פרידל קלוסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוח הקדשה לפרידל קלוסמן בכניסה למשטח סיבוב הקרונות

פרידל קלוסמן (Friedel Klussmann) (1896-1986) הייתה פעילה חברתית בעיר סן פרנסיסקו, ארצות הברית. היא מזוהה עם המאבק להצלת קרונות הכבל של סן פרנסיסקו בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20, והקמת ארגון "סן פרנסיסקו היפה" ב-1947.

פועלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1947 הציע ראש העיר דאז, רוג'ר לפהאם, לסגור את שני הקווים העירוניים של קרונות הכבל ברחוב פאוול, שהיו בבעלות "מוני", החברה העירונית לתחבורה ציבורית.

Cquote2.svg

על העיר להיפטר מקרונות הכבל במהירות האפשרית. אני יודע כי יש סיבות טובות, סנטימנטליות, להשאיר אמצעי תחבורה ישן זה, שהוא מקורי וחדשני... אך עובדה היא כי ה(אנשים) הסנטימנטליים אינם נדרשים לשלם את החשבונות ואינם נדרשים להסתכן באשמת רשלנות פושעת במקרה של כבל שנקרע וקרון שמשתחרר במורד...

Cquote3.svg
אתר מוזיאון העיר

יומיים לאחר פרסום דברים אלה, יצאו עיתוני העיר בכותרות בנוסח: "קרונות הכבל בדרכם החוצה...ימיהם של הגריפמנים (מפעילי הקרונות) ספורים".

בתגובה יזמה קלוסמן, תוך שיתוף פעולה בין ארגונים חברתיים בעיר, את הקמת הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל. הוועדה יצאה בהודעה לעיתונות לפיה:

Cquote2.svg

סן פרנסיסקו חותרת לעניין את שאר העולם ברקע ההיסטורי הצבעוני שלה. קרונות הכבל הם האטרקציה מספר אחת, וקו רחוב פאוול הוא המושך את עיני התיירים. סגירת משטח הסיבוב ברחובות פאוול ומרקט תהייה אובדן שלא ניתן לאמוד אותו.

Cquote3.svg
– הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל

בהמשך הצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל בין תושבי העיר. התוצאה הייתה: 166,989 בעד המשך הפעלת הקרונות ורק 51,457 נגד. בעקבות המשאל חויבה העירייה להמשיך בתפעול הקווים.

ב-1951 נסגרו שלושת הקווים הפרטיים האחרונים שפעלו בעיר, שהיו בבעלות "חברת קרונות הכבל של רחוב קליפורניה" בשל קשיים כספיים. בהתערבותה של פרידל קלוסמן נרכשו הקווים על ידי העירייה, שהחלה בהפעלתם מחדש ב-1952. עד מהרה החלה העירייה בתוכנית להחלפתם של קרונות הכבל בקווים אלה באוטובוסים. קלוסמן שבה לפעולה, אך הפעם בהצלחה חלקית: המערכת אורגנה מחדש, חלק מהקווים אוחדו עם קווים אחרים, וכיום פועלים בעיר שלושה קווים: פאוול-הייד (Powell-Hyde), פאוול- מייסון (Powell-Mason) ו-קליפורניה (California Street).

עם מותה של קלוסמן ב-1986, כוסו קרונות הכבל במעטה שחור לזכרה. בנוסף, הקדישה לה העיר את המשטח המסתובב שבטרמינל "פישרמן'ס וורף" בקו פאואל-הייד. לעומתה לפהאם, שנחשב לראש עיר מוצלח, נשאר בזיכרון הקולקטיבי כאיש שניסה לשים קץ לקרונות הכבל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]