פרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרידריך הראשון

פרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן (גרמנית Großherzog Friedrich I. von Baden ‏, 9 בספטמבר 1826 - 28 בספטמבר 1907) היה הדוכס הגדול השישי של באדן ודודו של וילהלם השני, קיסר גרמניה. הוא נודע בתולדות הציונות כאחד מתומכיו של בנימין זאב הרצל.

פרידריך נולד בקרלסרוהה, והיה בנו השלישי של לאופולד, הדוכס הגדול מבאדן (1790-1852) ורעייתו הדוכסית הגדולה סופיה, בתו של גוסטף הרביעי אדולף, מלך שבדיה. הוא היה ליורש העצר של הדוכסות הגדולה מבאדן לאחר מות אביו ועליית אחיו לווויג לכתר הדוכסות. בעקבות מחלת הנפש בה לקה אחיו הפך פרידריך לעוצר הדוכסות וב-1856 מונה באופן רשמי לדוכס, עוד לפני מות אחיו ב-1858.

פרידריך תמך במונרכיה חוקתית ואף הנהיג נישואים אזרחיים בבאדן בעת כהונתו. ב-1856 הוא נישא לנסיכה לואיזה מפרוסיה, בתו של יורש העצר דאז לכתר הגרמני וילהלם (לימים וילהלם הראשון, קיסר גרמניה) ואחותו של הנסיך פרידריך (לימים פרידריך השלישי, קיסר גרמניה). בכך הפך הדוכס פרידריך לדודו של הנסיך וילהלם (לימים וילהלם השני).

קרבתו של פרידריך לקיסר הגרמני, הביאה את מחנך ילדיו, ויליאם הכלר, שהיה ציוני נוצרי, לארגן פגישה בינו לבין חוזה מדינת ישראל בנימין זאב הרצל, במטרה לנסות ולהביא לפגישה בין הרצל לקיסר וילהלם, שאכן התקיימה לבסוף באיסטנבול ובעת מסעו של הקיסר לארץ ישראל ב-1898. תמיכתו של פרידריך ברעיון הציוני גרמה לפגישות אלו להתקיים. פרידריך אף פנה לצאר הרוסי ניקולאי השני בבקשה שיקבל את הרצל לפגישה, אך בקשתו לא התקבלה.

לאחר מותו של פרידריך ב-1907, ירש אותו בנו פרידריך ששלט תחת השם פרידריך השני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]