פרטיזני ביילסקי
פרטיזני ביילסקי, או בשמם הידוע יותר: "האחים ביילסקי", היו קבוצת פרטיזנים יהודים שהצילה יהודים מההשמדה בתקופת השואה ולחמה כנגד הכובשים הנאצים ותומכיהם המקומיים, בהנהגתו של טוביה ביילסקי, באזור נובוגרודק ולידא בפולין הכבושה (כיום אזור מערב בלארוס).
תחת חסותם שרדו 1,236 יהודים במלחמה, דבר שהפך את המבצע לאחד ממבצעי ההצלה המוצלחים ביותר. הקבוצה, שהוקמה על ידי בני משפחת ביילסקי, שהתה ביערות מעל שנתיים.
תוכן עניינים |
היסטוריה[עריכה]
משפחת ביילסקי הייתה המשפחה היהודית היחידה בכפר סטאנקיביץ'. הכפר, הנמצא בסמוך לנובוגרודק ולידא, באזור שבראשית מלחמת העולם השנייה היה שייך לרפובליקה הפולנית השנייה, אולם נכבש בספטמבר 1939 על ידי ברית המועצות. לדוד ולביילה ביילסקי היו 10 בנים ושתי בנות.
משפחת ביילסקי סייעה לסובייטים שפעלו ליצור קשר עם האוכלוסייה המקומית. לאחר מבצע ברברוסה הפך נובוגרודק לגטו, כחלק מתוכנית ההשמדה הנאצית.
הקמה[עריכה]
בדצמבר 1941, לאחר שההורים דוד וביילה נהרגו בגטו ואתם בני משפחה נוספים, הצליחו ארבעה מהאחים (טוביה (8 במאי 1906 – 12 ביוני 1987), אלכסנדר זיסל "זוס" (19 באוקטובר 1912 - 18 באוגוסט 1995), עשהאל ואהרון) להימלט ליער קרוב. יחד עם 17 תושבי גטו נוספים, ייסדו את הגרעין של קבוצת הפרטיזנים שהחלה לפעול באביב 1942. הקבוצה, שכללה בראשיתהּ 40 איש, גדלה בהמשך במהירות.
מפקד הקבוצה היה הבכור, טוביה, ששירת בצבא הפולני בין השנים 1927–1929 והגיע בו לדרגת רב-טוראי. כבוגר תנועת נוער ציונית, העדיף טוביה "להציל יהודיה זקנה אחת מלהרוג עשרה חיילים גרמנים". שליחיו לגטו גייסו חברים נוספים לקבוצה ששהתה ביער נאליבוקי. מאות אנשים הצטרפו למחנה שכלל בשיאו 1,230 איש, 70% מתוכם נשים ילדים וקשישים. איש לא נדחה, וכ-150 נטלו חלק פעיל בפעולות צבאיות.
ארגון[עריכה]
הפרטיזנים חיו במחפורות ובמבנים ארעיים ביער. בנוסף נבנו בנייני ציבור: מטבח, טחנה, מאפייה, בית מרחץ, מרפאה ומחנה הסגר לחולים במחלות מדבקות כטיפוס. עדרי פרות סיפקו חלב.
מתחם בתי המלאכה סיפק ללוחמים את התשתית הלוגיסטית, שסייעה מאוחר יותר גם לפרטיזנים הסובייטים באזור. אלו כללו חייטים, סנדלרים, אמני עור ומתכת, נגרים, יצרני כובעים, ספרים ואף שענים שסיפקו את תוצרתם לקבוצה ככלל, וללוחמים בפרט, כל אחד לפי יכולתו. המחנה כלל בית כנסת, בית ספר, בית משפט ואף כלא. עם זאת, דווח גם על חוסר שוויון ששרר בין הפרטיזנים ובין התושבים העניים, וכן על מקרי אלימות (בהם רצח ואונס) שהתרחשו במחנה.
