פרידריך פון ויזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרידריך פון ויזר

פרידריך פון וִיזֶר (Friedrich von Wieser; ‏15 ביולי 1851 - 22 ביולי 1926) היה כלכלן מן האסכולה האוסטרית ואחד מממשיכיו הבולטים של קרל מנגר.

ויזר נולד בווינה ולמד סוציולוגיה באוניברסיטת וינה. באותה עת, הפך אחד מהתלמידים הבולטים של קרל מנגר, לצד אויגן פון בוהם-באוורק, עמיתו, ידידו מילדות וגיסו. השניים שימשו בתפקיד חשוב של הכשרת הדור הבא של חניכי האסכולה האוסטרית, כמו לודוויג פון מיזס ופרידריך האייק. ויזר הרצה באוניברסיטה של וינה ובאוניברסיטת קארל בפראג, עד שנקרא לשמש כמחליפו של מנגר שפרש בווינה, בשנת 1903. בשלהי חייו, בשנת 1917 הפך לשר האוצר באוסטרו-הונגריה המתמוטטת.

תרומותיו העיקריות של ויזר הם תיאורית ה"השלכה" הקובעת, בהתאם לתאוריית הערך השולי כי מחירם של גורמי הייצור נקבע על ידי מחירי התפוקה, ולא להפך, כפי שגרסו הכלכלנים הקלסיים. תרומה נוספת של ויזר הייתה תאוריית "עלות ההזדמנות", שלפיה עלות ייצורו של מוצר שווה לעלויות המוצר שניתן היה לייצר במקומו.

תרומתו העיקרית של ויזר ברעיונותיו הייתה הרחבה של עקרון הערך השולי שהעלה מנגר קודם לכן גם לתחום הייצור וגורמי הייצור ואפשרה השמה של עקרון אחד לכל אורך השרשרת, ממוצרי הביניים ועד למוצר השלישי.

עבודותיו המוכרות ביותר של ויזר הן "ערך טבעי" משנת 1889 שפרטה את תורת העלות החלופית שלו ואת תאוריית ההשלכה ו"כלכלה חברתית" משנת 1914 שהייתה ניסיון שאפתני להחיל את הכללים בעולם האמיתי.

מעבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]