פרוטוקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פְּרוֹטוֹקוֹל (נקרא בעברית גם פרטיכל) הוא המסמך הנכתב במהלך דיון שבו משתתפים אחדים, ומסכם את שנאמר באותו דיון, ובכך מהווה בסיס להמשך ההתייחסות לדיון.

מרכיבי הפרוטוקול:

  • מועד קיום הדיון (תאריך, ולעתים גם שעה).
  • כותרת הדיון, למשל "ישיבה של ועדת הכספים לדיון בהורדת מסים".
  • רשימת המשתתפים בדיון. לעתים נעשית הבחנה בין משתתפים קבועים ובין אורחים שהוזמנו לדיון מסוים.
  • זיהוי רושם הפרוטוקול. רושם הפרוטוקול הוא לעתים אדם שמקצועו בכך, ואף שהוא נוכח בדיון, הוא אינו משתתף בו. פעמים אחרות רושם הפרוטוקול הוא אחד ממשתתפי הדיון, הרושם את הפרוטוקול בנוסף להשתתפותו.
  • תוכן הדיון. זהו לבו של הפרוטוקול והוא מציג את שנאמר בדיון. לתוכן זה שתי וריאציות עיקריות:
    • רישום של דברי המשתתפים בדיון, בדיוק כפי שנאמרו (כולל התבדחויות, קריאות ביניים ונאצות). צורת רישום זו מאפיינת פרוטוקולים של מליאת הכנסת (המתפרסמים ב"דברי הכנסת") ושל ועדותיה. פרוטוקול מסוג זה נקרא פרוטוקול סטנוגרמי. בפרוטוקול מסוג זה עולה לעתים הדרישה למחוק מהפרוטוקול, כלומר להתייחס לדברים שנאמרו כאילו לא נאמרו, משום שיש בהם פגיעה קשה בחלק מהשומעים.‏[1]
    • רישום תמציתי של עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, ובפרט ההחלטות שהתקבלו בו.

הפרוטוקול מופץ בראש ובראשונה למשתתפי הדיון. לעתים מופצת תחילה טיוטה שלו, לשם קבלת הערות של משתתפי הדיון, ורק לאחר אישורם מופצת גרסה סופית. לעתים מובא הפרוטוקול (בחלקו או במלואו) גם לידיעת מי שלא השתתפו בדיון, אך הדיון נוגע לו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטוקול או פרטי-כל באתר האקדמיה ללשון העברית, נובמבר 2013

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]