פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המלוכה הפרוסית
בית הוהנצולרן
Wappen Deutsches Reich - Königreich Preussen (Grosses).png
פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה (1701-1713)
ילדיו
פרידריך וילהלם הראשון ("המלך החייל"; 1713-1740)
ילדיו
פרידריך השני ("הגדול"; 1740-1786)
אין ילדים
פרידריך וילהלם השני (1786-1797)
ילדיו
פרידריך וילהלם השלישי (1797-1840)
פרידריך וילהלם הרביעי (1840-1861)
אין ילדים
פרידריך וילהלם הראשון, ציור מ-1733

פרידריך וילהלם הראשוןגרמנית: Friedrich Wilhelm I;‏ 14 באוגוסט 1688 - 31 במאי 1740) מבית הוֹהֶנצוֹלֶרן, היה מלך פרוסיה מ-1713 ועד מותו. חולל רפורמות נרחבות במדינה ובצבא הפרוסיים, ובשל עיסוקו הרב בפיתוח הצבא כונה "המלך-החייל" (der Soldatenkönig).

פרידריך וילהלם נולד בברלין ב-1688, בנם של סופיה שרלוט מהנובר ושל פרידריך הראשון, נסיך בוחר (אלקטור) של ברנדנבורג שהיה הראשון לשאת את התואר "מלך בפרוסיה".

"המלך החייל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידריך וילהלם היה אדמיניסטרטור מוכשר ונמרץ, אשר חולל רפורמות מקיפות בתחומי השלטון השונים, ושכלל וייעל את הצבא הפרוסי לכדי כוח משמעותי העומד בשורה אחת עם צבאות המעצמות האירופיות. הוא ביטל את שירות החובה והחליפו במס שהוטל על שכבות הביניים, הקים בתי ספר יסודיים ועודד התיישבות במזרח פרוסיה, אזור ששמם לאחר מגפה ב-1709. על אף ההשקעה הגדולה בפיתוח הצבא, 80 אחוזים מהתקציב הוקצבו למטרה זו, לא היה פרידריך וילהלם מן הששים אלי קרב. פרוסיה בהנהגתו השתתפה רק במלחמה אחת, מלחמת הצפון הגדולה, וגם זאת באופן מינורי. בין יוזמותיו בענייני צבא מצויה הקמת יחידת עילית שכונתה ענקי פוטסדאם, רגימנט שכל חייליו התנשאו לגובה 1.85 מטרים לפחות. המלך, שגובהו היה כמטר וחצי, השקיע רבות ביחידת הענקים שלו. אנשים גבוהי קומה גויסו לרגימנט מכל רחבי אירופה, וקיבלו שכר גבוה במיוחד. לעתים היה פוקד על אנשי הרגימנט לצעוד לפניו בסך להנאתו ולהפגת דיכאונותיו, ואף הורה להם לצעוד בחדר המיטות שלו‏[1].

מסירותו לענייני הצבא, תוך זלזול בצרכי החיים האזרחיים ומנעמיהם, התבטאה גם בהפיכת הגן המלכותי לוסטגארטן למגרש מצעדים צבאי. גם ברמה האישית הוא נחשב לאדם גס וצר-אופקים, הוא לא גילה עניין במנעמי השלטון וזלזל באמנויות ובמדעים, למעט מדעי הצבא. התנהגות זו הביאה לכינויו "המלך החייל".

פרידריך וילהלם גם פרסם תקנות דקדקניות ומחמירות לפקידי השלטון, שהתפרסו על 35 פרקים ו-297 סעיפים. כך למשל נקבע כי פקיד ציבור שייעדר מישיבת ועדה, ייקנס בסכום השווה לשישה חודשי עבודה, ואם יחזור על העברה יסולק מן השירות. את חתירתו הנמרצת לקיצוץ בהוצאות הציבוריות החיל המלך גם על עצמו: הוא לא התחמק מתשלום מסי הצריכה שקבע, והורה שלא יישארו נרות דולקים שלא לצורך בארמונו. בתום מלכותו נמצאה קופת הממלכה בעודף גדול.

פרידריך וילהלם נהג בתקיפות רבה בבנו בכורו פרידריך, המכונה פריץ (לימים המלך פרידריך השני), שאותו ביקש לחנך כקצין פרוסי נוקשה. הילד הולקה פעמים רבות, למשל כאשר נפל מסוס או כאשר עטה כפפות ביום קר. כאשר ניסה הנסיך להימלט לאנגליה יחד עם חברו הרמן פון קאטֵה, הוציא פרידריך וילהלם את פון קאטה להורג מול עיני בנו, ואת פרידריך העמיד למשפט צבאי בעוון בגידה והשליכו למאסר.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרדריק טיילור, חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989 (מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש), הוצאת מטר, תל אביב תשס"ט, 2008. עמ' 34