פעילות[עריכה]
פרטיזני ביילסקי פעלו כנגד הנאצים ותומכיהם – מתנדבים ביילורוסים, כמו גם תושבים מקומיים שרצחו יהודים או בגדו בהם. בנוסף לכך עסקו גם במשימות חבלה. הממשל הנאצי הציע פרס של 100,000 מארק עבור ראשו של טוביה ביילסקי, וב-1943 ניהל מבצע טיהור גדול כנגד הפרטיזנים באזור זה. חלק מהקבוצות נפגעו קשות, אך קבוצת ביילסקי נסה לאזור מרוחק יותר ביער והמשיכה להגן על חבריה הלא לוחמים. הקבוצה פשטה על כפרים קרובים והחרימה מוצרי מזון, סירוב האיכרים יכול היה לגרום לאלימות כלפיהן ואף לרציחתם. כך נוצרה עוינות כלפי הקבוצה, הגם שאיכרים אחרים בחרו לסייע לפרטיזנים היהודים.
פרטיזני ביילסקי היו קשורים לפרטיזנים הסובייטים שפעלו באזור יער נליבוקי תחת גנרל פלטון. מספר ניסיונות של הפיקוד הסובייטי לספח את הקבוצה נדחו והקבוצה שמרה על מבנה המקורי ונותרה תחת הנהגתו של טוביה. כך יכל להמשיך להגן על האוכלוסייה היהודית ולקיים, בד בבד, פעילות קרבית. עצמאות זו הובילה לבעיות בהמשך.
הקבוצה חולקה לשתי יחידות, "אורדז'וניקידזה" שהונהגה על ידי זוס והצטרפה לפעילות הלוחמה של הפרטיזנים הסובייטים ו"קאלינין" שהונהגה על ידי טוביה. לפי מסמכיהם הרגו היחידות 381 חיילי אויב, חלקם בפעולות משותפות עם הפרטיזנים הסובייטים. 49 מחברי הקבוצה נהרגו בלחימה.
בין הפרטיזנים[עריכה]
בנימין בדזוב, יוסף קושלביץ, משה מאנסקי, ועלוול מאלצשאדסקי, יונה סוקולובסקי וזושא וילימובסקי
פירוק[עריכה]
בקיץ 1944, כשמתקפת הנגד הסובייטית הגיעה לבלארוס, יצאה מהיערות יחידת "קאלינין" שמנתה 1230 איש ונעה לעבר נובוגרודק. על אף שיתוף הפעולה המוקדם עם הסובייטים, הנ.ק.ו.ד. החל לחקור את האחים בדבר שמועות על מעשי ביזה בהם היו מעורבים כביכול ועל כישלונם "ליישם עקרונות סוציאליסטים במחנה". עשהאל גויס לצבא האדום ונפל בקרב בקניגסברג (היום: קלינינגרד) ב-1945. שאר האחים ברחו מערבה. יהודה, אחיינו של טוביה, נתבע על ידי הנ.ק.ו.ד. על היותו קצין בצבא הפולני לפני המלחמה אך בסיועו של טוביה הצליח להימלט להונגריה ובהמשך לישראל.
לאחר המלחמה[עריכה]
עם סיום המלחמה חזר טוביה לפולין ומשם עלה לארץ ישראל ב-1945 ואף לחם ביחד עם זוס במלחמת העצמאות. ב-1956 התיישבו טוביה וזוס בארצות הברית שם פתחו עסק הובלות קטן. האח האחרון לבית ביילסקי שנותר בחיים, אהרון, היגר גם הוא לארצות הברית ב-1951, שם שינה את שמו לארון בל. משפחת ביילסקי חיה כיום בצפון מדינת ניו יורק ובקליפורניה.
זוס נפטר בשנת 1995 ממחלת לב , כשהיה בן 83 בברוקלין, ניו יורק. השאיר אחריו שלושה בנים, דוד, צבי ויעקב ביילסקי, שנולדו לו ולאשתו השנייה, סוניה.
