פרוטה (מטבע עתיק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרוטה מתקופת חז"ל של המלך אגריפס הראשון

הפרוטה היא המטבע המזערי בזמן המשנה. היא הייתה עשויה נחושת, אך ערכה ההלכתי נקבע על פי משקל של חצי גרגר שעורה העשוי מכסף מזוקק, ובימינו מחושב לפי מחיר של 1/40 גרם.

מבחינה הלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלכה, הערך הממוני המינימלי מבחינה משפטית הינו שווה ערך לפרוטה. ערך הנמוך מכך לא קיים מבחינה הלכתית (אם כי ניתן לצרף מספר חפצים כאלה על מנת לקבל ערך של שווה פרוטה). יש לכך מספר השלכות:

  • לא ניתן לקדש אישה בפחות משווה פרוטה.
  • לא ניתן לפדות מעשר שני בפחות משווה פרוטה.
  • ישנה מחילה על סכום פחות משווה פרוטה בענייני ממונות (גזל, אבידה וכדומה).
  • דין מעילה בהקדש אינו נוהג אלא אם כן המעילה הייתה בערך של פרוטה לפחות.

חישוב שווי פרוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטה מחושבת בהתאם למחיר הכסף בעולם. שווי הפרוטה מחושב לפי מחיר של 1/40 גרם (0.025 גרם) כסף. חלוקת 0.025 (גרם) במשקלה של אונקית כסף (בגרמים) והכפלה במחיר האונקיה (באגורות) תתן את שווי הפרוטה באגורות.

ביטויים ופתגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]