פרטיות מקוונת
 |
 |
||
| העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 1.3.13. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב. | |||
פרטיות מקוונת הינה סוגיה חשובה העולה משימוש הגולשים ברשת האינטרנט. הזכות לפרטיות הינה זכות יסוד המוגנת באמנות ובהסכמים בינלאומיים, כמו גם בחקיקה בישראל ומטרתה לאפשר לכל אדם מרחב פרטי- פיזי או וירטואלי משלו. אך עם מהפכת האינטרנט מושג הפרטיות קיבל משמעות שונה וחדשה ממשמעותו בעולם המציאותי. החלפת המידע בין אנשים ברשת הפכה לקלה ופשוטה ונוצרה בעייתיות רבה בסוגיית הפרטיות ברשת האינטרנט. מצד אחד, חדירת הטכנולוגיות לחיי היומיום מסייעת ומגנה על הפרטיות והביטחון של הפרט. ומצד שני, בכל פעם שאדם מזין מידע כלשהו- כתובת דואר אלקטרוני, מספר כרטיס אשראי וכדומה נשמרים הנתונים במערכת וחושפים מידע אודותיו אשר עלול לשמש למעקב ולפגיעה בו בעתיד.[1]
תוכן עניינים |
הצהרת פרטיות מקוונת [עריכה]
הצהרת זו מופיעה באתרי אינטרנט ונחשבת לאחד מהכלים החשובים שעומדים לרשות הגולש אשר מעוניין לשמור על פרטיותו. הצהרת הפרטיות היא מסמך משפטי מחייב, שבו בעלי האתר מפרטים איזה מידע אישי של הגולשים נשמר במערכת ולאיזו מטרה הוא משמש. אתרים שאינם מכילים הצהרת פרטיות או שהיא חלקית ואינה מכילה את כל המידע הדרוש עלולים לסכן את פרטיות הגולש. כל חברה רשאית לשמור לעצמה את הזכות לשנות ולתקן את מדיניות הפרטיות ברגע נתון, אך עליה לתת על כך התראה ולעדכן את הציבור.[2]
פרטיות ברשתות החברתיות [עריכה]
רשתות חברתיות הן אתרי אינטרנט המאפשרות לכל גולש לפתוח לעצמו דף משלו ולהעלות אליו תכנים: תמונות, סרטונים, ליצור קשר עם חברים אחרים ברשת ועוד. רשתות חברתיות הן תשתית לשמירה על קשרים וליצירת קשרים חדשים לצורכי חברה, עבודה, משפחה, שיווק, פרסום ועוד. אך, אחת מהסכנות והחסרונות המיידיים והבולטים של אתרי הרשת החברתית הם הפגיעה בפרטיותו של הגולש. לרשתות החברתיות יש בעלות על התכנים שהגולש מעלה לרשת (קניין רוחני) ובאפשרותן לעקוב אחריו ולאסוף עליו מידע. חשוב לציין כי לכל רשת חברתית ישנם מאפייני פרטיות שונים אותם יכול הגולש לשנות בהתאם לצורכו.
פייסבוק [עריכה]
הרשת החברתית פייסבוק סופגת ביקורות רבות בעקבות מדיניות ההגנה על הפרטיות שלה. למשל, גנבת זהות בפייסבוק מאפשרת לנוכלים להזדהות בשם אדם שהם לא, ובכך ליצור רשת חברתית במקום אותו האדם ולנצלה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים שעלולות להסתיים באירועי אי סדר כגון רצח, שוד, פעולות טרור ועוד[3]. עם זאת, מרבית מהמשתמשים ממשיכים את הגלישה כרגיל תוך חשיפת מידע ואינם נרתעים מאבדן פרטיותם. ברשת החברתית "פייסבוק" ניתנת לכל גולש האפשרות לבחור מי ייחשף לתכנים אותם הוא מעלה על ידי שינוי הגדרות הפרטיות שלו- ההגדרה public (בעברית: ציבורי) מתכוונת לחשיפה לכלל הציבור באינטרנט, ההגדרה Friends (בעברית: חברים) מתכוונת לחשיפה לחברי הגולש בלבד ואילו ההגדרה Custom (בעברית: מנהג) מתכוונת לחשיפת התוכן באופן המותאם לצרכיי הגולש. כמו כן, כל תמונה, סטטוס ותוכן בפייסבוק יכולים לקבל הגדרת פרטיות שונה משלהם בהתאם לרגע הנתון.
גוגל [עריכה]
כיום מפעילה גוגל רשימה ארוכה במיוחד של שירותים פופולריים כדוגמת - מנוע חיפוש, ג'ימייל, פיקאסה ויוטיוב, אשר באמצעותם היא יכולה להצליב את המידע שנאסף על גולשיה, לצורך מטרות עסקיות. עניין זה, מעלה חשש שפרטיות הגולשים תיפגע.[4]
פגיעה בפרטיות באינטרנט [עריכה]
|
|
||
| העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 1.3.13. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב. | |||
הפגיעה בפרטיות הגולשים באינטרנט נעשית באמצעות אמצעי מעקב דיגיטאליים. אמצעי מעקב דיגיטאליים הנם כל האמצעים בהם משתמשים גורמים שונים במטרה לאסוף מידע אישי על גולשים באינטרנט אשר ממלא צרכים שונים. אמצעי מעקב דיגיטאליים מתחלקים לשלושה סוגים:
- אמצעי מעקב אשר תכליתם היחידה או המרכזית הנה מעקב אחר גולשים כגון: סוסים טרויאנים, באגי אינטרנט ותוכנות ריגול אשר רבות מתוכן נמצאות באינטרנט בהישג יד.