האשמות בביצוע פשעי מלחמה[עריכה]
כמה מפרטיזני ביילסקי (אך לא האחים עצמם) הואשמו בביצוע פשעי מלחמה באוכלוסייה המקומית, במיוחד על מעורבותם בטבח נאליבוקי שבו נרצחו 128 אנשים על ידי פרטיזנים סובייטים. המוסד לזיכרון הלאומי הפולני חקר בנושא החל משנות ה-2000 המוקדמות, עד כה ללא ממצאים. היסטוריונים העובדים עם מוסד זה קבעו שלא הייתה מעורבות מצד הביילסקים, אך הוויכוח בין היסטוריונים ועדויות עדיין קיים.
הספרים והסרטים[עריכה]
שני ספרים באנגלית התמקדו בסיפורם של הביילסקים: "משפחת אנשי היער" (1993) של נחמה טק,[1] ו"האחים ביילסקי" (2004) של פיטר דאפי.[2] הקבוצה הוזכרה גם במספר רב של ספרים אודות תקופה זו בהיסטוריה. "נקמה: סיפורם האמיתי של האחים ביילסקי" יצא לאור בפולין ב-2009 וחובר על ידי שני כתבים מה"גאזטה ויבורקזה" עסק בעיקר בהקשר הפוליטי וההיסטורי בו פעלו הפרטיזנים ובמיוחד במאבק בין קבוצות ההתנגדות הפולניות והסובייטיות באזור קרשי.
ב-2006, שידר ערוץ ההיסטוריה סרט דוקומנטרי בשם "האחים ביילסקי: ירושלים ביערות" שנכתב ובוים על ידי דין וורד.
סדרת הבי. בי. סי. "הישרדות קיצונית" כללה פרק על האחים.
סרט הקולנוע התנגדות יצא לאקרנים ב-2008.
לקריאה נוספת[עריכה]
- טוביה וזוסיה בלסקי, יהודי-יער, תל אביב: עם עובד, תש"ו.
- משה ביירך, המבול והקשת, תל אביב: 2002
- פיטר דאפי, האחים בילסקי, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2006.
- נחמה טק, משפחת אנשי היער, ירושלים: יד ושם, תשנ"ז
- ליזה אטינגר (סלונימציק), מגטו לידה-לפארטיזאנים של בילסקי, בתוך ילקוט מורשת חוברת ל"ז, סיון תשמ"ד יוני 1984, עמ' 63-33
- שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן
- חיה ביילסקי, הרוח החיה: פרטיזנית בגדוד האחים ביילסקי. ירושלים: יד ושם, 2012.
- Peter Duffy, The Bielski Brothers. New York: HarperCollins, 2003
- Nechama Tec, Defiance: The Bielski Partisans. New York: Oxford University Press, 1993
קישורים חיצוניים[עריכה]
- פרטיזני ביילסקי, כולל תמונות, באנציקלופדיית השואה של מוזיאון השואה האמריקני (באנגלית)
- תקציר מיומנו של טוביה ביילסקי
- טוביה ביילסקי באתר יד ושם
- ביילסקי, טוביה (1906-1987), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- יהודים במחנה המשפחות של טוביה בילסקי ביער נליבוקי, במאי 1944, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- אמיר השכל ונאוה רון, טוביה ביילסקי - מופת של מנהיגות, אתר ההתנגדות היהודית בשואה (קובץ וורד)
- פרטיזנים לשעבר, יוצאי גדוד 106 בחטיבתו של טוביה ביילסקי, שבאו לטקס זיכרון לחבריהם שנפלו (תמונה), מצבת הזיכרון לחללי גדוד 106 מיחידת הפרטיזנים של טוביה ביילסקי (תמונה) ארכיון בית לוחמי הגטאות
- איך התקבל ר' זושא וילימובסקי "הפרטיזן" ליחידת ביילסקי?, כך הפכנו לפרטיזנים מן השורה / זיכרונות, אתר חב"ד און ליין
הערות שוליים[עריכה]
- ^ אסף טל, משפחת אנשי היער - ביקורת ספרים, אתר יד ושם
- ^ "The Bielski Brothers: The True Story of Three Men Who Defied the Nazis, Saved 1,200 Jews and Built a Village in the Forest" - סקירה על הספר באנגלית ובעברית
