פרידריך גרנסהיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

פרידריך גרנסהייםגרמנית: Friedrich Gernsheim, ‏17 ביולי 1839, וורמס - 10 בספטמבר 1916, ברלין) היה מלחין, מנצח ופסנתרן יהודי-גרמני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודי המוזיקה שלו החלו כשהיה בן שבע, אצל לואיס ליבר, תלמיד של לואי שפור. זמן קצר אחר כך עברה משפחתו למיינץ בגלל מהפכות 1848, ומשם ללייפציג, שם למד נגינה בפסנתר אצל איגנץ מושלס משנת 1852. בין 1855 ל-1860 שהה בפריז, שם פגש את פוצ'יני, לאלו וסן-סאנס.

מסעותיו בשנים הבאות הביאוהו לזארבריקן, שם התמנה בשנת 1861 למנצח במקום הרמן לוי; לקלן, שם, בשנת 1865, מינה אותו פרדיננד הילר למורה בסגל הקונסרבטוריון (בין תלמידיו היה אנגלברט הומפרדינק; בין השנים 1874 ל-1890 כיהן כמנהל מוזיקלי ברוטרדם. לאחר זאת היה למורה בקונסרבטוריום שטרן בברלין ובשנת 1897 עבר ללמד באקדמיה לאמנויות שם.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנסהיים היה מלחין פורה, שחיבר בעיקר מוזיקה תזמורתית, קאמרית ואינסטרומנטלית ושירים. חלק מיצירותיו נוטות לנושאים יהודיים, בטייחוד הסימפוניה השלישית על פי שירת מרים. יצירותיו המוקדמות מגלות השפעה של שומאן ומשנת 1868, כשהתיידד לראשונה עם ברהמס, ניכרת מאוד השפעתו של זה במוזיקה שלו. ארבע הסימפוניות של גרנסהיים (שהראשונה בהן נכתבה למעשה עוד לפני שהסימפוניה הראשונה של ברהמס יצאה לאור) מהוות דוגמה מעניינת לקבלת הסגנון הברהמסי על ידי מלחין אוהד ומוכשר בן זמנו. יצירותיו האחרונות של גרנסהיים, שהידועה ביותר ביניהן היא Zu einem Drama משנת 1902, מגלות את התרחקותו אל סגנון אישי יותר.

רשימת יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות תזמורתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סימפוניה מס' 1 בסול מינור, אופוס 32, 1875
  • סימפוניה מס' 2 במי במול מז'ור, אופוס 46, 1882
  • סימפוניה מס' 3 בדו מינור ("מרים"), אופוס 54, 1887
  • סימפוניה מס' 4 בסי במול מז'ור, אופוס 62, 1895
  • קונצ'רטו לפסנתר בדו מינור, אופוס 16
  • קונצ'רטו לכינור מס' 1 ברה מז'ור, אופוס 42
  • קונצ'רטו לכינור מס' 2 בפה מז'ור, אופוס 86
  • קטע פנטזיה לכינור ותזמורת, אופוס 33
  • קונצ'רטו לצ'לו במי מינור, אופוס 78
  • דיברטימנטו, אופוס 53

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רביעיית מיתרים מס' 1 בדו מינור, אופוס 25
  • רביעיית מיתרים מס' 2 בלה מינוןר, אופוס 31, 1875
  • רביעיית מיתרים מס' 3 בפה מז'ור, אופוס 51, 1886
  • רביעיית מיתרים מס' 4 במי מינור, אופוס 66
  • רביעיית מיתרים מס' 5 בלה מז'ור, אופוס 83
  • רביעיית פסנתר מס' 1 במי במול מז'ור, אופוס 6
  • רביעיית פסנתר בדו מינור, אופוס 20, בערך 1870
  • רביעיית פסנתר מס' 3 בפה מז'ור, אופוס 47, 1883
  • חמישיית פסנתר מס' 1 ברה מינור, אופוס 35
  • חמישיית פסנתר מס' 2 בסי מינור, אופוס 63, בסביבות 1897
  • חמישיית מיתרים מס' 1 ברה מז'ור, אופוס 9
  • חמישיית מיתרים מס' 2 בפה במול מז'ור, אופוס 89
  • סונאטה לכינור מס' 1 בדו מינור, אופוס 4, בסביבות 1864
  • סונאטה לכינור מס' 2 בדו מז'ור, אופוס 50, בסביבות 1885
  • סונאטה לכינור מס' 3 בפה מז'ור, אופוס 64, בסביבות 1898
  • סונאטה לכינור מס' 4 בסול מז'ור, אופוס 85
  • שלישיית פסנתר מס' 1 בפה מז'ור, אופוס 28
  • שלישיית פסנתר מס' 2 בסי מז'ור, אופוס 37
  • עוד שתי שלישיות פסנתר, בכתב-יד.
  • סונאטה לצ'לו מס' 1 ברה מינור, אופוס 12
  • סונאטה לצ'לו מס' 2 במי מינור, אופוס 87
  • סונאטה לפסנתר מס' 1 בפה מינור

יצירות למקהלה ולתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nibelungen wiederfahrt, אופוס 73
  • Nornen wiegenlied, אופוס 65
  • Agrippina, אופוס 77

מבין יצירות אלה הוקלטו עד כה הסימפוניות, הקונצ'רטו לצ'לו, הסונאטה הראשונה לצ'לו ורביעיית המיתרים השנייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Koch, Dr. Hans-Oskar. Notes to the recording on Arte-Nova of the Complete Symphonies of Friedrich Gernsheim.
  • Ringer, Alexander. Friedrich Gernsheim (1839-1916) and the Lost Generation, Music Judaica, Volume III, Number 1, 5741/1980-1. pp. 1-13.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]