פרידריך אברט הצעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרידריך אברט הצעיר

פרידריך אברטגרמנית: Friedrich Ebert‏; 12 בספטמבר 1894 - 4 בדצמבר 1979), מדינאי מזרח-גרמני, ראש עיריית ברלין המזרחית בין 1950-1967.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברט נולד בברמן בשנת 1894, אביו היה חבר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, פרידריך אברט שעתיד להיות הקאנצלר האחרון של האימפריה הגרמנית ונשיאה הראשון של רפובליקת ויימאר.

בשנת 1909 אברט התחיל להתמחות כמדפיס, בשנת 1910 הוא הצטרף לתנועת הנוער העובדים הסוציאליסטים ובשנת 1913 הוא סיים את התמחותו והצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

בשנת 1915 אברט גויס לצבא הגרמני ושירת במלחמת העולם הראשונה, עם תום המלחמה הוא עבד בעיתונים שונים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

אברט נעצר על ידי הנאצים בשנת 1933 באשמת פעילות פוליטית לא חוקית, הוא הוחזק במשך שמונה חודשים במספר מחנות ריכוז. בשנת 1939 גויס מחדש לורמאכט ושוחרר בשנת 1940 והתחיל לעבוד בהוצאה לאור, עד נפילת גרמניה הנאצית הוא היה תחת מעקב של המשטר.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המלחמה נבחר אברט ליושב ראש של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית במחוז ברנדנבורג של פרוסיה. בגלל מוצאו נהנה מיוקרה פוליטית גדולה ונחשב לאחד המנהיגים הבולטים בשטח הכיבוש הסובייטי של גרמניה. המפלגה הקומוניסטית של גרמניה חיזרה אחריו במטרה ליצור איחוד של שתי המפלגות.

בשנת 1946 תחת הלחץ של שלטונות הכיבוש הסובייטים שתי המפלגות התאחדו והקימו את מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, אברט נבחר לחברות בוועד המרכזי ומאז שנת 1949 היה חבר הפוליטביורו.

עם דעיכת שיתוף הפעולה בין בעלות הברית וחלוקת ברלין אברט הפך לראש העירייה הראשון של ברלין המזרחית, תפקיד שהוא החזיק עד שנת 1967.

בול שהונפק לזכרו

אברט היה בין מנסחיה של חוקת גרמניה המזרחית. בשנת 1949 הוא הפך להיות חבר בפולקסקאמר, הפרלמנט המזרח-גרמני, עד שנת 1971 הוא שימש כסגן נשיא הפרלמנט ומשנה זאת הוא היה יושב ראש סיעת מפלגת האיחוד הסוציאליסטי בפרלמנט.

אברט עוטר במספר עיטורים גבוהים מטעם גרמניה המזרחית ואחרי פרישתו מראשות עיריית ברלין המזרחית הוענקה לו אזרחות כבוד מטעם העיר, אולם היא בוטלה בשנת 1992.