- אמצעי מעקב בעלי שימוש מסוים בהם הפגיעה בפרטיות הגולשים נעשית בצורה אגבית כגון: עוגיות, רחרחנים וטלפונים סלולריים.
- מאגרי מידע אשר מאכסנים מידע אישי העשוי לפגוע בפרטיותם של גולשים.[5]
אפקט הצבירה, The Aggregation Effect - מונח אשר תבעה הפרופסור למשפטים, ג'ולי כהן, המתאר תהליך של איסוף והצלבת חלקי מידע שונים למען קבלת מידע חדש - מידע מוליד מידע. למשל, אף על פי שידיעת המספר הסידורי של אדם מסוים (SSN) לא מספקת מידע כלשהו לגביו, היא עשויה לאפשר גישה למקורות מידע שונים (למשל מידע פיננסי או מידע רפואי) אשר מהם ניתן יהיה להוציא את המידע הדרוש על האדם.[6]>
אחת הדרכים הנפוצות ביותר לפגיעה בפרטיות באינטרנט היא השימוש בCookies. אותן "עוגיות" הינן קבצים אשר בין היתר נשמר בהן מידע אישי אודות המשתמש כגון הרגלי הגלישה של המשתמש, שם המשתמש, מושגים אותם המשתמש מחפש וכדומה, שהינם נתונים אשר המשתמש הרגיל אינו מעוניין לנדב, אולם מידע זה "נלקח" ללא רשותו והסכמתו בעזרת אותן ה"עוגיות". גורמים רבים יכולים לאסוף מידע אישי על משתמשים ללא ידיעתם, גורמים אלו הינם גורמים ממשלתיים, מסחריים, או האקרים הפורצים למאגרי מידע ממוחשבים שונים.[7]
סוס טרויאני- דרך נפוצה נוספת של גורמים שונים לפגוע בפרטיות הגולשים (ראה ערך).
התמודדות עם הפגיעה בפרטיות ברשת [עריכה]
כיום ישנם דרכים רבות לצמצם את הפגיעה בפרטיות המקוונת וזאת על ידי אימוץ מספר כללים פשוטים וקלים להטמעה שיכולים לסייע לפרט לגלוש בבטחה ולהגן על עצמו מפני הסכנות הטמונות.
-
- אין לחשוף פרטים אישיים.
- חשוב להיות עקביים- יש להימנע מפרסום מידע שונה בכל אתר על מנת לא לאפשר הצלבת מידע על ידי עברייני רשת.
- רכישת מידע רק באתרים מאובטחים- אתרים אלו יתחילו בקידומת: //:https, לעומת כתובת אתר לא מאובטח שתתחיל בקידומת: //:http.
- אין לפתוח או להגיב על הודעות דואר זבל- פעולה זו יכולה לסכן את המחשב ואת הפרטיות שלכם.
- בדקו את הצהרת הפרטיות של האתר.
- לא להסס לבקש עזרה- יש לפנות למשטרה או לאחד הגופים המסייעים במקרה של פגיעה, סחיטה וכדומה.[8]
ספרות בנושא פרטיות ברשת [עריכה]
-
- פרטיות בעידן של שינוי- ספרה של תהילה שוורץ אלטשולר. הספר מכיל חמישה מאמרים המבטאים את פניה הרבות של הזכות לפרטיות ואת השינויים שחלים בזכות זו- מתקשורת מסורתית לתקשורת חדשה; מתוכן טלוויזיוני המובא לעיניי רבים לבין התמודדות עם פגיעה בפרטיות היחיד בעולם שכולו דיגיטלי. הספר דן בהגנת הפרטיות, בזכות לפרטיות בתכניות מציאוּת, במשמעות ההפרדה בין הפרטי לציבורי בתצלומי אנשים ברשות הרבים, בדילמה שבין הזכות לפרטיות לבין הרצון האוטונומי החופשי לוותר עליה במרחב המקוון ובקריאה לעצב מחדש את כללי האזנת הסתר בעידן של סייבר־טרור ותוכנות ריגול רחרחניות.[9]
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ פרטיות ברשת- כותבים: עידית אבני ודר' אברום רותם (2011), מתקוונים לאתיקה.
- ^ microsoft windows 8- פרטיות מקוונת
- ^ גניבת זהות בפייסבוק – הגנת הפרטיות ולשון הרע, גיא אופיר משרד עורכי דין (2011).
- ^ כתבי כלכליסט, מדיניות הפרטיות של גוגל
- ^ יעל און ואח', פרטיות בסביבה הדיגיטלית (המרכז למשפט וטכנולוגיה, עורכים: ניבה אלקין-קורן, מיכאל בירנהק, 2005)
- ^ Solove, D, J (2004).The Digital Person: Technology And Privacy In The Information Age:NYC Press
- ^ גיא אופיר משרד עורכי דין, הגנת הפרטיות באינטרנט
- ^ פורטל השירותים והמידע הממשלתי
- ^ המכון הישראלי לדמוקרטיה
