פרחים לאלג'רנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'ארלי
מחבר דניאל קיז
שם בשפת המקור Flowers for Algernon
שפת המקור אנגלית
הוצאה בשפת המקור הרקורט
הוצאה בעברית מסדה
שנת הוצאה סיפור קצר: 1959
רומן: 1966
סוגה מדע בדיוני
מספר עמודים 274 (רומן)
מסת"ב 0-15-131510-8
OCLC 232370

פרחים לאלג'רנוןאנגלית: Flowers for Algernon, ידוע גם בשמות "פרחים לעכבר לבן" ו"צ'ארלי") הוא סיפור קצר מז'אנר המדע הבדיוני שנכתב על ידי דניאל קיז ב-1958 ופורסם לראשונה באפריל 1959 במגזין "The Magazine of Fantasy & Science Fiction". הסיפור זכה בפרס הוגו לסיפור הקצר ביותר ב-1960.‏[1] דניאל קיז הרחיב את הסיפור, שפורסם כרומן ב-1966, וזכה בפרס נבולה לרומן הטוב ביותר לאותה שנה (יחד עם בבל-17).

הסיפור כתוב כיומנו של צ'ארלי גורדון, אדם מוגבל שיכלית, שהופך לאדם הראשון שעובר ניתוח להעלאת רמות האינטלגנציה שלו. הניתוח נוסה בהצלחה לפני כן על עכבר מעבדה בשם אלג'רנון, שמשמש את החוקרים כמדגים לאירועים שעומד לעבור צ'ארלי. הסיפור נוגע בבעיות אתיות ומוסריות כמו למשל הטיפול והיחס לאנשים מוגבלים שכלית.

הספר עובד ב-1968 לסרט קולנוע בשם "צ'ארלי", בכיכובו של קליף רוברטסון שזכה בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור הקצר והרומן חולקים אלמנטים זהים רבים בעלילה, אך הרומן מרחיב בהתפתחות הרגשית והנפשית של צ'ארלי, יחד עם ההתפתחות האינטלגנטית שלו, זכרונות מילדותו, ויחסיו עם משפחתו ומיס קיניאן, מורתו (Miss. Kinnian).

הסיפור הקצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מסופר בצורת יומן הנכתב על ידי גיבור הסיפור, צ'ארלי גורדון, אדם עם מנת מנת משכל של 68 העובד כמנקה במאפיה. הוא נבחר לעבור ניתוח נסיוני שיעלה את רמת האינטלגנציה שלו, ניתוח שנוסה בהצלחה על עכבר מעבדה בשם אלג'רנון (Algernon). הניתוח עובר בהצלחה גם על צ'ארלי והוא מתחיל להחכים מיום ליום.

צ'ארלי מתאהב במורתו לשעבר בבית הספר לאנשים מוגבלים שכלית, אליס קיניאן (שנקראת גם מיס (גברת) קיניאן), אך עם חוכמתו הגוברת מיום ליום הוא עוקף אותה אינטלקטואלית והם אינם מצליחים למצוא שפה משותפת. חוכמתו הפורחת מפחידה את עמיתיו לעבודה במאפיה שמבקשים לפטרו. כאשר מגלה זאת צ'ארלי הוא מתפטר מעצמו. בעוד חוכמתו של צ'ארלי מגיעה לשיאה, אלג'רנון מתחיל לאבד לפתע מהאינטלגנציה שלו ומת זמן קצר לאחר מכן. כך מגלה צ'ארלי כי חוכמתו המלאכותית היא זמנית בלבד. ללא יכולת למנוע את השינוי, צ'ארלי חוזר בסופו של דבר למצב הנפשי בו היה לפני הניתוח. הוא מנסה לחזור לעבודתו ולחייו הקודמים אך הוא אינו מצליח לחיות עם כך שכולם סביבו מרחמים עליו ומחליט להמשיך הלאה. משאלתו האחרונה של צ'ארלי לפני שהוא עוזב היא שלא ישכחו להניח פרחים על קברו של אלג'רנון.

הרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור פותח בציטטה מספרו של אפלטון "המדינה", המרפה את ידיהם של אנשים הצוחקים על אנשים מבולבלים וחסרי חזון.

צ'ארלי גורדון הוא אדם בן 32, מוגבל שכלית, ובעל מנת משכל של 68, העובד כמנקה במאפיה. את העבודה מצא עבורו דודו, כדי שלא יאולץ להישלח למוסד מיוחד. מתוך רצון לשפר את השכלתו, הולך צ'ארלי לשעורי קריאה וכתיבה ב"מרכז ביקמן למבוגרים מפגרים". מורתו היא אליס קיניאן, אישה צעירה ומושכת. שני חוקרים ממרכז ביקמן, המחפשים מועמד לניתוח להגדלת האינטליגנציה, לאחר שהניתוח עבר בהצלחה על עכבר מעבדה בשם אלג'רנון, בוחרים בצ'ארלי כמועמד, לאחר שקיבלו המלצות מאליס קיניאן ולאחר שהבחינו במוטיבציה שלו להחכים.

הניתוח עובר בהצלחה, ותוך שלושה חודשים עולה מנת המשכל של צ'ארלי ל-185. אך תוך עליית הבנתו את העולם, מערכות היחסים שלו עם חבריו והאנשים הקרובים אליו מתדרדרים. שותפיו לעבודה במאפיה, שנהגו לצחוק עליו ולבזותו, מפחדים ומתרעמים על האינטליגנציה המפותחת שלו, ומשכנעים את מעסיקם לפטרו. לילה אחד במהלך מסיבת קוקטייל, צ'ארלי, שהשתכר, מתעמת עם חונכיו החוקרים על יחסם המתנשא כלפיו. צ'ארלי מתחיל גם ביחסים רומנטיים כלפי אליס, יחסים שנתקלים בקשיים. מכיוון שאינו יכול להתייחד עם אליס, בה הוא מאוהב, צ'ארלי מתחיל במערכת יחסים המבוססת על מין בלבד עם פיי לילמן, אומנית מופקרת הגרה בדירה השכנה.

כשהוא אינו שותה בלילות, עובד צ'ארלי במשך שבועות וממשיך ומפתח בעצמו את מחקרם של החוקרים שניתחו אותו, ועוקב אחר התפתחותו של אלג'רנון, הגר עמו בדירה. עבודתו של צ'ארלי מגלה פגם בתאוריה של הגברת האינטליגנציה, פגם שעתיד לגרום לירידת מנת המשכל שלו, ומצבו הנפשי והמנטלי, חזרה למצבם המקורי. מסקנותיו מוכחות כנכונות כאשר אלג'רנון מדרדר עד שהוא מתנהג כעכבר רגיל, ולבסוף מת.

צ'ארלי מנסה לתקן את מערכות היחסים שלו עם הוריו, שאותם לא ראה שנים רבות, אך ללא הצלחה. הוא מתחיל להיזכר בזכרונות מילדותו והתבגרותו, ביניהן הזכרונות על אימו, שניסתה להכניסו למוסד מיוחד על אף התנגדותו של אביו. צ'ארלי חוזר, לאחר שנים רבות, לבית משפחתו בברוקלין, ומגלה כי אימו סובלת משיטיון, אך בכל זאת מזהה אותו ואף מנסה לדקור אותו. אביו של צ'ארלי לעומת זאת, שניתק את קשריו עם משפחתו שנים רבות לפני כן, לא מזהה את צ'ארלי כשזה בא ומבקר אותו במספרה בה הוא עובד. היחידה עימה מצליח צ'ארלי לתקשר היא אחותו הצעירה, שבילדותם שנאה אותו מפני מוגבלותו השכלית. צ'ארלי מגלה כי אחותו ידידותית כלפיו, ומבטיח לשלוח לה כסף שיעזור לה להשגיח על אימם.

