פרידריך לודוויג יאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקנו

פרידריך לודוויג יאןגרמנית: Friedrich Ludwig Jahn;‏ 11 באוגוסט 1778 - 15 באוקטובר 1852) היה איש חינוך ואידאולוג לאומני פרוסי. אבי התעמלות המכשירים המודרנית וממבשרי הנאציזם.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלנץ שבמדינת ברנדנבורג. למד תאולוגיה ופילולוגיה באוניברסיטאות האלה, גטינגן וגריבסוואלד. בשנת 1806 הצטרף לצבא הפרוסי שלחם במלחמות נפוליאון.

ב-1809 השתקע בברלין והיה למורה בגימנסיה. בתפקידו זה ראה לעצמו שליחות לקומם את העם הגרמני מן ההשפלה שספג כתוצאה מכניסת צבא נפוליאון לברלין, על ידי שימוש בפעילות גופנית בכלל והתעמלות בפרט על מנת לשפר את כוחם וביטחונם העצמי של המתעמלים והעלאת המורל של בני ארצו בדרך לשחרור הלאומי. הוא הרצה, כתב ספרים, המציא את מכשירי ההתעמלות וכמה מהתרגילים הבסיסים על גביהם, במטרה להפוך את האימון למדעי ויעיל ככל האפשר. בין המצאותיו: הקורה, המתח, המקבילים וסוס הסמוכות.

ב-1811 פתח בברלין את מגרש ההתעמלות הפתוח הראשון (Turnplatz) וייסד את ההתאחדות להתעמלות (Turnverein). המקצוע החדש צבר תאוצה במהירות רבה וכבש את הגימנסיות בשילוב של הערצת הגוף ויכולותיו, משמעת אימונים קשוחה וגאווה לאומנית.

ב-1813 השתתף ביצירת ליצו פרייקור (Lützowsches Freikorps), יחידת מתנדבים של צבא פרוסיה במהלכן של המלחמות הנפוליאוניות, שהתייחדה בכך ששילבה חיילים מכל רחבי גרמניה ולא מפרוסיה לבדה והיוותה כר לאחדות לאומית גרמנית. הוא פיקד על גדוד של היחידה. לאחר מכן שב לברלין וגיבש את אחוות הסטודנטים הראשונה באוניברסיטת יינה.

ב-1819 הסתכסך עם השלטון, מגרש ההתעמלות שלו נסגר והוא הושלך לכלא. ב-1825 הומתק עונשו והוא שוחרר בתנאי שלא יתגורר בברלין או בסביבתה. לפיכך חי בפרייבורג.

ב-1840 עוטר על ידי ממשלת פרוסיה בעיטור צלב הברזל על גילוי אומץ בקרב. ב-1848 נבחר על ידי מחוז נאומברג כציר באסיפה הלאומית של פרנקפורט.

השפעתו, גם לאחר מותו, על הספורט הגרמני והוראתו הייתה עצומה. בהשראתו הוקמו ברחבי העולם הדובר גרמנית מאות אגודות התעמלות, רבות מהן נקראו על שמו. באולימפיאדת אתונה, הראשונה בזמנים המודרניים, זכו המתעמלים הגרמנים ברוב המדליות.

בין המושפעים מתורתו בדבר החיוב של ההתעמלות כדרך להבראת העם היה גם מקס נורדאו, אבי רעיון "יהדות השרירים"[1].

מבשר הנאציזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הטפתו של יאן הייתה פיתוח הגוף באמצעות תרגילי התעמלות כחלק וכסמל של הערכים הלאומיים הגרמניים. מי שאינם מטפחים את גופם ואינם רואים בהתעמלות ערך, אינם גרמנים. אחת מאמרותיו הידועות היא "פולנים, צרפתים, כמרים, אריסטוקרטים ויהודים הם הקללה של גרמניה"‏[2]. יאן היה מבין מארגניו של פסטיבל ורטבורג (Wartburg Festival;‏ 1871), בשיאו אירגנו סטודנטים מאוניברסיטת יינה שריפת ספרים גרמניים שהיללו את המהפכה הצרפתית.

בשנת 1941 נקב החוקר פטר ויירק (Viereck) בספרו Metapolitics: The Roots of the Nazi Mind ("מטה-פוליטיקה: שרשי הלך-הרוח הנאצי") בשמו של יאן כאב-המייסד הרוחני העיקרי של הנאציזם, וטען שהרומנטיקה והאנטישמיות שלו השפיעו על ריכרד וגנר ועל הנאציזם בעת התפתחותו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העשרת אוצר המילים בשפה הגרמנית הגבוהה (לייפציג, 1806) - Bereicherung des hochdeutschen Sprachschatzes
  • האופי הגרמני הלאומי (ליבק, 1810) - Deutsches Volksthum
  • ההתעמלות הגרמנית (ברלין, 1816) - Die Deutsche Turnkunst
  • מימוש האופי הלאומי הגרמני (1833) - Merke zum deutschen Volksthum
  • הגנה עצמית (הצדקה) (לייפציג, 1863) - (Selbstvertheidigung (Vindication

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hans Kundnani , Real and imaginary new Jews
  2. ^ אנשיל פפרמשטר אימונים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012