פרופילן גליקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופילן גליקול
Propylene glycol stereoisomers v.1.png
מולקולת פרופילן גליקול ושני האננטיומרים R (אמצע) וS (ימין)
PropyleneGlycol-stickAndBall.png
פרטים
שם סיסטמטי propane-1,2-diol
שמות נוספים α-propylene glycol, 1,2-propanediol, 1,2-Dihydroxypropane, methyl ethyl glycol (MEG), methylethylene glycol, PG, Sirlene, Dowfrost
נוסחה כימית C3H8O2
מסה מולקולרית g/mol‏ 76.09
מראה נוזל שקוף
מספר CAS 57-55-6
צפיפות g/cm3‏ 1.036
מצב צבירה בטמפרטורת החדר נוזל
מסיסות מסיס לחלוטין במים, באתנול, אצטון וכלורופורם
טמפרטורת היתוך -59 °C
טמפרטורת רתיחה 188.2 °C

פרופילן גליקול (Propylene glycol) או 1,2 פרופאן דיאול (1,2-propanediol) הוא תרכובת אורגנית שנוסחתה המולקולרית C3H8O2 או HO-CH2-CHOH-CH3. זהו נוזל צמיג שקוף. כמעט חסר ריח, בעל טעם מתוק חלש, סופח מים (היגרוסקופי) ומסיס לחלוטין במים, אצטון וכלורופורם. פרופילן גליקול הוא דיאול כלומר מכיל שתי קבוצות כוהל. לחומר מגוון רחב של שימושים, בהם כמונע קפיאה, כממס וכתוסף מזון.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופילן גליקול לשימוש חי מופק מהידרוליזה של פרופילן אוקסיד (CH3CHCH2O) בטמפרטורה גבוהה. ניתן להפיקו גם מגליצרול.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כממס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החומר משמש כממס לתרופות שונות הן לבליעה והן להזרקה או לשימוש חיצוני. כך למשל מכינים דיאזפאם (ואליום) שאינו מסיס במים להזרקה.
  • המסת צבעי מזון ותוספי טעם.
  • המסת חומרים לפיתוח סרטי צילום

כחומר הלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל יכולתו לספוח מים מהאוויר משמש החומר לשמירת לחות של מוצרים שונים

  • כתוסף מזון מלחלח, מסומן כE1520.
  • למטרה דומה (שמירת לחות) מוסיפים פרופילן גליקול לתרופות, מוצרי קוסמטיקה, משחות שיניים, שמפו ומוצרי טיפוח אחרים.
  • שמירת לחות של טבק למקטרת

כמונע קפיאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומר דומה לאתילן גליקול אך אינו רעיל ולכן משתמשים בו כנוזל קירור כאשר הנוזל אמור בסופו של דבר להגיע לביוב, לקרקע או למים.

טמפרטורות קפאון ורתיחה של תערובות פרופילן גליקול ומים
אחוז משקלי פרופילן גליקול(%) טמפרטורת התכה C°
0 0
10 3-
20 7-
30 12-
36 18-
40 20-
43 23-
48 29-
52 34-
55 40-
60 51-

שימושים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומר הופך בגוף לחומצה פירובית שהוא תוצר טבעי של פירוק גלוקוז, חומצה אצטית וחומצת חלב: כולם חומרים המצויים ממילא כחלק משרשרת תגובות מטבלויות בתאים כך שהרעילות נמוכה מאוד. נדרש ריכוז של גרם חומר בליטר דם כדי לקבל הרעלה: ריכוז שכמעט בלתי אפשרי להגיע אליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]