עם נסיגתו המנטלית והשכלית של צ'ארלי, פיי מתחילה לנתק את קשריה עמו, בעיקר בגלל מצבי רוחו המשתנים, אך יחד עם זאת הוא מגיע לבגרות רגשית מספיקה למערכת יחסים קצרה אך משמעותית עם אליס, הגרה איתו עד שההרעה במצבו המנטלי גורמת לצ'ארלי לבקש ממנה לעזוב אותו. למרות נסיגתו ל"עצמו" המקורי, צ'ארלי עדיין זוכר כי בעבר היה גאון. מכיוון שאינו יכול לסבול את רחמיהם של חבריו וידידיו החוקרים, מחליט צ'ארלי לעבור למוסד מיוחד, בו אף אחד לא יודע על הניתוח שעבר. בהערתו האחרונה ביומנו, מבקש צ'ארלי מאליס קיניאן להניח פרחים על קברו של אלג'רנון, בגינה האחורית של ביתו לשעבר של צ'ארלי.

סגנון כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פרחים לאלג'רנון" כתובה בצורת רומן מכתבים, בה נאספו "דוחות ההתקדמות" שכתב צ'ארלי בהוראת אליס והחוקרים המנתחים, החל ממספר ימים לפני הניתוח, ועד לנסיגה בהשכלתו. דוחות ההתקדמות שבתחילת הסיפור מלאות בשגיאות כתיב ותחביר, ולאחר הניתוח חלים שיפורים בכתיבתו של צ'ארלי, עד שהיא הופכת למושלמת ואף גבוהה. עם תחילת הנסיגה בהשכלתו, חוזרים שגיאות הכתיב והתחביר אל דוחות ההתקדמות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור הקצר המקורי זכה בפרס הוגו לסיפור הקצר הטוב ביותר לשנת 1960.‏[1] הרומן המורחב זכה בפרס נבולה (יחד עם בבל-17) לרומן הטוב ביותר לשנת 1966, והיה מועמד לפרס הוגו לרומן הטוב ביותר לשנת 1967 (הזוכה היה הספר "עריצה היא הלבנה").‏[2]

ארגון כותבי המדע הבדיוני והפנטזיה של אמריקה (Science Fiction and Fantasy Writers of America בקיצור - SFWA) החליטו בסוף שנות ה-60 להעניק פרסי נבולה בצורה רטרואקטיבית לספרים שנכתבו עד ל-31 בדצמבר 1964, אז נוסד פרס נבולה. גרסת הסיפור הקצר של "פרחים לאלג'רנון" זכה במקום השלישי מבין 132 מועמדים ופורסם בכרך הראשון (1929-1964) של היכל התהילה לספרי המדע הבדיוני ב-1970.‏[3] בשנת 2000 קיבל דניאל קיז את התואר "סופר אמריטוס" - תואר כבוד של SFWA, על תרומה משמעותית לסוגת המדע הבדיוני והפנטזיה.‏[4]

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור הקצר תורגם לעברית שלוש פעמים:

  1. באוסף "מבחר הסיפורת הבדיונית" בעריכת רוברט סילברברג, בהוצאת עם עובד (1981) בשם "פרחים לאלג'רנון", ובתרגום עמנואל לוטם.
  2. באוסף "מדע בדיוני, הטוב שבטוב – 2" בעריכת אייזק אסימוב, בהוצאת לדורי, בשם "פרחים לעכבר הלבן", ובתרגום: אילנה בינג.
  3. בגיליון מס' 18 של המגזין הישראלי "פנטסיה 2000" (1980-81), בשם "פרחים לאלג'רנון", ובתרגום שירה טמיר.

הספר המלא תורגם לעברית, ופורסם בשם "צ'רלי", מאת דניאל קיז. הוצאת מסדה (1988).

עיבודים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרחים לאלג'רנון עובד פעמים רבות לסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, מחזות ותוכניות רדיו, אשר חלקם מצוינים כאן:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1960 Hugo Awards
  2. ^ 1967 Hugo Awards
  3. ^ Silverberg, Robert, ed (1970). The Science Fiction Hall of Fame, Volume One, 1929-1964. Tom Doherty Associates.
  4. ^ Daniel Keyes Biography
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Flowers for Algernon