פרוטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרוטיןצרפתית: Pérotin, נזכר לראשונה בסביבות 1200, נודע גם בשם פרוטין הגדול) היה מלחין אירופאי, כנראה צרפתי, שחי סמוך לסוף המאה ה-12 וראשית המאה ה-13. הוא היה החבר המפורסם ביותר באסכולת נוטרדאם לפוליפוניה הוא היה בין המלחינים הספורים מתקופתו, ששמם נשמר ואפשר לקשר אותו בוודאות ליצירות אינדיבידואליות, הודות לעדותו של סטודנט אלמוני בקתדרלת נוטרדאם הידוע כ"אנונימוס IV, שכתב על פרוטין ועל קודמו לאונין. אנונימוס IV כינה אותו "פרוטין מגיסטר", כלומר, פרוטין המורה או המומחה. השם פרוטין כשלעצמו לקוח מ"פרוטינוס", צורת ההקטנה של פטרוס, הגרסה הלטינית של השם הצרפתי פייר.

צורות וסגנון במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף מתוך "הללויה להולדת המושיע" של פרוטין

פרוטין חיבר אורגנום, הצורה הקדומה ביותר של מוזיקה פוליפונית. צורות קודמות של מוזיקה אירופאית, כגון מזמור גרגוריאני וסוגים אחרים של מזמורי תפילה נוצריים, היו מונופוניים. הוא היה חלוץ בסגנונות האורגנום בשלושה ובארבעה קןלות; למעשה, ה-Sederunt principes וה-Viderunt omnes שלו הם בין ה"אורגנה קוודרופלה" - אורגנום בארבעה קולות - היחידים הידועים כיום.

כמאפיין בולט בסגנון החיבור שלו נהג לקחת מלודיה פשוטה ומוכרת ולמתוח את משכי הזמן שלה, כך שכל הברה בודדת התמשכה על פני מאות שניות, ואז להשתמש בכל צליל של המלודיה (הטנור, המושג הלטיני ל"תומך", או קנטוס פירמוס) כבסיס לקווים המשתלבים זה בזה במורכבות רתמית שמעליו. התוצאה הייתה, שקול אחד או יותר שרו קווים חופשיים, נעים במהירות ("דיסקנט") מעל הקנטוס התחתון, שנמתח והורחב עד להיותו זמרור מונוטוני בתנועה איטית.‏[1]

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירות המיוחסות לפרוטין כוללות את ה-Viderunt omnes ו- Sederunt principes בארבעה קולות; Alleluia, Posui adiutorium, Alleluia, Nativitas ועוד תשע יצירות, שייחסו לו חוקרים בני ימינו על סמך סגנונן, כולן בשלושה קולות ובסגנון האורגנום; ה-Dum sigillum summi Patris בשני קולות וה-Beata viscera המונופוני, בסגנון הקונדוקטוס. (הקונדוקטוס מתאים שיר מחורז בלטינית הקרויע סקוונצה למלודיה חוזרת ונשנית, באופן המזכיר במידה רבה מזמור תפילה בן ימינו.)

יצירותיו של פרוטין שמורות ב"מגנוס ליבר", "הספר הגדול" של מוזיקת כנסייה פוליפונית קדומה, שהיה באוסף קתדרלת נוטרדאם בפריז. "הספר הגדול" מכיל גם את יצירותיו של בן תקופתו, שקדם לו במעט, לאונין. עם זאת, מאמצי החוקרים למקם את פרוטין בנוטרדאם לא הניבו תוצאות חד-משמעיות, כיון שכל הראיות הנן נסיבתיות ומעט מאוד ידוע על חייו. את תאריכי פעילותו אפשר לקבוע בקירוב על פי אי אילו צווים שהוציא בשלהי המאה ה-12 הבישוף של פריז, אידה דה סולי, המזכירים את "אורגנום טריפלום" ו"אורגנום קוודרופלום"ושיתוף הפעולה הנודע שלו עם המשורר פיליפ, יועץ הבישוף, שאת המוזיקה ל-Beata viscera שלו לא יכול היה לכתוב לפני 1220. צווי הבישוף ספציפיים בפירוש ומהם עולה, כי האורגנום בארבעה קולות של פרוטין, Viderunt omnes, נכתב לחג המולד של 1198, והאורגנום השני שלו בארבעה קולות, Sederunt Principes חובר ליום סטפן הקדוש (26 בדצמבר) 1199, לחגוג חנוכת אגף של קתדרלת נוטרדאם. המוזיקה שלו, יחד עם זו של לאונין ושל בני תקופתם האלמונים, קובצה יחדיו תחת התואר אסכולת נוטרדאם.‏[2]

