פרידריך מישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך מישר
Johannes Friedrich Miescher
לידה 13 באוגוסט 1844
בזל, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באוגוסט 1895 (בגיל 51)
דאבוס, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Johannes Friedrich Miescher עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהנס פרידריך מישרגרמנית: Johannes Friedrich Miescher;‏ 13 באוגוסט 1844, בזל26 באוגוסט 1895, דאבוס) היה רופא, פיזיולוג וביולוג שווייצרי, פרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטת בזל. ב-1869, בעודו עובד במעבדות פליקס הופה-זיילר באוניברסיטת טיבינגן, בודד מישר חומרים עתירי זרחה מתאי דם לבנים, אשר מזוהים היום כחומצת גרעין. גילוי זה סלל את הדרך לזיהוי ה-DNA כגורם אשר אחראי על התורשה. הגילוי פורסם לראשונה ב-1871, ובתחילה לא התבררה מידת חשיבותו. אלברכט קוסל היה זה שהתחיל לחקור את המבנה שלו.

גם אביו (פרידריך מישר-היס) וגם דודו (וילהלם היס) היו פרופסורים לאנטומיה באוניברסיטת בזל. כנער הוא סבל מליקויי שמיעה בשל תוצאות לוואי של מחלת הטיפוס. מישר למד רפואה באוניברסיטת בזל וב-1865 עבד עם הכימאי אדולף שטקר באוניברסיטת גטינגן. הוא נאלץ להפסיק את לימודיו בשל התקפה נוספת של מחלת הטיפוס, אך סיים את בית הספר לרפואה ב-1868.

פרידריך מישר נפטר בשנת 1895 כתוצאה ממחלת השחפת[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך מישר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.