פרו במשחקים האולימפיים
| פרו במשחקים האולימפיים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
|
נבחרת הכדורגל של פרו באולימפיאדת ברלין |
|||||
| קוד הוועד האולימפי הלאומי | PER | ||||
| שם הוועד האולימפי הלאומי | הוועד האולימפי הפרואני | ||||
| מדליות קיץ דירוג: 80 |
|
||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | |||||
|
1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 |
|||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | |||||
|
1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 |
|||||
פרו משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת ברלין (1936). היא נעדרה מאז מהמשחקים רק פעם אחת, מאולימפיאדת הלסינקי (1952). לאורך השנים צברו הספורטאים הפרואנים 4 מדליות אולימפיות, בהן מדליית זהב אחת.
היסטוריה [עריכה]
השתתפותה הראשונה של פרו במשחקים, באולימפיאדת ברלין, לוותה במפח נפש עבור הפרואנים. נבחרת הכדורגל התמודדה מול נבחרת אוסטריה בשלב רבע הגמר. לאחר שהאוסטרים הובילו 0-2, הצליחו הפרואנים להשוות ברבע השעה האחרונה של המשחק, ובסופו של דבר ניצחו לאחר הארכה 2-4 (שלושה שערים נוספים שהבקיעו נפסלו בידי השופט). לאחר המשחק, ערערו האוסטרים על תוצאת המשחק, בטענה שאוהדים פרואנים ירדו למגרש ותקפו שחקן אוסטרי. פיפ"א ערכה דיון בעניין, אך הוא התקיים בנוכחות האוסטרים בלבד. לא ידוע בוודאות מהן הסיבות לכך שהפרואנים לא נכחו בדיון, אך יש שתי סברות עיקריות[1]: האחת היא שנציגי המשלחת הפרואנית התעכבו בשל מצעד צבאי ולא הצליחו להגיע בזמן, והשנייה היא שהנאצים לא יכלו לשאת הפסד של נבחרת ארית לנבחרת שכללה אינדיאנים ומסטיסוס, ודאגו לכך שתתקבל החלטה לרוחם. כך או אחרת, החליטה פיפ"א לקבל את עמדת האוסטרים, והורתה על משחק חוזר ללא קהל. ההחלטה נתפסה כזלזול של אירופה בכלל וגרמניה בפרט במדינות דרום אמריקה. המשלחת הפרואנית כולה פרשה במחאה מהמשחקים, ולאות הזדהות נהגה כך גם המשלחת הקולומביאנית. נשיא הוועד האולימפי הפרואני אמר כי אין לו עוד אמון בספורט האירופי, ונשיא פרו, אוסקר בנאווידס נשא דברים בפני קהל בלימה, בהם כינה את ההחלטה "החלטת ברלין הערמומית", וציין כי אורוגוואי, ארגנטינה, מקסיקו וצ'ילה הביעו את הזדהותן עם מחאתה של פרו. המון משולהב יידה אבנים בקונסוליה הגרמנית, ובמשך זמן מה סירבו פועלי הנמל בלימה לפרוק מטען מספינות גרמניות.
באולימפיאדת לונדון (1948) רוו הפרואנים יותר נחת, לאחר שהקלע אדווין ואסקס זכה במדליית הזהב בירי באקדח מ-50 מ'. זכייתו זו היא הזכייה היחידה עד כה של ספורטאי פרואני במדליית זהב אולימפית.
פרו נעדרה מאולימפיאדת הלסינקי, ובמשחקים שנערכו לאחר מכן לא הגיעה להישגים משמעותיים. נבחרת הנשים בכדורעף הייתה קרובה למדליה אולימפית באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968), אך הפסידה לנבחרת פולין במשחק המכריע וסיימה במקום הרביעי.
המדליה האולימפית השנייה של פרו הגיעה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), לאחר שהקלע פרנסיסקו בוסה זכה במדליית כסף. ארבע שנים מאוחר יותר, באולימפיאדת סיאול (1988), זכתה נבחרת הנשים בכדורעף במדליית כסף, לאחר שבחצי הגמר גברה על נבחרת יפן, ובמשחק הגמר הפסידה לנבחרת ברית המועצות. במדליית כסף שלישית זכה הקלע חואן גיאה באולימפיאדת ברצלונה (1992).
המדליה בה זכה גיאה היא האחרונה עד כה בה זכה ספורטאי פרואני. במשחקים הבאים הישגיהם של מרבית הפרואנים היו זניחים, והקרוב ביותר לזכות במדליה היה לוחם הטאקוונדו פטר לופס סנטוס, שהעפיל לשלב חצי הגמר באולימפיאדת בייג'ינג (2008) והפסיד בקרב על מדליית הארד ליריב טורקי.
ב-2010 השתתפה פרו לראשונה באולימפיאדת חורף, אולימפיאדת ונקובר. היא יוצגה בידי שני גולשי סקי אלפיני וגולש סקי למרחקים אחד.
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ María José Fermi, "Las épocas doradas del fútbol Peruano y las Olimpiadas de 1936", באתר האוניברסיטה הפרואנית למדע שימושי (בספרדית)
| מדינות אמריקה במשחקים האולימפיים | |||
|---|---|---|---|
|