרחב, קרויות מולקולות כיראליות.

[עריכה] מולקולה חד-אטומית

מולקולה חד-אטומית היא מולקולה בה נמצא אטום יחיד, בדרך כלל גז אציל. הסיבה לכך שגזים אצילים אינם יוצרים קשר כימי עם אטומים נוספים היא שקליפת הערכיות שלהם מלאה ולכן הם אינם פעילים כימית.

[עריכה] ראו גם

• מיון החלקיקים