פרחי באך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרחי באך היא שיטת טיפול מתחום הרפואה האלטרנטיבית, המבוססת על 38 תמציות פרחים. במחקרים קליניים שנערכו, לא נמצאו לשיטה כל יתרון על פני פלצבו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה פותחה על ידי ד"ר אדוארד באך (1886-1936) רופא בולט בזמנו, חוקר והומאופת. ב-1930 עזב ד"ר באך את לונדון ויצא לחקור במשך מספר שנים תמציות פרחים בשטחים כפריים באנגליה.

ב-1934 החליט להשתקע והקים בהר ורנון את מרכז עבודתו, שם בילה את שנותיו האחרונות והשלים את מחקרו. כיום, הר ורנון ידוע יותר כמרכז באך, וממשיכי דרכו של ד"ר באך שוקדים ומכינים תמציות פרחי באך, מפרחים המצויים באותו אזור שגילה באך בשנות השלושים.

תיאור השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר באך האמין שלמצב הנפשי תפקיד חשוב בשמירת הבריאות הפיזית של האדם, ובתהליך החלמתו. ד"ר באך סיווג 38 מצבים נפשיים שונים וייצר מספר תמציות פרחים בהתאמה. לטענתו הוא מצא דרך פשוטה, טהורה ובטוחה לרפא בני אדם תוך התחשבות במצבם הנפשי והמנטלי הייחודי.

באך טען שתמציות פרחים מסוימות מובילות לריפוי עצמי בכך שהן מטהרות את האדם מגורמים רגשיים שליליים המשפיעים לרעה על בריאותו: הן עוזרות לסלק רגשות שליליים, ומשנות עמדות ותכונות אופי באופן שתורם לשלוות הנפש ולשמחת האדם. לטענתו, התמציות עוזרות בהתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה, פחד, דיכאון, כעס והימנעות, דאגות יתר, ערך עצמי נמוך, אשמה ובדידות.

לפי הרעיון העומד בבסיס השיטה, כל תמצית מ-38 התמציות שמצא ד"ר באך (ניתן להפיק תמצית מכל צמח, בעצם, אך ד"ר באך מיפה 38 סוגי פרחים/תכונות בסיסיים) עובדת על "תדר אנרגטי" או "תדר ריגשי", זהים לתדר שמהדהדת התכונה המיוצגת בפרח. כאשר תכונה מסוימת אינה מאוזנת ואנו סובלים ממנה, גם התדר יוצא מאיזון. כאשר לוקחים תמצית של הפרח המתאים לתכונה, מהדהד הפרח בתדר המאוזן, וכך, לאט לאט, מחזיר את התכונה ל"איזון".

הפקת התמציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמציות באך מופקות מניצנים, פרחים, שיחים ועצים שאינם רעילים. התמציות נוצרות מהתחממות של הפרחים במי מעיינות תחת השמש, או מהרתחת הפרחים במים במידה הרצויה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירה של נתוני מחקרים רבים, שנערכה ב-2002, הניבה את המסקנה כי ההנחה שלתמציות הפרחים יש אפקט כלשהו מעבר לאפקט הפלצבו אינה נתמכת בנתונים ממחקרים קליניים מחמירים. [1] [2] [3] לדברי המטילים ספק בשיטה, הגורם העיקרי לפעולתן של תמציות הפרחים הוא אפקט הפלצבו, אשר מוגבר על ידי ההתבוננות העצמית של המטופל במצבו הרגשי, או פשוט על ידי עצם העובדה שהמטפל מאזין לו. גם לפעולה של בחירת התמציות ונטילתן עשוי להיות אפקט מרגיע.

העוסקים בשיטה מנסים להסביר את תוצאות המחקרים בכך שהסבר המבוסס על אפקט פלצבו אינו לוקח בחשבון את העובדה שהמטופל, לטענתם, בדרך כלל אינו יודע מראש מהי הפעילות הצפויה של התמצית.

רשימת התמציות ושמות הפרחים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. אבגר - Agrimony

2. צפצפה - Aspen

3. אשור - Beech

4. דרדר - Centaury

5. קורנית - Cerato

6. דובדבן - Cherry Plum

7. ניצן הערמון - Chestnut Bud

8. עולש - Chicory

9. זלזלת - Clematis

10. תפוח בר - Crab Apple

11. בוקיצה - Elm

12. ערבז - Gentian

13. אלגומין - Gorse

14. אברש - Heather

15. אדר מצוי - Holly

16. יערת הדבש - Honeysuckle

17. אלה לבנה - Hornbeam

18. בשמת - Impatiens

19. ארזית - Larch

20. פרח הקוץ - Mimulus

21. חרדל - Mustard

22. אלון - Oak

23. זית - Olive

24. אורן - Pine

25. ערמון אדום - Red Chestnut

26. ורד הסלע - Rock Rose

27. מי מעיין - Rock Water

28. נוקשן - Scleranthus

29. כוכב בית לחם - Star of Bethlehem

30. ערמון מתוק - Sweet Chestnut

31. ורבנה - Vervain

32. גפן - Vine

33. אגוז - Walnut

34. סיגלית המים - Water Violet

35. ערמון לבן - White Chestnut

36. שיבולת שועל - Wild Oat

37. ורד הבר - Wild Rose

38. ערבה - Willow

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ E. Ernst (December 30 2002). ""Flower remedies": a systematic review of the clinical evidence". Wiener Klinische Wochenschrift 114 (23-24): 963–966. PMID 12635462.
  2. ^ H. Walach, C. Rilling, U. Engelke (July 2001). "Efficacy of Bach-flower remedies in test anxiety: a double-blind, placebo-controlled, randomized trial with partial crossover". Journal of Anxiety Disorders 15 (4): 359–366. doi:10.1016/S0887-6185(01)00069-X. 11474820.
  3. ^ Pintov S, Hochman M, Livne A, Heyman E, Lahat E (2005). "Bach flower remedies used for attention deficit hyperactivity disorder in children — a prospective double blind controlled study". European Journal of Paediatric Neurology 9 (6): 395–398. doi:10.1016/j.ejpn.2005.08.001. 16257245.