ביקורת בני התקופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוליפוניה אפשרה למוזיקאים מעללי מוזיקה, שהיו יפים בעיני רבים ודוחים, בעיני אחרים. ג'ון מסולסברי (1120 - 1180) לימד באוניברסיטת פריז בשנותיהם של לאונין ופרוטין. הוא האזין לקונצרטים רבים בבית הספר למקהלה של נוטרדאם. ב-De nugis curialiam הוא מביא תיאורים מיד ראשונה של ההתפתחויות שחלו במוזיקה בשיא ימי הביניים. וכך כתב הפילוסוף והבישוף של שארטר:

Cquote2.svg

"כשאתה שומע את ההרמוניות החרישיות של הזמרים השונים, מהם בקולות גבוהים ואחרים בנמוכים, מהם מקדימים, מהם מצטרפים במאסף, אחרים בהפסקות ונעימות ביניים, נדמה לך שאתה מאזין לקונצרט של סירנות [נימפות ים הידועות בקולותיהן הערבים] ולא בני אדם ואתה תוהה לעוצמות הקולות... אף מנעימת הזמירות בציפורים לא תוכל להשתוות אליהם. כה זריזה התאוצה מעלה מטה בסולם; כה מופלאים קיצור או כפל הצלילים, החזרה על פסקאות או הדגשת ביטויים: הקולות הגבוהים והנוקבים מעורבים במידה כזאת עם טנור ובס, שהאוזניים מאבדות את כוחן לשפוט. בהפרזה כוחה של מוזיקה זו יפה יותר לעורר תאווה מיראת קודש; אבל אם אין חורגים מגבולות האיפוק והמתינות, היא מניסה דאגה מן הנפש ומבריחה את חרדות החיים, מעניקה שמחה, שלוות נפש וחדוות האמונה באלוהים ומעלה את הנשמה לשכון בחברת מלאכים..."הייברן 18

Cquote3.svg

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של פרוטין השפיעה על מלחינים מינימליסטיים כמו סטיב רייך, בעיקר ביצירתו של רייך "משל". .[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Article "Pérotin", in The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1561591742
  • Richard H. Hoppin (1978). Medieval Music. New York, W. W. Norton & Co. ISBN 0393090906
  • Author: "Pérotin", Grove Music Online ed. L. Macy (Accessed February 6, 2005), (subscription access)
  • Paul Hillier, program notes to Perotin, CD ECM New 837-751-2.
  • Hayburn, Robert F. Papal Legislation on Sacred Music 95 AD to 1977 AD Collegeville: The Liturgical Press, 1979.
  • ערך "פרוטין" ב"מילון גרוב החדש למוזיקה ומוזיקאים" בעריכת סטנלי סיידי, כרך 20, לונדון, הוצאת מקמילן 1980.
  • ריצ'רד ה. הופין (1978), "מוזיקה בימי הביניים", ניו יורק, ו. ו. נואטון ושות'.
  • "פרוטין", מילון גרוב המקוון בעריכת ל. מייסי
  • פול הילייר, דברים מתוך התוכניה ל"פרוטין", תקליטור ECM
  • הייברן, רוברט, תקנות האפיפיור על מוזיקת קודש משנת 95 לספירה עד 1977 קולג'וויל: ההוצאה הליטורגית, 1979

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון סטנלי, "מוסיקה קלאסית", עמ' 51
  2. ^ סטנלי, שם
  3. ^ WNYC - New Sounds: Program #2294 (June 08, 2004)