פרידריך דליטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרידריך דליטש
Friedrich Delitzsch
1850 –‏ 1922 (בגיל 71)
תרומות עיקריות
חקר השפה האשורית והקשר בין תרבות בבל והתנ"ך.

פרידריך דליטש (3 בספטמבר 1850 - 19 בדצמבר 1922) היה אשורולוג גרמני, בנו של מתרגם הברית החדשה לעברית, פרנץ דליטש.

דלישט נולד בארלנגן ולמד בלייפציג ובברלין. בשנת 1874 הוכשר כמרצה לשפות שמיות ואשורולוגיה בלייפציג. ב-1885 קיבל תואר פרופסור בלייפציג, ולאחר מכן גם תוארי פרופסור בברסלאו (1893) ובברלין (1899). הוא היה ממייסדי החברה האוריינטלית הגרמנית (Deutsche Orient-Gesellschaft), והיה מנהל של המחלקה למזרח הקרוב במוזיאונים המלכותיים.

פרידריך דליטש התמחה בלימודי השפות העתיקות של המזרח התיכון, ופרסם מספר עבודות על השפה האשורית, ההיסטוריה של אשור ועל תרבותה. הוא זכור כיום בעיקר בגלל הביקורת שלו כנגד הברית הישנה. בשנת 1902 חפר במשך שמונה חודשים את האתר של העיר השומרית שורופק בשיתוף רוברט קולדווי Robert Koldewey ו-פרידריך דליטש. הממצאים שלהם כללו מאות לוחות חרס מהתקופה שקדמה לסרגון מאכד (המאה ה-24 לפנה"ס)

ב-1902 פרסם סדרת הרצאות שנויות במחלוקת שכותרתה "בבל והתנ"ך" (Babel and Bible), בה טען כי מקור כתבי הברית הישנה באגדות בבליות עתיקות, כולל סיפורי הבריאה והמבול, וכי אברהם אבינו וחמורבי היו ידידי נפש. האשורלוג היהודי המפורסם יוליוס אופרט, דחה בלעג את הסערה שעוררו טענותיו וסתר אותם בזו אחר זו. במהלך השנים הבאות תורגמו ספריו למספר שפות, וההרצאה "בבל והתנ"ך" הוצאה בהוצאות מחודשות. בשנות העשרים המוקדמות פרסם דליטש את שני חלקי הספר "התעתוע הגדול", חיבור ביקורתי על ספרי תהילים, הנביאים והברית הישנה, על סיפור כיבוש הארץ ועוד. דליטש פיקפק נמרצות גם בדיוק ההיסטורי של הברית הישנה ושם דגש רב על שאלות של מוסר לקוי בתנ"ך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלחמת הלוחות: ההגנה על המקרא במאה התשע-עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך, יעקב שביט ומרדכי ערן, הוצאת עם עובד 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]